מאירי על גיטין נ״ג ב

« מאירי על גיטין נ״ג ע״א מאירי על גיטין נ״ד ע״א »

1 גיטין פתח ↗

בְּגוּפָן – מַעֲשֶׂה קָא עָבֵיד בְּהוּ; וְאִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי לְחַיֵּיב! אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי בִּכְנֶגְדָּן; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ. הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ. מֵתִיב רַב פָּפָּא: גָּזַל מַטְבֵּעַ, וְנִפְסַל; תְּרוּמָה, וְנִטְמֵאת; חָמֵץ, וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח; אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.

2 גיטין פתח ↗

וְרָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּתַנְיָא: הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת; בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג, יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת – לַאֲחֵרִים, וְלֹא לוֹ; בְּמֵזִיד, לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית – לֹא לוֹ, וְלֹא לַאֲחֵרִים. קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה!

3 גיטין פתח ↗

וְרָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר בִּדְאוֹרָיְיתָא – דְּתַנְיָא: הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת, בְּשׁוֹגֵג – יְקַיֵּים; בְּמֵזִיד – יַעֲקֹר; וּבַשְּׁבִיעִית – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

1 מי שגזל מטבע ונפסל תרומה וניטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי יש לך לפניך ובמטבע מיהא יש אומרין דוקא בפסלתו מדינה אלא שיוצא במדינות אחרות ויש אומרין אף בפסלתו מלכות וכבר ביארנוה בתשיעי של קמא:

2 השוחט או המבשל בשבת שלא לצורך חולה בשוגג מותר לערב בין לו בין לאחרים וליומה אסורה בין לו בין לאחרים במזיד אסורה לו לעולם ולאחרים מותר לערב ויש בדין זה קצת תנאים וכבר ביארנו הכל בכדי הצורך בראשון של חולין:

3 הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור שהלכה כר' יהודה ואם נטע בשביעית אף זה יעקור בין בשוגג בין במזיד ואע"פ שלדעת ר' מאיר בשבת בשוגג יקיים ובמזיד יעקור ובשביעית לר' יהודה בשוגג יקיים במזיד יעקור ואתה פוסק בשביעית כר' מאיר ובשבת כר' יהודה והרי זה בכלל הכסיל בחשך הולך אינו כן אלא שהלכה כר' יהודה ובשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור ובשביעית אף ר' יהודה לא אמר בשוגג יקיים אלא דבאתריה חמירא להו שביעית ולא אתי לאקולי אבל ברוב מקומות ישראל חשודים על השביעית ואם אתה אומר שבשוגג יקיים אף כשהוא מזיד יאמר שוגג הייתי ואע"ג דבשבת מיהא חמירא לכולהו ולא אתי לאקולי והוה לן למימר בשוגג יקיים משום חומרא דשבת בדבר הקיים גזרו בו שיעקור:

« מאירי על גיטין נ״ג ע״א מאירי על גיטין נ״ד ע״א »