1זה שכתבנו בעדים שאין יודעין לחתום שמסרטין להם את הנייר והם ממלאין את הקרע דיו יש שואלים בה והרי כתב על גבי כתב הוא שהקרע בעצמו כתב הוא וכמו שאמרו למטה דחק יריכות הויא כתיבה ופירשו בה שהקרע מין אחד והכתיבה מין אחר אין זה קרוי כתב על גבי כתב ואין דין כתב על גבי כתב אלא כששניהם מין כתיבה ויש חולקין בזו לומר שאף זה כתב על גבי כתב הוא ופרשו בענין זה שהם מסרטין צייר חתימתם של עדים בציור אותיות גסות ר"ל בשריטה גדולה ורחבה עד שהעדים יחתמו בדיו בתוך אותם הקרעים על הדרך שכותבין אות קטנה בתוך גדולה בכתיבה דקה והוא שאמרו בתלמוד המערב מקרעין להם וכו' ולאו כתב ידן של ראשונים הוא אלא מרחיב להם את הקרע ומכל מקום בתוספות פרשו שאין מסרטין להם נייר שבאותו הגט שחותמין עליו אלא שמביאין נייר אחר וקורעין כצורת החתימה והם ממלאים את הקרעים דיו ונמצאת חתימתם בנייר הגט שתחתיו והפירוש נכון אלא שלשון תלמוד המערב אינו מורה כן:2שטר העשוי על ידי גוים וחותמיהן ישראל גובין בו ממשעבדי אחר שנעשו כראוי ולא עוד אלא אף אם חותמיהן גוים כשר על הצדדין שהזכרנו ואפי' למשעבדי ויש אומרים דוקא לבני חרי וכבר ביארנו ענינים אלו בכדי צרכם בפרק ראשון:3פעמים שאדם יכול לכתוב בנייר חלק שאין הכתב ניכר בו עד שיעשו בו תחבולה והוא שכותבין במי מילין במגלה שאינה עפוצה ואחר כך לוקחין מיא דנרא והוא מי קליפת הרמונים ומעבירים אותם על הנייר שנכתבו אותיותיה על ידי מי מילין והאותיות בולטות ואע"פ שבמגלה עפוצה אף על ידי מיא דנרא אינו כלום שאין מי מילין על גבי מי מילין בשאינה עפוצה מיהא בבדיקת מיא דנרא כתב גמור הוא ובתלמוד המערב אמרו הלין בני מדינחא ערימין סגיא כד חד מנהון בעי משלחא כתב מסתוריקון לחברוי כתיב במי מילין והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפצא והוא קולט מקום הכתב ומתראה ומיא דנרא הוא דיו שאין בו עפצא ומעתה נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך בודקין את הנייר ואם לא פלטו בו אותיות של גט אינו כלום ועל זו אמרו במסכת יבמות פרק רבן גמליאל נ"ב א' אלא מעתה יהיב לה נייר חלק הכי נמי דפסולה לכהונה כלומר שמאחר שבדקו את הנייר ואינו פולט אין זה כלום לשום ספק בעולם אבל אם בדקו את הנייר ופלטו בו אותיות הגט הרי היא פסולה לכהונה מספק שמא בשעת נתינת הגט בלועות היו ולא היה קרוי כתב או שמא לא היו נבלעות יפה והיה קרוי כתב שאלו היה כן מגורשת ודאית היא:4אמר לאשתו הרי זו גיטיך ולא קראוהו והיא נטלתו וזרקתו לים או לכל מקום האבד וחזר ואמר שטר פסים היה שטר אמנה היה הרי זו מגורשת מספק וכן הדין אפילו אמר כשר היה ואם קראוהו תחלה אע"פ שהכניסו בחיקו אין חוששין שמא החליפו אלא הרי זו מגורשת ודאית ולא כל הימנו לאסרה:5לפי דרכך למדת שהשנים שנמסר הגט בפניהם צריכים לקרותו והוא הדין לעידי חתימה ואם אינן יודעים לקרות קורין לפניהם וחותמין ואם נתנוהו בלא קריאה אם הגט קיים חוזרין וקורין אותו אחר הנתינה ואפי' הלכו להם שאין חוששין לחלוף ואם נאבד מגורשת מספק:6אמר לה הרי זה גיטיך וזרקו בחצרה בפני עדים ונפל בין החביות והלכו שם ומצאו מזוזה או שטר אחר אין זה כלום שבודאי זו היא שזרק הוא שאין מזוזה מצויה בין החביות ואינה מגורשת כלל אף מספק נמצאו שם שתי מזוזות או שלש והרי הם ראו שלא זרק הוא אלא שטר אחד הואיל ועל כרחך מזוזה היתה שם קודם זריקתו מדהא הויא הא נמי הויא וודאי גט הוא שזרק ונאבד והרי היא מגורשת ומכל מקום דוקא ספק מגורשת אבל לא מגורשת ודאית שהרי לא קראוהו:7מי שכתב גט לאשתו בתוך ספר תורה או בתוך ספר אחר ונתן לה את הספר ואמר לה הרי זה גיטיך הרי זו מגורשת גמורה נתן לה את הספר ואמר הרי זה ובדקו כל החלק שבספר במיא דנרא וכיוצא בו ולא מצאו בו כלום אין כאן בית מיחוש בדקו החלק שבו במיא דנרא ופלטו האותיות אם הספר שכתבו בתוכו עפוץ אין זה כלום שאין מי מילין על גבי מילין ואם אינו עפוץ הרי זו מגורשת מספק שמא בשעת הכתיבה בלועות היו:
