רי"ף שבת מ״ח

1 כיתד של מחרישה דמי:

2 כל הכלים ניטלין לצורך מאי לצורך ומאי שלא לצורך אמר רבא דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו אפי' מחמה לצל שרי דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו אין מחמה לצל לא ואף רב דף קכד: סבר לה להא דרבא דאמר רב מרא שלא יגנב זהו טלטול שלא לצורך ואסור טעמא דשלא יגנב אבל לצורך גופו ולצורך מקומו מותר רב מארי בר רחל הוו ליה הנהו בי סדיאתא בשמשא אתא לקמיה דרבא א"ל מהו לטלטולינהו א"ל שרי דהא חזו לך אית לי אחריני חזו לאורחין אית לי נמי לאורחין א"ל גלית דעתיך דלאו כוותי סבירא לך אלא כאביי סבירא לך לכולי עלמא שרי ולך אסיר אלמא חזו למיתב עלייהו לכל דעייל ואתי

3 אמר רבי אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב מכבדות של מילת מותר לטלטלן בשבת אבל של תמרה לא וכן אמר רבי אלעזר והני מילי מחמה לצל אבל לצורך גופו או לצורך מקומו אפילו של תמרה מותר לטלטלן דקיימא לן דכל דבר שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלן בין לצורך גופו בין לצורך מקומו אבל מחמה לצל לא.

4 פירוש מכבדות של מילת כגון זנב של שועל וכיוצא בו שמכבדין בהן כלי מילת והאידנא דקי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר הויין להו מכבדות של תמרה דבר שמלאכתו להיתר ואפילו מחמה לצל שרי:

5 מתני' כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה שברי עריבה לכסות בהן את החבית שברי זכוכית לכסות בו את פי הפך רבי יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי עריבה לצוק לתוכן את המקפה ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן:

6 גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת דמר סבר מוכן הוא ומותר ומר סבר נולד הוא ואסור אבל נשתברו מע"ש דברי הכל מותרין הואיל והוכנו למלאכה אחרת מבעו"י והלכתא כת"ק.

7 ואמר בעל הלכות משמיה דרב צמח גאון

8 דהלכתא כרבי יהודה דקי"ל ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ומסתברא לן ה"מ היכא דפליג בהדיא אבל היכא דדברי רבי מאיר סתם ור' יהודה הוא דפליג בהדיא לא אמרינן ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלא הלכתא כסתם ואע"ג דאפליגו בהדיא בברייתא כיון דסתם לן תנא כר"מ הלכה כר"מ ולא חיישינן למחלוקת דברייתא:

9 אמר רב נחמן הני ליבני דאשתיור מבנינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזיין למיזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו ואמר רבא חרס קטנה מותר לטלטלה אפילו ברה"ר ואזדא רבא לטעמיה דרבא הוה קא אזיל ברסתקא דמחוזא איתווס מסאניה טינא אתא שמעיה שקל חספא וקא כפר ליה רמו ביה רבנן קלא אמר להו לא מיסתייא דלא גמירי אלא השתא נמי מיגמר מגמרי אילו הויא בחצר מי לא חזי לכסויי ביה מאנא השתא נמי חזי לדידי:

10 אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנתכתתה היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת תניא נמי הכי מגופת חבית שנכתתה היא ושבריה מותרין לטלטל בשבת ולא יספות ממנה שבר לכסות את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה ואם זרקה לאשפה מבע"י אסור הפירוש לא יספות לא יחתוך כדתנן באבטיח:

11 דף קכה. אמר רב המדוראי אמר שמואל קרומיות של מחצלת מותר לטלטלן בשבת מאי טעמא אמר רבא בר המדוראי אסברה לי מחצלת גופה למאי חזיא לכסויי בה עפרא השתא נמי חזיא לכסויי ביה טינופא פירוש קרומיות של מחצלת שיורי מחצלאות שבלו אמר רבי זירא אמר רב שירי פרוזמאות אסור לטלטלן בשבת אמר אביי במטלניות שאין בהן שלש על שלש דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים פירוש פרוזמאות בלאות של טליתות כדאמרינן בסוכה בפ"ק דף יא. רב עמרם חסידא רמא תכלתא לפרוזמא דאינשי ביתיה:

12 מכילתין דף קכה. ת"ר שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים ומותר לטלטלן בחצר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אסור לטלטלן בשבת העיד רבי יוסי משום ר"א בן יעקב על שברי תנור שמותר לטלטלן בשבת ועל כיסוי שלו שאינו צריך בית יד והלכתא כר"מ כדאמרן לעיל וכר"א בן יעקב דקאמר רבינא כמאן מטלטלינן האידנא כסויי דתנוראי דמתא מחסיא אע"ג דלית בהו בית אחיזה כמאן כרבי אליעזר בן יעקב:

13 מתני' האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה בשבת ואם לאו אין ממלאין בה