רי"ף שבת נ״א

1 בזמן שנוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור:

2 גמ' דף קכח. תנו רבנן חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים בזמן שהתקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן רבן שמעון בן גמליאל אומר חבילה הניטלת בידו אחת מטלטלין אותה בשתי ידיו אסור לטלטלה חבילי סיאה ואזוב וקורנית אם הכניסן למאכל בהמה מסתפק מהן בשבת ואם הכניסן לעצים אין מסתפק מהן בשבת וקוטם ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי ומולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בידיו הרבה דברי ר' יהודה וחכ"א מולל בראשי אצבעותיו ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדרך שהוא מולל בחול ובן באמינתא וכן בפיגם וכן בשאר מיני תבלין

3 גרסי' בפ"ק דביצה ביצה דף יג: המולל מלילות מערב שבת למחר מנפח על יד על יד ואוכל אבל לא בקנון ולא בתמחוי ומסקנא אם בא למלול כאן קכח. בשבת היכי מולל אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא חדא ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי רבא אמר כיון דקא משני אפילו טובא נמי וכשהוא מנפח מנפח בידו אחת ובכל כחו והלכתא כרבא דקיימי רבנן כותיה דאמרי בראשי אצבעותיו:

4 דף קכח. מאי אמינתא ניניא: סיאה אמר רב יהודה סנתרי:

5 אזוב אברתא: קורנית חשי:

6 ולית הלכתא כרשב"ג דקי"ל כסתם מתני':

7 איתמר בשר חי מותר לטלטלה בשבת בשר תפוח רב הונא אמר מותר לטלטלה בשבת ורב חסדא אמר אסור לטלטלה והלכתא כרב הונא דרב חסדא תלמיד היה לפני רב הונא ועוד דרב הונא קאי כר"ש דקי"ל כותיה ועוד דתניא דמסייע ליה דת"ר מטלטלין את העצמות בשבת מפני שהן מאכל לכלבים בשר תפוח מפני שהן מאכל לחיה מים מגולים מפני שהן ראוין לחתול רשב"ג אומר אסור לשהותן מפני הסכנה:

8 ת"ר דג מליח מותר לטלטלו דג תפל אסור לטלטלו בשר חי בין מליח בין שאינו מליח מותר לטלטלו:

9 כופין את הסל: דף קכח: אמר רב יהודה בהמה שנפלה לאמת המים בשבת מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ואם עלתה עלתה ואע"ג דקא מבטל כלי מהיכנו מ"ט ביטול כלי מהיכנו דרבנן וצער בעלי חיים דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן וה"מ דלא אפשר למעבד לה פרנסה התם במקומה אבל אפשר למעבד לה עושה לה פרנסה במקומה ודיו:

10 תרנגולת שברחה דוחין אותה: דוחין אין מדדין לא תנינא להא דת"ר מדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא את התרנגולת:

11 תנו רבנן אין עוקרין בהמה חיה ועוף אבל דוחין אותן עד שיכנסו מדדין

12 עגלים וסייחים והאשה מדדה את בנה:

13 א"ר יהודה אימתי וכו': וכן הלכתא דקי"ל כל היכא דא"ר יהודה אימתי אינו אלא לפרש דברי חכמים:

14 מתני' אין מילדין את הבהמה ביו"ט אבל מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין המילדת ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטבור רבי יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת:

15 גמ' כיצד מסעדין רב יהודה אומר אוחז את הולד שלא יפול לארץ תניא כוותיה דרב יהודה כיצד מסעדין אוחז את הולד שלא יפול לארץ ונופח בחוטמו כדי שיכנס בו הרוח ונותן דד לתוך פיו כדי שיינק:

16 אמר רבי יהודה מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו"ט.

17 כיצד עושה אמר אביי מביא בול של מלח ונותן לה לתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו ודוקא טהורה אבל טמאה לא דלא מרחקה ואי מרחקה לא מקרבה:

18 ומילדין את האשה: ת"ר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר ואם היתה צריכה לשמן חברתה מביאה לה שמן ביד ואם אין סיפק ביד מביאה לה בשערה ואם אין סיפק בשערה מביאה לה בכלי דרך רשות הרבים אמר מר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר פשיטא אמר רב אשי לא נצרכה אלא אפילו בסומא מהו דתימא כיון דלא חזיא אסור קמ"ל דיתובא מיתבא דעתה מימר אמרה אי איכא מידי חזיין חברתאי ועבדין לי אם היתה צריכה לשמן חברתה מביאה לה שמן ביד ואם אין סיפק ביד מביאה לה בשערה ותיפוק ליה משום סחיטה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין סחיטה בשער ורב אשי אמר אפילו תימא יש סחיטה בשער מביאה לה בכלי דרך שערה דכל מה דאפשר לשנויי משנינן

19 אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין שאמרה צריכה אני ובין שאמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת דף קכט. נסתם הקבר אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת רב אשי מתני הכי מר זוטרא מתני הכי אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין אמרה צריכה אני ובין אמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת נסתם הקבר אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת לא אמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת אמר ליה רבינא למרימר מר זוטרא מתני לקולא ורב אשי מתני לחומרא הלכתא כמאן אמר ליה הלכתא כמר זוטרא דספק נפשות להקל

20 מאימתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת רורד ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה ודייקי רבוותא ואמרי מדלא אמר רב הונא עד שיהא הדם שותת ויורד שמע מינה קודם שתשב על המשבר קאמר וכאביי עבדינן ולא מחללין עליה שבתא עד שיהא הדם שותת ויורד ותשב על המשבר:

21 עד מתי פתיחת הקבר אסיקנא נהרדעי אמרי חיה שלשה שבעה ושלשים שלשה בין שאמרה צריכה אני ובין שאמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת הא סתמא מחללין שלשים אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אלא עושין לה על ידי נכרי כדרב עולא בריה דרב עילאי דאמר כל צרכי חולה עושין לו ע"י נכרי בשבת ובדרב המנונא דאמר כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה אמר רב יהודה אמר שמואל החיה שלשים יום למאי הלכתא אמרי נהרדעי לטבילה:

22 אמר