רי"ף שבת ס״ב

1 משום מרזב רב אשי אמר גזירה שמא יקטום מאי בינייהו איכא בינייהו דקטים ומנח:

2 מתני' נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמין בשביל שיחמו:

3 מי שנשרו כליו במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם:

4 גמ' אמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור והא אנן תנן שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם תנאי הוא כדתניא שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ר' אלעזר ור"ש אוסרין הא מילתא אע"ג דהויא לה סתם מתני' ומחלוקת בברייתא הויא לה הלכה במחלוקת דברייתא דקאי רב כוותה דמקשי' מההיא דרב בפ"ק דע"ז דף יב. דקאמר מאי אינו נראה אילימא דלא מיתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור אלמא הכי הלכתא דף קמז. אמר רב הונא המנער טליתו בשבת חייב חטאת ולא אמרן אלא בחדתי אבל בעתיקי לית לן בה ובחדתי נמי לא אמרן אלא באוכמי אבל בחיורי וסומקי לית לן בה והוא דקפיד עלייהו.

5 עולא איקלע לפומבדיתא חזנהו לרבנן דנפצי גלימייהו א"ל הא קא מחללי רבנן שבתא א"ל רב יהודה נפצו ליה באפיה אנן לא קפדינן ולא מידי:

6 אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף א"ל הב לי כומתאי הוה טלא עלה והוה קא מיחסם למיהבה ניהליה אמר ליה נפוץ ושדי אנן לא קפדינן ולא מידי:

7 א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתיפו בשבת חייב חטאת תניא נמי הכי סוחרי כסות היוצאין בטלית מקופלת ומונחת להן על כתפיהן חייבין חטאת ולא סוחרי כסות בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של סוחרי כסות לצאת בכך וחנוני היוצא במעות הצרורין לו בסדינו חייב חטאת ולא חנוני בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכו של חנוני לצאת בכך הרטנין יוצאין בסודר שעל כתפיהן בשבת ולא רטנין בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של רטנין לצאת בכך.

8 א"ר יהודה מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת אלא שנימא אחת קשורה לו על אצבעו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אע"פ שאין נימא קשורה לו על אצבעו דרש רב נחמן משמיה דרב חסדא משמיה דר' יוחנן אע"פ שאין נימא קשורה לו על אצבעו

9 עולא איקלע לבי איסי בן הינו בעא מיניה מהו לעשות מרזב בשבת א"ל הכי אמר ר' אלעזר אסור מאי מרזב א"ר זירא כישי בבלייתא יש אומרים כי מרזב זה כשמתעטף אדם בסדינו ומקפל שני קצותיה כמין דרך קיפול ויניחנה על כתיפו השמאלי ויחזור ויקפל שאר טלית שמשולשל בצדו הימין ויניחנה על כתיפו הימין ונמצא טליתו מקופלת מכאן ומכאן ומשולשלת על כתיפו וחללו כנגד השדרה ונראה כמרזב ובענין הזה כישי בבלייתא שהיו קושרין שתי כריכות וקורין אותה כישא:

10 ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא א"ל הכי מאי א"ל אסור והכי מאי א"ל אסור אמר רב פפא נקוט האי כללא בידך כל אדעתא לכנופי אסור כל אדעתא כדי להתנאות בו שפיר דמי כי הא דרב שישא בריה דרב אידי מתנאה בסדינו הוה:

11 כי אתא רב דימי אמר פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין לו על כתיפו אמר לפניו רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של ר' מאיר בזו לא חייב רבי מאיר חטאת אמר לו דקדק רבי מאיר עד כאן

12 שלשל רבי את טליתו כי אתא רבין אמר לא היה יהושע בן זרוז אלא יהושע בן קפוסאי היה חתנו של רבי עקיבא ואמר לו בזו לא חייב רבי עקיבא חטאת אמר לו דקדק רבי עקיבא עד כאן שלשל רבי את טליתו כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר נשאל איתמר:

13 מתני הרוחץ במי מערה או במי טבריא מסתפג אפילו בעשרה אלונטיות ולא יביא בידו אבל עשרה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם ומביאין אותה בידם:

14 גמ' קתני מי מערה דומיא דמי טבריא מה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין:

15 הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא ואי קשיא לך הא דגרסינן בפרק שמונה שרצים דף קט. תנו רבנן רוחצין במי גדר במי חמתן במי טבריא וגרסינן נמי בפרק כירה דף מ. ראו שאין הדבר עומד התירו להם חמי טבריא וזיעה במקומה עומדת ושמע מינה דמותר לרחוץ במי טבריא לכתחלה והכא קתני הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא לא קשיא הא דאמרינן דיעבד אין לכתחלה לא לא איתמר אלא במי מערה והא דקתני מי טבריא לגבי מי מערה לגלויי עלייהו דמי מערה מה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין נינהו דקתני להו גבייהו אבל מי טבריא מותר לרחוץ בהן אפילו לכתחלה ומי מערה מ"ט לא שרו לכתחלה משום דמערה מיטללא כדאמרינן בפרק שור שנגח את הפרה דף נ: מערה מרבעא ומטללא הלכך נפיש הבלא דידה ואתי לידי זיעה ומשום הכי לא שרו לכתחלה:

16 דף קמז: ומסתפג אפי' בעשר' אלונטיות ולא יביאם בידו וכו':

17 אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו ולא גזרינן דילמא אתי לידי סחיטה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן האוליירין מביאין בלורי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשו ורובו:

18 סבניתא א"ר אבין בר רב חסדא אמר רבי יוחנן צריך לקשר ב' ראשיה למטה מן הכתפיים אמר להו רבא לבני מחוזא כי מעבריתו מאני דבני חילא שרביבו להו למטה מן הכתפיים:

19 מתני' סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין יורדין לפילומא ואין עושין אפיקטויזין בשבת ואין מעצבים את הקטן ואין מחזירין את השבר:

20 מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא:

21 גמ' ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

22 והיכי עביד א"ר חמא בר חנינא סך ואח"כ ממשמש ור' יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת והלכתא כרבי יוחנן גרסינן בסנהדרין בפרק חלק דף קא. ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ומעבירין כלי על גבי העץ בשבת.

23 אמר רשב"ג בד"א בכלי הניטל בשבת אבל כלי שאינו ניטל בשבת אסור תנו רבנן אין שואלין דבר מן השד בשבת ר' יוסי אומר אף בחול אסור אמר רב הונא אין הלכה כרבי יוסי ואף ר' יוסי לא אמר אלא בשעת הסכנה:

24 מכילתין דף קמז: אבל לא מתעמלין אמר רבי חייא אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסית מפני שמתעמלת ומרפאת:

25 ולא מתגרדין. ת"ר אין גורדין במגרדות בשבת ר"ש אומר אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש והלכתא כוותיה:

26 אין יורדין לפילומא: מאי טעמא משום נקא פירוש בקעה ויש שם מים