רי"ף שבת נ״ט

1 המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניחו בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קרטיבלא ואינו חושש אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור:

2 ת"ר לא יצא אדם במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה ולא יצא במנעל חדש ובאיזה מנעל אמרו במנעל של אשה תאני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאת בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאת בו שעה אחת מבעוד יום מותר ומנעל שע"ג האימוס שומטין אותו בשבת פירוש אימוס דפוס של מנעל גרסי' בזבחים בפרק דם חטאת דף צד: דרש רבא מותר לכבס את המנעל אמר ליה רב פפא לרבא והא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבא ושכשכו ליה מסאניה במיא שיכשוך אין כיבוס לא הדר לפניך טעות הן בידי ברם כך אמרו שיכשוך אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי מותר כיבוס אסור:

3 סליקו להו תולין

4 נוטל אדם את בנו והאבן בידו, והכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלת תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:

5 גמ' אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו געגועין על אביו דף קמב. ודוקא אבן דאי נפלה לא אתי לאיתויי אבל דינר לא:

6 דף קמב: מתני' האבן שעל פי החבית מגביה ומטה על צדה והיא נופלת מאליה, היתה בין החביות מגביה ומטה על צדה והיא נופלת מאיליה, מעות שעל הכר מנער את הכר והן נופלות מאיליהן היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה של עור נותן עליה מים עד

7 שתכלה:

8 גמ' אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור והלכתא כוותיה דרב דקאי רבי אמי בשם רבי יוחנן כוותיה בפרק כל הכלים דף קכה::

9 היתה בין החביות: תניא רבי יוסי אומר היתה חבית מונחת באוצר או שהיו כלי זכוכית מונחין תחתיה מגביה' למקום אחר ומטה על צדה והיא נופלת ונוטל הימנה מה שהוא צריך לו ומחזירה למקומה:

10 מעות שעל הכר וכו': אמר רבי חייא בר אשי ל"ש אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור:

11 אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלן ועודן עליו:

12 אמר רב אושעיא שכח ארנקי בחצר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו ולית הלכתא כוותיה דאמר רב אשי לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד וכן הלכה:

13 מתני' דף קמג. ב"ש אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא ומנערה מעבירין מעל השלחן פירורין פחותין מכזית ושער של אפונים ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וחכ"א בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה:

14 גמ' אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה וב"ה כרבי שמעון וכי קא שרי רבי שמעון לטלטולי כגון עצמות דחזיין למאכל כלבים וקליפין דחזיין למאכל בהמה אבל מידי דלא חזי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה לא קא שרי רבי שמעון ותנו רבנן לעיל קכח. מטלטלין את העצמות מפני שהן מאכל כלבים בשר תפוח מפני שהוא מאכל לחיה:

15 מעבירין מעל השלחן וכו': מסייע ליה לר' יוחנן דאמר פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד:

16 גרעיני דתמרי ארמייתא שרי לטלטלינהו הואיל וחזיין אגב אמייהו פירוש מפני שהן רכין ונאכלין עם התמרה עצמה דפרסייתא אסור לטלטל מפני שהן קשין ואין נאכלין עם התמרים פ"א תמרי ארמייתא קשין הן ובהמה אוכלתן עם הגרעינין ולפיכך מטלטלין אותן ותמרי פרסייתא רכין הן ואין הבהמה אוכלת אותן ולפיכך אין מטלטלין אותן ומסתברא דה"מ במקום שמאכילין את התמרים לבהמות כגון בבל ויריחו אבל במקום שאין מאכילין את התמרים לבהמות אלו ואלו אסור לטלטלן:

17 שמואל מטלטל להו אגב ריפתא שמואל לטעמיה דאמר עושה אדם כל צרכיו בפת רבה מטלטל להו