חידושי רמב"ן על חולין ס״ז

מהדורה: חידושי הרמב"ן, ירושלים תרפ"ח-תרפ"ט

מפרשים:
1 מרבה אני בורות. תמהני, מה ראה מתתיה בן יהודה לומר מה ראית לרבות שיחי' ומערות הא מרבה אני בורו' שיחי' ומערו' שאינן נובעי' בכלים ומוציא אני חריצין ונעיצין שהן נובעין כדאמרינן לעיל ע' רש"י סד"ה במים, ותוס' מסתברא דהא דלא דמי הו"ל לרבוי לאיסורא. ואפשר שכיון שדומה כלל קצת אעפ"י שאינן נובעים איבעי ליה לרבוינהו לאיסורה ומשו"א אמר דהך טעמא אחריתי נמי איכא שהן מצויין עצורין ולא דמי לאיסורא כלל במידי דהא ימים ונחלים כתיבי כדפירש"י ז"ל. ולי נראה חריצין ונעיצין משמע נמי מכונסין ופי' בעלמא אתא לפרושי דבמכונסין קאמרי' והיינו עצורין בכלים.
2 דיקא נמי דקתני שבעיקרי זתים ש"מ. פי' ש"מ דברייתא הכי קתני לומר שאפי' שבעיקרי זתים ובעיקרי גפנים מריבוי הכתוב הן באים ולא הויא תיובתא דשמואל ולא סייעתיה וכשמואל קי"ל מרב פפא דאמר לעיל הא דאמר שמואל וכו' הני תמרי דכדא שרי והכי פסקו כולהו רבוותא ז"ל.
3 תמוה הוא מה שפירש"י ז"ל בקוקיאני שהן תולעים שבכבד שבבהמה ובריאה דהא הנהו לכ"ע אסירי ואע"ג דלא אתו מעלמא כדתניא הכא לרבות דרנים שבבהמה אלא של דגים הם וה"ג בנוסחא עתיקי מינס נייס כוורא. וכן פי' ר"ח ור"י ז"ל.