רי"ף שבת י״ג

1 בתלאו במגוד סבר לה כרבי אליעזר דאמר מוכן הוא וטמא הוא ובהניחו אחורי הדלת סבר לה כרבי יהושע דאמר לאו מוכן הוא וטהור הוא ולפום הכין אוקמא רב המנונא לפלוגתא דרבי אליעזר ור"ע בפתילת הבגד לענין טומאה בפחות משלשה על שלשה ובין שתלאו במגוד ובין הניחו אחורי הדלת לר"א מוכן הוא וטמא הוא ור"ע הדר ביה לגבי דר' יהושע ובין תלאו במגוד ובין הניחו אחורי הדלת לאו מוכן הוא ולפיכך אמר טהורה היא מדקרי לה פתילת הבגד דעדיין בגד הוא וקאמר טהורה בהא פליגי לענין טומאה אבל לענין הדלקה היינו טעמא דרבי אליעזר לפי שאין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת ולא בסמרטוטין שאינן מחורכין כדרבא ור"ע סבר מדליקין והלכתא כותיה הדין הוא פירושא דהאי שמעתתא בבירור בלא קושיא ובלא ספק:

2 מתני' לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת ואפילו היא של חרס ורבי יהודה מתיר ואם חברה היוצר מתחלה מותר מפני שהוא כלי אחד לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת ורבי יהודה מתיר:

3 גמ' ורבי יהודה מתיר ולית הלכתא כרבי יהודה דלמא אתי לאיסתפוקי מיניה:

4 ואם חברה היוצר וכו': תנא ואם חברה בסיד ובחרסית מותר והא אנן יוצר תנן אלא אימא כעין יוצר:

5 מתני' המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני נכרים מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שיישן פטור:

6 גמ' סוגיא דשמעתא דף ל. אם חולה שיש בו סכנה הוא מותר לכבות לכתחלה ואפילו לרבי יהודה ואם חולה שאין בו סכנה הוא לר' שמעון לא יכבה ואם כבה פטור אבל אסור ולרבי יהודה חייב חטאת:

7 מתני' כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב רבי יוסי פוטר ככולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם:

8 גמ' אסקה דף לא: רבי יוחנן דרבי יוסי לעולם כרבי שמעון סבירא ליה והכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן דבהא אפילו רבי שמעון מודה דקא מתקן מנא:

9 מתני' על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר:

10 גמ' בשעת לידתן מאי טעמא א"ר יצחק היא קלקלה בחדרי בטנה לפיכך תלקה בחדרי בטנה תינח נדה חלה והדלקת הנר מאי איכא למימר כדדרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא אמר הקדוש ברוך הוא רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתכם דף לב. ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית הזהרתי אתכם נשמה נתתי בכם שקרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם משמרים אותם מוטב ואם לאו אני נוטל נשמתכם מכם

11 ומאי שנא בשעת לידתן אמר רבא נפל תורא חד חד סכינא וגברי היכי מבדקי אמר רבא בשעה שעוברין על הגשר על הגשר ותו לא אימא כעין גשר אמר רבי יוחנן לעולם אל ילך אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו וא"ר יוחנן מאי קראה בראשית ל״ב:י״א קטנתי מכל החסדים:

12 אמר ר' יצחק בריה דרב יהושע לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר ת"ר מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין אדם יוצא לשוק דומה למי שנמסר לסרדיוט

13 חש בראשו דומה למי שנתנוהו לקולר עלה למטה ונפל למשכב דומה למי שהעלוהו לגרדום לידון שכל מי שעלה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול ואלו הם פרקליטין גדולים תשובה ומעשים טובים:

14 דף לב: תניא ר' נתן אומר בעון ביטול נדרים מתה אשתו של אדם שנאמר משלי כ״ב:כ״ז אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך ר' אומר בעון נדרים בניו ובנותיו של אדם מתים כשהם קטנים שנא' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך ואיזה הן מעשה ידיו של אדם אלו בניו ובנותיו תנו רבנן בעון נדרים בנים מתים דברי ר"א בנו של ר' שמעון בן יוחאי רבי יהודה הנשיא אומר בעון ביטול תורה ויש אומרים בעון ביטול מזוזה ויש אומרים בעון ביטול ציצית:

15 אמר רבי שמעון בן לקיש הוו זהירין במצות ציצית שכל הזוכה ומקיים מצות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר זכריה ח׳:כ״ג כי כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי:

16 תניא ר' נחמיה אומר בעון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו של אדם ואשתו מפלת נפלים ובניו ובנותיו מתים כשהן קטנים רבי אלעזר ברבי יהודה אומר בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה בשערים משתלחת וזורעים זרעים ואחרים אוכלין אותם שנא' ויקרא כ״ו:ט״ז אף אני אעשה זאת לכם וגו' אל תיקרי בהלה אלא בהלה ואם נותנין מתברכין שנאמר יחזקאל מ״ד:ל׳ וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך:

17 בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרים מלהוריד טל ומטר והיוקר הווה והשכר אבד ובני אדם רצים אחר הפרנסה ואין מגיעין שנאמר איוב כ״ד:י״ט ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו תאנא דבי ר' ישמעאל בשביל דברים שצויתי אותם בימות החמה ולא עשאום יגזלו מימי שלג ואם נותנין מתברכין שנא' מלאכי ג׳:י׳ הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די:

18 בעון גזל הגובאי עולה והרעב הווה ובני אדם אוכלין בשר בניהם ובנותיהם שנאמר עמוס ד׳:א׳ שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים וגו'

19 דף לג. בעון עינוי הדין ועוות הדין וקלקול הדין ועון ביטול תורה חרב וביזה ודבר בא לעולם ובצורת באה ובני אדם אוכלין ואינן שבעים ואוכלין לחמם במשקל שנא' ויקרא כ״ו:כ״ה והבאתי עליכם חרב וגו'

20 בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחלול השם וחלול שבת חיה רעה באה לעולם ובהמה כלה ובני אדם מתמעטים והדרכים משתוממים שנא' ויקרא כו ואם באלה לא תוסרו לי אל תקרי באלה אלא באלה וכתיב ויקרא כו והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם וכתי' בשבועת שקר ויקרא כו ולא תשבעו כשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה' ובחילול השם כתיב ויקרא כו ולא תחללו את שם קדשי ובחילול שבת ויקרא כו מחלליה מות יומת וילפינן חלול חלול משבועת שקר

21 בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל שנאמר במדבר ל״ה:ל״ג ולא תחניפו את הארץ וגו' הא אם אתם מטמאין אותה אין אני שוכן בתוכה

22 בעון גלוי עריות וע"ז והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלים אותן ממקומן ובאין אחרים ויושבין תחתיהן שנאמר ויקרא י״ח:כ״ח ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה וגו'

23 בעון נבלות הפה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים ויתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין שנאמר ישעיהו ט׳:ט״ז על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה מאי ועוד ידו נטויה אמר רב נחמן בר אבא אמר רב הכל יודעין למה כלה נכנסה לחופה אלא כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין אותו לרעה ואמר רבה בר רב שילא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנא' משלי כ״ב:י״ד שוחה עמוקה פי זרות רב נחמן בר יצחק אמר אף השומע ושותק שנא' משלי כ״ב:י״ד זעום ה' יפול שם אמר רב אושעיא כל הממרק עצמו לדבר עבירה חבורות ופצעים יוצאות בו שנאמר משלי כ׳:ל׳ חבורות פצע תמרוק ברע:

24 ת"ר ארבעה סימנין הן סימן לעבירה הדרוקן סימן לשנאת חנם ירקון סימן לגסות הרוח עניות וסימן ללשון הרע אסכרה גרסינן במס' סוטה דף מב. אמר רב חסדא אמר רב ירמיה ארבע כתות אינן מקבלות פני שכינה כת לצים כת חנפים כת מספרי לשון הרע כת שקרים כת שקרים דכתי' תהילים ק״א:ז׳ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני כת לצים דכתיב הושע ז׳:ה׳ משך ידו את לוצצים כת חנפים דכתיב איוב י״ג:ט״ז כי לא לפניו חנף יבא כת מספרי לה"ר דכתיב תהילים ה׳:ה׳-ו׳ כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע וגרסינן בערכין דף טו. תניא א"ר אליעזר בן פרטא בא וראה כמה גדול כח של