רש"ש על כתובות ק״ב ב

1 תד"ה רבה. וא"כ מאי קמיבעיא ליה לעיל כו'. הר"ן בקדושין שם כתב דזה רבינא אחר הוה:

2 תד"ה הב"ע. וההיא דהמקבל עליו לזון כו'. ר"ל דלעיל נא ב:

3 תד"ה אימר. אלא איצטריך טעמא דתנאי ב"ד כו' לזון את בתו מחיים. כצ"ל: