רי"ף שבת ל״א

1 כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת.

2 והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת.

3 והיודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה והעושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת:

4 גמ' דף סט: אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ומשמר יום אחד אמר רבא ובכל יומא ויומא עביד כדי פרנסתו בר מההוא יומא וההוא יומא לימות ליעביד מאתמול שתי פרנסות ודלמא אתמול שבת הוה אלא כל יום ויום עושה כדי פרנסתו ואפילו ההוא יומא וההוא יומא במאי מינכר ליה בקידוש והבדלה:

5 אמר רבא ואם היה מכיר סכום יום שיצא בו עושה מלאכה כל אותו היום פשיטא מהו דתימא כיון דבשבת לא נפיק בערב שבת נמי לא נפיק והאי חמשא בשבתא נפיק ותרי יומי לישתרו ליה למיעבד קמ"ל דלא זימנין דמשכח שיירתא

6 ומיקרי ונפיק:

7 מתני' דף עג. אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה והבורר והטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובע והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו והממחקו והמחתכו והכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המבעיר והמכבה והמכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות הרי אלו ארבעים מלאכות חסר אחת:

8 גמ' דף עג: תאנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן אמר רב יוסף האי מאן דקטל אספסתא בשבתא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע:

9 אמר אביי מאן דקניב סילקא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע.

10 תאנא החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן:

11 אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש גומא וטממה בעפר בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש:

12 א"ר אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה ואפילו לר' יהודה דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הני מילי מתקן אבל האי מקלקל הוא:

13 תאנא הקוצר והבוצר והגודר והמוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן:

14 אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק אמר רב אסי אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך:

15 גרסינן בפרק המצניע דף צה. תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת חייב חטאת ואמרינן חולב משום מאי מיחייב משום מפרק מחבץ חייב