רי"ף שבת נ״ו

1 אחרינ' כההוא עירובין סז: ינוקא דאשתפיך חמימיה אמר להו רבה לייתו מגו ביתאי א"ל אביי והא לא עירבו א"ל נסמוך אשיתוף והא לא שתיף לימרו לנכרי ליזיל לייתי לי מגו ביתאי אמר ליה אביי בעאי לאותובי למר ולא שבקן רב יוסף דא"ר כהנא כי הוינן בי רב יהודה אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן עובדא בדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא הדר אמר לו מאי בעית דתותביה א"ל מהא דתניא הזאה שבות היא ואמירה לנכרי שבות היא עירובין סח. מה הזאה שבות ואינה דוחה שבת אף אמירה לנכרי שבות ואינה דוחה שבת א"ל ולא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה דהא מר לא א"ל לנכרי זיל אחים לי דהוא מעשה דאסור מדאורייתא אלא זיל אייתי לי דלית ביה מעשה דידים אלא דיבורא בעלמא הוא ושתק ולא מצא תשובה

2 ועיינינן בהו ואשכחן דלאו מילי דסמכא נינהו ומגופא דהאי עובדא ילפת דאסור למימר לנכרי לצבותיה או לאתויי דרך רה"ר מדקאמר ליה דהא מר לא א"ל זיל אחים לי מכלל דאסור למימר לנכרי זיל אחים לי

3 וכמה מרבוואתא טעו בהאי פירושא דהאי מימרא דקסברי דהאי דא"ל ולא שני ליה למר בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה אשבות דהזאה קאמר ליה דשבות דהזאה שבות דאית ביה מעשה ושבות דאמירה לית ביה מעשה בידים דדיבורא בעלמא הוא ואקשו בה הכי ואמרי הואיל ואמירה לנכרי שבות דלית ביה מעשה הוא מה לי א"ל אייתי לי מגו ביתאי ומה לי א"ל זיל אחים לי תרוייהו שבות דלית בהו מעשה נינהו דדיבורא בעלמא הוא ושרי ואטעו לכולהו נוסחאי דגמרא דקסברי דליכא בגמרא דהא מר לא א"ל זיל אחים לי אלא טעותא דנוסחי הוא ולא כדקא סברי הוא

4 ונוסחי לית בהו טעותא אלא נוסחי מעלייא נינהו ולא פירושי' כדקא סברי להו אלא האי דא"ל ולא שני ליה למר בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה לאו אשבות דהזאה קאמר ליה אלא הכי קאמר ליה הא דאמרת אמירה לנכרי שבות וקא מדמיתו לה לשבות דהזאה דאסירא לא שני לך בשבות דאמירה גופה בין שבות דאית ביה מלאכה לשבות דלית ביה מלאכה דהא מר לא א"ל זיל אחים לי דאית ביה מלאכה אלא אייתי לי מגו ביתאי קאמר ליה דטלטול בעלמא הוא דלית ביה מלאכה דשמעת מינה דכי אמרינן אמירה לנכרי שבות בדבר שהוא מלאכה אבל בדבר שאינו מלאכה כגון האי לא אמרינן ביה אמירה לנכרי שבות

5 הרי נתברר לך דליכא בנוסחאי טעותא ומילי דברירן אינון והאי דאמרי' שבות דלית ביה מעשה ולא אמרינן שבות דלית ביה מלאכה מעשה ומלאכה בהאי ענינא חדא מילתא היא דקרו אינשי למלאכה מעשה כדאמרינן ובין יום השביעי לששת ימי המעשה והיינו מלאכה וכבר נתברר לך דאסור למימר לנכרי לצבותיה או לאתויי דרך רשות הרבים והאי דכתב בעל הלכות טעותא הוא ולא תסמוך עילויה:

6 ונכרי אסור למימהל דגרסינן במס' ע"ז דף כז: איתמר מנין למילה בנכרי שהיא פסולה דארו בר פפא משמיה דרב אמר כדכתיב בראשית י״ז:ט׳ ואתה את בריתי תשמור ור' יוחנן אמר בראשית י״ז:י״ג המול ימול יליד ביתך קרי ביה המל ימול מאי בינייהו איכא בינייהו אשה לרב דאמר ואתה את בריתי תשמור אשה כיון דליתא בברית לא מהלא לר' יוחנן דאמר המל ימול כיון דישראל הוא אפילו ערלים כמהולים דמו איתתא נמי בכלל ישראל היא ומהלא הלכך היכא דליכא גברא יהודאה דידע למימהל ואיכא איתתא יהודיתא דידעה למימהל ומהלא שפיר דמי דהלכה כרבי יוחנן דקיימא לן רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן:

7 סליקו להו ר"א דמילה

8 רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים אין תולין המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב:

9 גמ' וחכ"א וכו': איבעיא להו תלה מאי אמר רב יוסף תלה חייב חטאת א"ל אביי אלא מעתה תלה כוזא בסיכתא הכי נמי דמחייב דף קלח. אלא אמר אביי מדרבנן של יעשה כדרך שהוא עושה בחול וכן הלכה:

10 מנקיט אביי חומרי מתנייתא ותאני הגוד והמשמרת כילה וכסא גליין

11 לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור אבל אהל קבע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל מטה וכסא וטרסקל והאיסקלא מותר לנטותן בשבת לכתחלה:

12 ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת ומשום מאי מתרין ביה רבה אמר משום בורר ור' זירא אמר משום מרקד:

13 תאני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור ואם כרך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה פי' כגון טלית כפולה שקושרה בין שני כתלים והיא משולשלת ומגעת לארץ ונכנס בין שני קצותיה וישן תחתיה בצל ואין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה טפח ולפיכך אינו אהל קבע אלא אהל עראי הוא ומפני שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה טפח ולפיכך פטור אבל אסור ואם היו עליו חוטין מאתמול ונטה אותם היום מותר:

14 אמר רב יוסף חזינא להו לכילי דבי רב הונא באורתא נגידן ולצפרא חביטן רמיאן:

15 אמר רב כהנא חזינא להו לכילי דבי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמאורתא נגידן ולצפרא חביטן רמיאן:

16 אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו פירוש וילון מסך:

17 ואמר שמואל משום רבי חייא דף קלח: כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה:

18 אמר רב שישא בריה דרב אידי האי סיאנא שרי פי' כובע שמשימין אותו בני אדם על ראשיהם ומאהיל על פניהם מפני השמש והא אמרת סיאנא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח אלא מעתה אפיק בגלימיה טפח הכי נמי דמיחייב אלא לא קשיא הא דמיהדק והא דלא מיהדק

19 שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא אימא לן הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב תרתי בשבתא וחדא בתורה שלח ליה הא דתניא הגוד בכיסכיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור אמר אביי כילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתקה פורתא ואידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה בשבת שתים אסור לטלטלה בשבת ורב אמר אפילו אחת אסור לטלטלה בשבת גזירה שמא יתקע והלכתא כרב:

20 תורה מאי