1כבר ביארנו בששי של קמא שמי חטאת הוא אחר שנתערב האפר בתוכם אבל קודם שנתערב האפר בהם אין נקראין מי חטאת אלא מי המלוי וכן ביארנו שלענין מלאכה מי המלוי חמורים ממי חטאת שמי המלוי כל שנתעסק במלאכה אחרת בעוד שהוא ממלא נפסלו מצד היסח הדעת שאי אפשר לאדם לכוין לשני דברים כאחד אבל מי חטאת אין מלאכה אחרת פוסלת בהם הא מלאכת עצמם מיהא פוסלת בהם בין מלאכה שבגופן בין שכנגדן ובגופן הוא כגון שיש בו שנתות ונתן בו מי חטאת ויודע לפי השנתות עד אי זה שנת המים עולים לליטרא בשר והכניס זה הבשר לתוכו כדי להבחין אם יש שם ליטרא בשר וכנגדן הוא ששקל כנגדן כגון שנודע לו כמה ליטראות מים בתוכו והניחן בכף עם הכלי ושם הבשר בכף שניה אלא שכנגדן לא נפסלו אלא בשהסיח דעתו מהם וכן פרה עצמה נפסלת במלאכה ולא סוף דבר שעלה עליה עול אלא כל שרכב עליה או נשען עליה ואפי' מחשבת מלאכה פוסלת בה כגון הכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש אע"פ שלא דשה ומעתה העושה מלאכה הפוסלת במי חטאת ובפרה עצמה במזיד חייב מתורת קנס אע"פ שלא כיון להזיק הואיל ומ"מ מזיד הוא ויודע בפיסולן חייב מתורת קנס ולא מן הדין שהרי היזק שאינו נכר הוא אבל אם לא עשה מעשה בגופן אלא במי חטאת ששקל כנגדן והסיח דעתו ובפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ולא דשה אף קנס אין בו אלא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ויש אומרין שאף שקל כנגדן חייב מתורת קנס אבל כיון לשקול את המים בדבר אחר זו היא שתלויה בהיסח הדעת וכן יש חולקים בקצת דברים שכתבנו בשמועה זו וכבר ביארנוה יותר בששי של קמא:
