רש"ש על כתובות כ״ז א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כתובות כ״ו ע״ב רש"ש על כתובות כ״ז ע״ב »

1 סוכה פתח ↗

אִיכָּא דְּרָמֵי לַיהּ מִירְמֵא. תְּנַן: הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה — אֵינָהּ סוּכָּה. וְהָא תַּנְיָא: הֲרֵי זוֹ סוּכָּה! אָמַר רַב הוּנָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה.

2 רש"י על כתובות פתח ↗

ואיכא דרמי לה מרמא - לא מתני לה להא דרב שמואל בר רב יצחק אפירושא דמתניתין בלשון לא שנו אלא רמי מירמא מתניתין וברייתא אהדדי ועלה שני רב שמואל חילוק בין יד ישראל תקיפה ליד העובדי כוכבים תקיפה:

3 כתובות פתח ↗

מַתְנִי׳ עִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְכּוֹם — כׇּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת. וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים, אֲפִילּוּ עֶבֶד, אֲפִילּוּ שִׁפְחָה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין. וְאֵין נֶאֱמָן אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

4 רש"י פתח ↗

רבי יצחק בן אלעזר אמר - אף בבעילה פעמים שהן מותרות:

5 תוספות פתח ↗

והלך באחד מהם ועשה טהרות - להכי נקט ועשה טהרות דלענין האדם אנו מזקיקים שניהם לטבול ולהזות פן יבואו לידי טומאה ודאי אם יגעו שניהם בככר אחד לכך אומר להו זילו טבילו דהא נהרא קמייכו ועוד דמשום דבעי למתני סיפא הזה וטבל טהור הלך בשני ועשה טהרות הרי אלו טהורות ואם קיימות הראשונים אלו ואלו תלויות ואם לא טהר בינתים הראשונות תלויות והשניות ישרפו:

1 גמרא איכא דרמי לה מירמא. כה"ג בסוכה טז וש"נ:

2 רש"י ד"ה ואיכא דרמי. מתניתין וברייתא. גם הא דהעיד כו' היא משנה בעדיות. ועי' מש"כ בס"ד בנדרים כו:

3 במשנה וא"נ אדם ע"י עצמו. וכן במשנה הסמוכה בר"ז בן הקצב. ק"ל הא לעיל כב ב בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת דהבא עליה בא"ת קאי ואפ"ה אם נשאת לא' מעדיה לא תצא לת"ק אלמא מספק לא תצא ממי שאומר ברי לי. ק"ו בשבויה דרבנן ובעלה שנשאה בהיתר א"ד שלא תצא ממנו כשאומר ברי לי. ויש לחלק:

4 רש"י ד"ה ר' יצחק ב"א. אף בבעילה פעמים שהן מותרות. משמע אבל בניסוך לעולם מותר אף במלכות אחרת. ומבואר כהויש ליישב שכתבו התוס':

5 תד"ה והלך. הזה וטבל וטהר הלך בשני כו' ואם קיימות הראשונות אלו כו'. כצ"ל:

« רש"ש על כתובות כ״ו ע״ב רש"ש על כתובות כ״ז ע״ב »