רי"ף שבת מ״ג

1 אין מצילין אותן מפני הדליקה ורב חסדא אמר מצילין אותן מפני הדליקה והלכתא כרב הונא דרב חסדא תלמיד הוה בפני רב הונא ואין הלכה כתלמיד בפני הרב אבל היו כתובים בסם בסקרא בקומוס ובקנקנתום אין מצילין אותם מפני הדליקה:

2 דף קטו: ת"ר הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות של שם ומענינות הרבה של תורה אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפין במקומן מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי ס"ת ומעשה בא' שהיה כותב ברכות בצידן ובאו והודיעו את רבי ישמעאל והלך ר' ישמעאל בצידן לבקרו וכשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ושקעו בספל של מים ובלשון הזה אמר לו גדול עונש האחרון יותר מן הראשון:

3 ספר תורה שיש בו ללקט שמנים וחמש אותיות מתוך תיבות שלימות ואפילו בכללן בראשית לא יגר שהדותא א"נ פרשה שאין בה שמנים וחמש אותיות אלא שיש בה אזכרות כגון במדבר י׳:ל״ה ויהי בנסוע הארון מצילין אותן מפני הדליקה

4 דף קטז. הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותן מפני הדליקה ר' יוסי אומר אף בחול קודר האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן אמר רבי טרפון אקפח את בני שאם יבואו לידי שאני שורפן ואת האזכרות שבהן שאפי' רדף אחריו רודף להרגו ונחש אחריו להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שאלו מכירין וכופרין והללו אין מכירין ועליהם הכתוב אומר ישעיהו נ״ז:ח׳ ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך א"ר ישמעאל קל וחומר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים הללו שמטילין איבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה ועליהם אמר דוד תהלים קלט הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט וכשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מפני המפולת ולא מן המים ולא מן כל דבר המאבדן:

5 דף קטז: ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש:

6 אמר רב לא שנו אלא בזמן בית המדרש אבל בזמן שאין בית המדרש קורין ושמואל אמר

7 אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין והלכתא כרב:

8 גרסינן בפרק השולח גט לאשתו דף לח: אמר רבא בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דמפקי עבדיהון לחירות וסיירי נכסיהון בשבתא וקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת ושניהם נעקרו:

9 והלכתא אסור לקרות בספרי הדיוטות בשבת:

10 להיכן מצילין אותן וכו': דף קיז. היכי דמי מפולש והיכי דמי שאינו מפולש אמר רב אשי שלש מחיצות ולחי אחד זה מבוי שאינו מפולש שלש מחיצות בלא לחי זהו מפולש ולית הלכתא כבן בתירא לא במבוי ולא בחצר:

11 מתני' דף קיז: מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות:

12 גמ' תניא נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף ולא יקלוט ואח"כ יזמין אלא יזמין ואח"כ יקלוט ואין מערימין בכך משום ר' יוסי ברבי יהודה אמרו מערימין:

13 תנו רבנן הציל פת נקיה אין מצילין פת הדראה הציל פת הדראה מציל פת נקיה מצילין מיום הכפורים לשבת אבל לא משבת ליום הכפורים ואין צריך לומר משבת ליום טוב ולא משבת זו לשבת הבאה ת"ר שכח פת בתנור וקדש עליו היום מצילין מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין ואע"ג דרדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה אפילו הכי במה דאפשר לשנויי משנינן:

14 אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר שמות ט״ז:ה׳ והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר:

15 א"ר אבא חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת שנאמר שמות ט״ז:כ״ב לקטו לחם משנה אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא אמר לקטו לחם משנה כתיב ר' זירא בצע ליה אכוליה שירותיה אמר ליה רבינא לרב אשי והא מיחזי כרעבתנותא כיון דכל יומא לא עביד והשתא הוא דעביד לא מיחזי כרעבתנותא:

16 רבי אמי ורבי אסי כד הוה מיקלע להו רפתא דעירובא שרו עליה המוציא אמרי כיון דאיתעבידא ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי:

17 כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות:

18 ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש רבי חידקא אומר ארבע א"ר יוחנן ושניהם