רי"ף שבת ל׳

1 פרופות בבגדיהן:

2 דף סה. מתני' פורפת אשה על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת:

3 גמ' דף סה: והא אמרת רישא פורפת אמר אביי סיפא אתאן למטבע כלומר על המטבע בלבד הוא דלא תפרוף לכתחלה בשבת אבל על האבן ועל האגוז פורפת לכתחלה:

4 בעי אביי אשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז ותוציא לבנה קטן בשבת ועלתה בתיקו וקיימא לן דכל תיקו דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא:

5 מתני' הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר דף סו. ור' יוסי אוסר אם יש לו בית קבול כתיתין טמא סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה לוקטמין טהורים ואין יוצאין בהן בשבת:

6 גמ' הקיטע יוצא בקב שלו והלכה כר' יוסי דף סו: מאי לוקטמין א"ר אבהו חמרא דאוכפא רפרם בר פפא אמר קישרי רבה בר רב הונא משמיה דעולא

7 אמר פראמי.

8 פירוש פראמי דבר שנותנין על הפה שלא ינתז ממנו הרוק:

9 גרסינן בפרק הנודר מן הירק דף נה: תניא יוצאים בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים הרועים יוצאין בשקים ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה.

10 ותניא בתוספתא אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים.

11 ועוד תניא בתוספתא יוצאין במוך ובספוג שעל גבי המכה ובלבד שלא יכרוך עליהן חוט או משיחה.

12 יוצאין בקליפת השום ובקליפת הבצל שעל גבי המכה ואם נפל לא יחזיר ואין צריך לומר שלא יתן לכתחלה בשבת.

13 יוצאין באגד שע"ג המכה וקושרו ומתירו בשבת אספלנית שפירשה מן האגד מחזירה עם האגד.

14 יוצאין באספלנית ובמלוגמא וברטיה שעל גבי המכה ואם נפל לא יחזיר וא"צ לומר שלא יתן לכתחלה בשבת והאי דקתני אם נפל לא יחזיר הוינן בה בגמרא דעירובין דף קב. הלכה מחזירין רטיה בשבת במקדש ותמן ברירנא לה:

15 מתני' הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

16 גמ' מאי קשרים אמר אבא מרי אמר רב נחמיה בר ברוך אמר רב אידי בר אבין אמר רב יהודה קשרי פאה מאי איריא בנים אפילו בנות נמי מאי איריא קטנים אפילו גדולים נמי אלא מאי קשרים כי הא דא"ר אבין בר חיננא אמר רב חמא בר גוריא בן שיש לו געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין ונותן וקושר לו בשמאלו:

17 אמר ר' אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא סחופי כסא אטיבורא בשבת שפיר דמי.

18 ואמר ר' אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לסוך שמן ומלח בשבת כי הא דרב הונא כי הוה אתי מבי רב ורב מבי רבי חייא ור' חייא מבי רבי כי הוו מיבסמי הוו מייתו מילחא ומישחא ושייפא להו לגויתא דידייהו ולכרעייהו ואמרי כי היכי דצייל האי מישחא נצייל חמריה דפלניא בר פלניתא:

19 ואמר רבי אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר ליחנק בשבת ואמר רבי אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי:

20 תנו רבנן יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר' מאיר אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעברה ותפיל אמר רב יימר בר שלמיה משמיה דרב והוא דאיכוין ותקיל לרפואה:

21 ואמר שמואל שמעתי שמציל אבן מכוונת לא שפחתה ולא הותירה ממשקל אבן תקומה כשנשקלה נגדה:

22 והלכה כר' מאיר מדקא מתרצינן אליביה והוא דאיכוין ותקיל לרפואה ועוד דאמרינן אמר רב אשי משקל דמשקל מאי מדקא מבעיא ליה משקל דמשקל מכלל דכר' מאיר סבירא ליה:

23 דף סז. ובני מלכים בזוגין אוקמה רבה באריג שבכסותו לדברי הכל:

24 מתני' יוצאין בביצת החרגול ושן של שועל ומסמר הצלוב משום רפואה דברי ר"מ וחכמים אומרים אף בחול אסור משום דרכי האמורי:

25 גמ' יוצאין בביצת החרגול דעבדי לשיחלא.

26 פי' רפיון הירך כדתנן בכורות דף מ. השחול והכסול אי זהו שחול כל שנשמטה ירכו:

27 ובשן של שועל דעבדי ליה לשינתא דחייא למאן דנאים דמיתא למאן דלא נאים:

28 ובמסמר הצלוב דעברי לזירפא. פי' זירפא כמו שריפא וקורין בלשון ערבי אחתרקן ומסמר הצלוב מעמידה כדי שלא תוסיף:

29 אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שהוא משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי הא אין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסקרא וטוענו באבנים גדולות בשלמא טוענו באבנים גדולות כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסקרא מאי רפואה קא עביד כי היכי דליחזוה אינשי וליבעו עליה רחמי כדתניא ויקרא י״ג:מ״ה וטמא טמא יקרא מכאן שצריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים אמר רבינא כמאן תלינן האידנא כובסא בדיקלא כמאן כי האי תנא.

30 מאי כובסא כמו נצר כדכתיב ישעיהו י״א:א׳ ונצר משרשיו יפרה:

31 סליקו להו במה אשה