מאירי על בבא מציעא נ״ט

1 לעולם יהא אדם זהיר שלא לבייש את אשתו שמתוך שדמעתה מצויה עונש אונאתה קרוב לבא דרך אזהרה אמרו כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה מכאן אמרו שכל שאדם עושה בנכסי ביתו ומזונות בניו ובנותיו ומלבושיהם ילך בהם אחר עצת אשתו שמתוך כך שלום מצוי בתוך ביתו ולעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה אלא על עסקי תבואה דרך צחות אמרו במשלם שערי דברא נקיט ואתי תיגרא:

2 אע"פ שרוב תפלה אי אפשר שלא ליענות בה מ"מ כשהיא יוצאה ממעמקי הלב עד שהדמעה גוברת עליו מקובלת ביותר דרך צחות אמרו מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו:

3 לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו ששמירה מעולה מצויה בה הרבה עד שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנ' ולאברם היטיב בעבורה:

4 המאונה את הגר בדברים עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו וגר לא תונה ואם לחצו והונהו בממון עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו ולא תלחצנו הא למדת שלאו של וגר לא תונה אינו אלא באונאת דברים ולאו של לא תלחצנו אינו אלא באונאת ממון ושנים האחרים בין באונאת ממון בין באונאת דברים:

5 תנור העשוי חליות חליות של חרש והעמידן ונתן חול בין חוליא לחוליא וטח את הכל מבחוץ בטיט הרי זה מקבל טומאה ואע"פ שנתן חול בין חוליא לחוליא כדי שלא תכנס הטיחה ביניהם ויהא פירוקו נקל כשירצה לטלטלו ממקום למקום מכיון שנתחבר נתחבר והרי הוא כאלו כלו של חרס אחד וכבר ביארנוה בשלישי של ברכות:

6 כל שגדור בדרכים הדתיים הרי הוא בכלל אונאה אבל עובדי האלילים אינם בכלל אחוה כדי לכללן בדין אונאה הבאה דרך מקח וממכר כלל אמרו חכמים לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו:

7 המשנה התשיעית והכונה לבאר בה ענין החלק החמישי באונאה הנעשית בידים והוא שאמר אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ברך שהוא משביחו ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו לחנוני אלא אם כן מודיעו ולא לתגר אע"פ שמודיעו אינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גתות ונותן לתוך פיטוס אחד ובלבד שלא יתכוין לערב ר' יהודה אומר לא יחלק חנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שמרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין לא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב שאינו אלא כגונב את העין לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין ושוין שלא יבור על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים ואין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקורקבנין ואין שורין את הבשר במים אמר הר"ם אמרו מה שנהגו להטיל מים יטילו העמיד זה בבית הגתות בלבד פיטס הגיגית הגדולה ועוד יתבאר זה במסכת כלים והיה להם בקליפת הפול סימן שהיו יודעים בו אם יתבשל מיד או לא יתבשל אלא בטורח גדול כמו שהוא ידוע מענין הפול אבא שאול אוסר לבור את הגריסין כלומר להסיר קליפתו כדי להתלמד ממנו עליו וחכמים מתירין לפי שהוא לא הכניס בתוכה דבר אבל אסור הוא לנקות מה שנראה מן הכרי ויניח בתוכו הקליפה לפי שהוא גונב את העין ופרכוס התקון והיפוי ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כאבא שאול:

8 אמר המאירי אין מערבין פירות בפירות כלומר יפים עם שאין יפים כדי ליפותם לקפוץ עליהם מוכרים ואין צריך לומר אם אמר לו פירות של דקל פלוני אני מוכר והדבר ידוע בהם שהם מושבחים שלא יערב לו פירות דקל אחר אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים או ישנים בחדשים לפי ענין אונאתן שיש דברים שהחדשים חשובים מן הישנים ויש שהישנים חשובים יותר ומ"מ ישנים בחדשים יתבאר בגמ' שאפילו הישנים ביוקר לא יערבם עם החדשים שמא הוא לוקחם כדי לישנם ועל כל פנים לחדשים הוא צריך כדי שיוכל לשהותם יותר: