רי"ף שבת ל״ה

1 באמצע שנא' ישעיהו ס״א:י״א כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה לא נאמר אלא זרועיה תצמיח דף פו. מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר שמות י״ט:ט״ו היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה מנין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר בראשית ל״ד:כ״ה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר ישעיהו א׳:י״ח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכיפורים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר תהילים ק״ט:י״ח ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:

2 דף פט: המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה קליפי אגוזים וקליפי רמונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה.

3 מי רגלים נתר ובורית קימיניא ואשלג כדי לכבס כהן בגד קטן בסבכה רכי יהודה אומר כדי להעביר על הכתם דף צ. פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן מעפר המזבח ומאבני המזבח ממקק ספרים וממקק מטפחותיהן כל שהן שמצניעין אותן לגנזן רבי יהודה אומר אף המוציא ממשמשי ע"א כל שהן שנאמר דברים י״ג:י״ח ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:

4 המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת זרעוני גנה פחות מכגרוגרת ר' יהודה אומר חמשה דף צ: זרע קשואין שנים זרע דלועין שנים זרע פול המצרי שנים חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא שמצניעין אותה לרפואה ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:

5 גמ' דף פג: אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפי' שעה אחת ואמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם מדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנא' במדבר י״ט:י״ד זאת התורה אדם כי ימות באהל אפילו בשעת מיתה תורה אמר ר"ש בן לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהן שנא' זאת התורה אדם כי ימות באהל:

6 דף צ. אמר רב יהודה אמר רב לעולם ניזדהר אינש ממקק דספרי תכך דשיראי ואילא דעינכי ופה דתאיני והה דרמוני כולהו סכנתא:

7 ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה דרבא הוה קא אכיל תאיני אמר ליה רבי קוצים יש בתאיני אמר קטלי' פה לדין:

8 סליקו להו אמר רבי עקיבא

9 דף צ: U המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו:

10 דף צא: המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על האסקופה החיצונה אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה דף צב. המוציא בין בימינו בין בשמאלו בין בתוך חיקו בין על כתפו חייב שכן משא בני קהת לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובאפונדתו ופיה למטה בין אפונדתו לחלוקו ובחפת חלוקו במנעלו ובסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאים:

11 גמ' אמר ר' אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת:

12 אמר רב משום ר' חייא המוציא משוי על ראשו פטור דף צב: ואם תאמר אנשי הוצל עושים כן בטלה דעתן אצל כל אדם:

13 מתני' המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור לאחריו ובא לו לפניו חייב באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר רבי יהודה אומר אף במקבלי פתקין:

14 המוציא ככר לרשות הרבים חייב הוציאוהו שנים פטורים אם לא יכול אחד להוציא והוציאוהו שנים חייבים ור' שמעון פוטר דף צג: המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי מפני שהכלי טפל לו את החי במטה פטור אף על המטה מפני שהמטה טפלה לו את המת במטה חייב אף על המטה וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ור' שמעון פוטר:

15 גמ' דף צד: ההוא שיכבא דהוה בדרוקרת שרא להו ר"נ בר יצחק לאפוקי לכרמלית א"ל רב אחא בריה דרבא לר"נ כמאן כר"ש אימר דפטר ר"ש מחיוב חטאת איסורא דרבנן מיהא איכא א"ל האלהים עיילת ביה את ואפילו לר' יהודה מי קאמינא לרשות הרבים לכרמלית קאמינא דגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה: