מפרשים:
1 דינין אלו שכתבנו במשנה הם בדין שומר שגנב מרשותו הא גנב שגנב מבית הבעלים והחזיר יש בו צדדין אחרים ויש בו חלוק בין גנבת בעלי חיים כגון טלה מן העדר לגנבת דבר שאין בו רוח חיים כגון סלע מן הכיס וכבר ביארנו את הכל בפרק הגוזל:
2 שליחות יד שחייבה בו תורה את השומר להעמיד אותו הפקדון ברשותו ולהתחייב באונסיו אפילו שומר חנם לא סוף דבר שנשתמש בה וחסרה אלא אפילו נשתמש בה ולא חסרה או אפילו לא נשתמש בה כלל אלא שהגביהו או טלטלו ממקום למקום על דעת לשלח בו יד להשתמש בו חייב וזהו שאמרו שליחות יד אינה צריכה חסרון:
3 כבר בארנו למעלה ברועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס שאומדין אותו ואם לא היה יכול להציל אפילו היה שם פטור מ"מ אם הניח מקלו ותרמילו עליה נעשה שואל שלא מדעת או שולח יד וחייב באונסיה ומ"מ יראה מדברי גדולי המפרשים דוקא בשעושה כן תמיד ושהבעלים מקפידין הא אם לפי שעה ואין קפידא לבעלים מן הסתם אין זה כלום וכן דוקא בשמשכה להשתמש שהמטלטלין אין נקנין לא לגנב ולא לגזלן ולא לשולח יד ולא לשואל שלא מדעת להתחייב בהם אלא במשיכה ומשמשך והניח מקלו ותרמילו עליה חייב באונסיה אע"פ שהסירם שאפילו לא נשתמש הואיל ומשך על דעת שישתמש נעשה שולח יד כמו שביארנו:
4 שומר חנם שטען שנגנבה בהמה מאצלו ונמצא שהוא גנבה כבר בארנו בבבא קמא שמשלם כפל ודוקא לאחר שנשבע שנגנבה כמו שנאמר ונקרב בעל הבית אל האלהים ואין קריבה זו אלא לשבועה לא לדין לבד ושומר שכר שטען שנגנבה אין כאן כפל שהרי מחייב עצמו בקרן ומ"מ בטענת ליסטים מזויין שפוטר בה עצמו הואיל וקצת אונס מעורב בו חייב שהרי מ"מ הוא נקרא גנב כמו שביארנו שם:
5 כבר ביארנו למעלה שיש מי שאומר שהשכירות והשאלה אין בה טענת שליחות יד ושמא אתה נמלך לסתור דבריהם ממה שאמרו כאן ומה שואל דלדעת בעלים קעביד שולח בה יד חייב וכו' ואין זה ראיה שבזו אף במלאכתו הוא אומר כן כלומר ומה שואל שאין שליחות יד שלו והיא עשיית המלאכה אלא מדעת בעלים שהרי בשבילה הוא שואלה אעפ"כ חייב באונסיה שומר חנם ושכר שלא מדעת בעלים שולחים יד לעשות בה מלאכה לא כל שכן שיתחייבו באונסיה ונמצא שאין כאן ראיה אלא שמ"מ יראה שכל ששלח זה יד למה שלא שאלה בשבילו נתחייב בכל:
6 השואל ששאל את הבעלים בשעת נטילת הפקדון או שכרם עם הדבר שנמסר לו פטור השומר מכלום אפילו פשע אח"כ ואבד הפקדון מחמת הפשיעה אבל אם נטל הפקדון תחלה ואח"כ שאל הבעלים או שכרן אפילו היו הבעלים שם בשעת האונס חייב וכן הדין בשאר השומרין שכלם בבעלים פטור כמו שיתבאר בפרקים הבאים ומ"מ דוקא במה שיזדמן מן הדברים המחייבים כגון גנבה ואבדה לשומר שכר ופשיעה לשומר חנם הא אם שלח בה יד אח"כ חייב ומה שאמרו כאן מה שואל בבעלים פטור אף שומרים בבעלים פטור קמ"ל דלא כך פירושו שמא היית אומר כשם שהשואל בבעלים פטור באונסין כך שמירה בבעלים יהא פטור אף משליחות יד קמ"ל דלא: