1מי שאמר הרי עלי מנה לבדק הבית ואין לו לפרוע אלא מן הקרקע דינו כבעל חוב ונפרע בבינונית ואין מחזירין אותו לדין תורה אם בעידית אם בזבורית מר כדאית ליה ומר כדאית ליה אלא הרי הוא כשאר בעל חוב ולענין נגיחה שור שלנו שנגח שור של הקדש או שור של הקדש שנגח שור שלנו פטורים לגמרי רעהו אמר רחמנא ולא של הקדש אבל שור שלנו שאכל ערוגה של הקדש יש אומרין שחייב ויש פוטרין אף בזו וכבר כתבנו ענין זה בראשון של קמא: