רי"ף שבת ל״ו

1 מתני' הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הפוקסת וכן הכוחלת ר' אליעזר מחייב חטאת וחכמים אוסרין משום שבות התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור ור' שמעון פוטר בזה ובזה:

2 גמ' אמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי דברי הכל חייב ואמר רבי אלעזר מחלוקת לעצמו אבל לחבירו דברי הכל פטור:

3 וכן שערו וכן שפמו: תאנא הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה הוא מלא פי הזוג אמר רב יהודה שתים:

4 תניא נמי הכי הנוטל מלא פי הזוג חייב וכמה מלא פי הזוג שתים ר' אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות ואפילו אחת חייב ודבר זה אפי' בחול אסור משום דברים כ״ב:ה׳ לא ילבש גבר שמלת אשה:

5 תניא ר"ש בן אלעזר אומר צפורן שפירש רובה וציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור לא פירש רובן ביד פטור אבל אסור ר' שמעון בן אלעזר אומר בכלי חייב חטאת אמר רב יהודה הלכה כר' שמעון בן אלעזר אמר רבה אמר ר' יוחנן והוא שפירשו כלפי מעלה ומצערות אותו

6 דף צה. אמימר שרא זילחא במחוזא פירוש התיר רבוץ הבית במחוזא שהיו הקרקעות שלהן בשיש טעמא מאי אמור רבנן דלמא אתי לאשוויי גומות הכא ליכא גומות רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא ואמרי לה מר קשישא בריה דרבא אשכחיה לרב אשי דקא מצטער מהבלא אמר ליה לא סבר לה מר להא דתניא הרוצה לרבץ את ביתו בשבת מביא עריבה מליאה מים ורוחץ פניו בזוית זו ורגליו בזוית זו וידיו בזוית זו ונמצא הבית מתרבץ מאליו אמר ליה לאו אדעתאי תנא אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת והאידנא דסבירא לן כר"ש אפי' לכתחלה שרי:

7 סליקו להו המצניע

8 דף צו. הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד חייב מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרין כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהן בדיוטא אחת הזורק פטור והמושיט חייב שכך היתה עבודת הלוים שתי עגלות זו אחר זו

9 ברשות הרבים מושיטין את הקרשים מזו לזו ברשות הרבים אבל לא זורקין

10 דף צט. חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מכאן פטור דף ק. הזורק ד' אמות בכותל למעלה מי' טפחים כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ והזורק בארץ ד' אמות חייב זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד' אמות פטור חוץ לארבע אמות ונתגלגל תוך ד' אמות חייב

11 דף ק: והזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים שרשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ארבע אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחברתה פטור ספינות קשורות זו לזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שהן מוקפות אין מטלטלין מזו לזו:

12 גמ' איתמר ספינה רב הונא אמר מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא והלכתא כותייהו דהוה ליה רב הונא חד לגבי תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל שופכין דידיה שופך להו אדופני ספינה ואף על גב דנחתי מכחו לים והלכתא כחו בכרמלית לא גזרו רבנן:

13 דף קא: ספינות קשורות זו לזו מטלטלין מזו לזו הני מילי על ידי עירוב וכדרב ספרא דתניא ספינות קשורות זו לזו מערבין ומטלטלין מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו בין שוגגין בין מזידין בין אנוסין בין מוטעין חזרו להיתרן הראשון וכן מחצלאות הפרוסות לרה"ר מערבין ומטלטלין מזו לזו נגללו נאסרו חזרו ונפרשו בין שוגגין בין מזידין בין אנוסין בין מוטעין חזרו להיתרן הראשון שמחיצה הנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין בטעות שמה מחיצה איני והא אמר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור כי איתמר דרב נחמן אמזיד איתמר: