מפרשים:
1 חוזר:
2 ת"ר מהלקטין את המילה ואם לא הלקיט ענוש כרת היכי דמי כגון דאתי בין השמשות ואמרי ליה לא מספקת ואמר להו מספיקנא ועבד ולא איספיק דאשתכח דחבורה הוא דעביד הילכך ענוש כרת:
3 ומוצצין אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנתא היא ומעברינן ליה:
4 אם לא שחק כמון דף קלד. ת"ר דברים שאין עושין למילה בשבת עושין לה ביו"ט שוחקין לה כמון וטורפין לה יין ושמן:
5 אין עושין לה חלוק וכו': אמר אביי אמרה לי אמי האי חלוק דינוקא ליפכיה לסיטריה אבראי אמאי דילמא מידבק גירדא מיניה ואתי לידי כרות שפכה:
6 תניא אמר רבי נתן פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני וראיתיו שהוא אדום והצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלע בו דמו המתינה לו ומלו אותו וחיה והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי ושוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא ובאה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני וראיתיו שהוא ירוק והצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיפול בו דמו המתינה לו ומלה אותו וחיה והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי:
7 דף קלד: מתני' מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי ר' אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן בשלישי שחל להיות בשבת שנאמר בראשית ל״ד:כ״ה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ספק בן שבעה ספק בן שמונה ואנדרוגינוס אין מחללין עליהן את השבת ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס:
8 גמ' כי אתא רבין אמר רבי אבהו אמר ר' אלעזר ואמרי לה א"ר יוחנן הלכה כרבי אלעזר בן עזריה בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מבעוד יום בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו מפני שסכנה היא לו ואמרי רבוואתא שהלכה כראב"ע ביום ג' וכ"ש בראשון שמרחיצין אותו בדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה
9 בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מע"ש:
10 אמר רב אין מונעין חמין ושמן ליתן על גבי מכה בשבת ושמואל אמר נותנין חוץ למכה ושותת ויורד לתוך המכה והלכתא כשמואל דתניא כוותיה אין נותנין חמין בשבת ליתן ע"ג מכה אבל נותן חוץ למכה ושותת ויורד למכה אין נותנין חמין ושמן ע"ג מוך ליתן ע"ג מכה בשבת ולא ע"ג מוך שע"ג מכה בשבת:
11 ת"ר נותנין מוך יבש וספוג יבש ע"ג מכה בשבת אבל לא גמי יבש ולא כתיתים יבשין והתניא רישא נותנין כתיתין יבשין קשיא כתיתין אכתיתין לא קשיא הא דקתני נותנין מוך יבש בחדתי והא דקתני אבל לא כתיתין יבישין בעתיקי גרסינן בסוף עירובין דף קב: ת"ר רטיה שפירשה מע"ג המכה בשבת מחזירין אותה בשבת רבי יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה הוחלקה למעלה דוחקה למטה ומגלה קצת רטיה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה אבל לא יקנח רטיה עצמה מפני שהוא ממרח ואם מרח חייב חטאת:
12 אמר רב חסדא מחלוקת כשפירשה על גבי כלי אבל פירשה ע"ג קרקע דברי הכל אסור להחזירה אמר רב יהודה הלכה כר' יהודה ולית הלכתא כוותיה דרב אשי דהוא בתראה עבד עובדא כוותיה דת"ק
13 ת"ר ויקרא יב ערלתו ערלתו ודאי דוחה את השבת דף קלה. ולא ספק דוחה את השבת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא אנדרוגינוס דוחה את השבת רבי יהודה אומר אנדרוגינוס דוחה את השבת וענוש כרת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד בין השמשות דוחה את השבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת שבש"א צריך להטיף ממנו דם ברית ובה"א אין צריך להטיף ממנו דם ברית א"ר שמעון בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על הנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שב"ש אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית וב"ה אומרים אינו צריך להטיף ממנו דם ברית
14 איתמר אמר רב הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כר"ש בן אלעזר ואע"ג דפליגי רב ושמואל בהא מילתא קיימא לן כבתראי דאינון רבה ורב יוסף דאתמר רבה אמר חיישינן שמא ערלה כבושה היא ורב יוסף אמר ודאי ערלה כבושה היא ואמר רבה מנא אמינא לה דתניא ר' אלעזר הקפר אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם