רי"ף שבת ס״ה

1 דעיילי בצפרא לא אמרי' אי לאו דעיילי מאתר קריבא לא הוו עיילי בצפרא אלא אמרינן הכי מאתרא רחיקא אתו והאי דאתו בצפרא בליליא אזלי עד דמטו לחומה וביתו התם וקא עיילי השתא ומאי אא"כ באו ממקום קרוב ה"ק לא יספוד בהן ישראל אלא ימתין כדי שיבאו ממקום קרוב והלכה כשמואל דדייקא מתניתין כוותיה דתנן במכשירין מכשירין פרק ב' עיר שישראל ונכרים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב נכרים מותר לרחוץ בה מיד ואם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו חמין מחצה על מחצה ימתין בכדי שיחמו חמין ר' יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ בה מיד דף קנא. מאי רשות א"ר יצחק ברי' דרב יהודה כגון אדם חשוב שיש לו י' עבדים שמחממין לו עשרה קומקומוסין בבת אחת מותר לרחוץ בה מיד

2 עירובין דף לח: ת"ר לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד:

3 מתני' עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר ושומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול דף קנא: בשביל שיצטנן וקושרין את הלחי לא שתעלה אלא שלא תוסיף וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה

4 אלא שלא תוסיף:

5 גמ' ת"ר מביאין כלי מיקר וכלי מתכות ומניחין לו על כריסו כדי שלא תפוח ופוקקין את נקביו כדי שלא תכנס בהן הרוח ואף שלמה אמר בחכמתו קהלת י״ב:ו׳ עד אשר לא ירתק חבל הכסף זה חוט השדרה ותרוץ גולת הזהב זה האמה ותשבר כד על המבוע זה כרס ונרוץ הגלגל אל הבור זה פרש שנאמר מלאכי ב׳:ג׳ וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם אמר רב הונא אלו בני אדם שמניחין דברי תורה ועושין כל ימיהם כחגים ר' לוי אמר משום ר' יהושע דסיכני לאחר ג' ימים כריסו של אדם נבקעת והופכת לו על פניו ואומרת לו טול מה שנתת בי:

6 מתני' אין מעמצין את המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש והמעמץ עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים:

7 גמ' ת"ר לא יעמץ אדם עיניו של מת עם יציאת נפש וכל המעמץ עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים משל לנר שכבתה והולכת אדם מניח ידיו עליה מיד כבתה:

8 תניא ר"ש בן אלעזר אומר הרוצה שיתעמצו עיניו של מת נופח לו יין בחוטמו ונותן לו שמן בין ריסי עיניו ואוחז בשני גודליו והן מתעמצות מאיליהן:

9 תניא ר"ש בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת שנאמר תהלים פח במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות:

10 תניא ר"ש בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי א"צ לשמרו מן העכברים עוג מלך הבשן מת צריך לשמרו שנאמר בראשית ט׳:ב׳ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ הכי קאמר כל זמן שאדם חי מוראו מווטל על הבריות כיון שמת ניטל מוראו ממנו:

11 אמר רב פפא נקטינן אריא אבי תרי לא נפיל והא קא חזינא דנפיל ההוא כדר' אמי בר אבא דאמר אין חיה רעה שולטת באדם אא"כ נדמה לה כבהמה שנא' תהילים מ״ט:י״ג אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו א"ר יוחנן אסור לאדם לישן בבית בלילה יחידי וכל הישן בלילה יחידי אוחזתו לילית תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עשה צדקה עד שאתה מוצא ומצוי בידך ועודך בידך כלומר ויש בידך לעשות ואף שלמה אמר בחכמתו קהלת י״ב:א׳ וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה אלו ימי הזקנה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה ופליגא אדשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד שנאמר דברים ט״ו:י״א כי לא יחדל אביון מקרב הארץ:

12 תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו כלומר על מדת עניות שאם לא בא הוא בא בנו ואם לא בא בנו בא בן בנו שנאמר דברים ט״ו:י׳ כי בגלל הדבר הזה ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם:

13 אמר רב יוסף נקטינן צורבא מרבנן לא מיעני והא קא חזינן דמיעני אי איתא דמיעני אהדורי אפיתחא לא מיהדר:

14 אמר ליה רב אחא לדביתהו כי אתא עניא אקדימו ליה ריפתא כי היכי דליקדמו לבניך אמרה ליה מילט קא לייטת להו אמר לה קרא כתיב כי בגלל הדבר הזה ותאנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם:

15 תניא רשב"ג אומר דברים י״ג:י״ח ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאין מרחם על הבריות אין מרחמים עליו מן השמים

16 דף קנג. אמר רב יהודה בר שמואל בר שילת משמיה דרב מהספדו של אדם ניכר אם הוא בן עוה"ב ואם לאו איני והא"ל רב לרב שמואל בר שילת אחים לי הספדאי דהתם קאימנא לא קשיא הא דמחממו ליה וחאים הא דמחממו ליה ולא חאים א"ל אביי לרבה כגון מר דסנו ליה כולהו פומבדיתאי מאן מחאים הספדו אמר מיסתיא את ורבא בר רב חנין

17 בעא מיניה ר"א מרב איזהו בן העולם הבא א"ל ישעיהו ל׳:כ״א ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר רבי חנינא אומר כל שרוח רבותיו נוחה הימנו איכא דאמרי בעי מיניה רבי אלעזר מרב ורב מרבי חנינא איזהו בן העולם הבא א"ל כל שדעת רבותיו נוחה הימנו

18 תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר' אליעזר וכי אדם יודע מתי ימות ויעשה תשובה אמר להם כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ישוב למחר שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בעל תשובה ואף שלמה אמר בחכמתו קהלת ט׳:ח׳ בכל עת יהיו בגדיך לבנים:

19 סליקו להו שואל

20 מי שהחשיך לו בדרך נותן את כיסו לנכרי אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין מתיר את החבלים והשקים נופלין: