רי"ף שבת ה׳

1 ממנו דין עונג שבת מאי תקנתיה ליתיב תעניתא על תעניתא ומפרשי לה רבנן בתענית חלום בלבד אבל תענית אחר אסור להתענות בשבת:

2 בתעניות ירושלמי ר' אחא ור' אבהו משום ר' יוסי בר חנינא אמרי אסור להתענות עד ו' שעות בשבת א"ר יוסי בר אבין מתני' היא קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא הוא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה:

3 ואם התחילו אין מפסיקין וכו': והתני ליה רישא אין מפסיקין סיפא אתאן לד"ת דתניא חבירים שהיו עוסקים בתורה מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון רשב"י וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין בין לתפלה בין לק"ש:

4 מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר באמת אמרו החזן רואה מהיכן התינוקות קורין אבל הוא לא יקרא כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה:

5 גמ' דף יב. תנא דבי שמואל יוצא אדם בתפליו ע"ש עם חשיכה מ"ט כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפליו כל שעה ושעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה שמות כ״ח:ל״ח והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהם כמה אזכרות על אחת כמה וכמה הלכך מדכר דכירי להו תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ע"ש עם חשיכה. אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת:

6 ולא יפלה את כליו פירוש לא יפלה אדם את כליו לאור הנר שמא יטה:

7 אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו לאור הנר לא.

8 אמר רבא לא אמרן אלא לבני מחוזא דלבישי לבנים אבל דבני חקלייתא מידע ידיעי ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא בזקנות אבל בילדות לא:

9 ת"ר אין פולין ברה"ר מפני הכבוד כיוצא בו א"ר יהודה ואמרי לה א"ר נחמיה אין עושין אפיקטוזין ברשות הרבים מפני הכבוד:

10 תנו רבנן המפלה את כלי מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול:

11 אמר רב הונא הלכתא מולל וזורק וזהו כבודו ואפילו בחול

12 תניא ר"ש בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי ב"ש וב"ה מתירין וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר משום רשב"ג אין פוסקין צדקה על הצבור אפילו ליתום ויתומה ואין משדכין על התינוקת ליארס ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ואין מנחמים אבלים ואין מבקרים חולים בשבת דברי בית שמאי וב"ה מתירין:

13 ת"ר הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ר"מ אומר יכולה היא שבת שבזכותה תרחם דף יב: ר' יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל כל חולי ישראל ר' יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי עמו ישראל.

14 שבנא איש ירושלים אומר בכניסתו שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו לשלום:

15 כמאן אזלא הא דתניא מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל כמאן כרבי יוסי:

16 א"ר יוחנן בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת פירוש שמא יבא לזעוק בשבת אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתר רבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין הוה א"ל המקום יפקדך לשלום וזמנין הוה א"ל רחמנא ידכרינך לשלמא ואף על גב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן השואל צרכיו בלשון ארמית אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית שאני חולה דשכינה עמו דאמר אביי מנין שהקב"ה סועד את החולה שנאמר תהלים מא ה' יסעדנו על ערש דוי:

17 ת"ר הנכנס לבקר את החולה לא ישב ע"ג מטה ולא ע"ג ספסל ולא ע"ג כסא ולא ע"ג שרפרף ולא על גבי מקום גבוה ולא למעלה מראשותיו של חולה אלא מתעטף ויושב לפניו מפני שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר בראשית מ״ז:ל״א וישתחו ישראל על ראש המטה וכתיב ה' יסעדנו על ערש דוי:

18 ולא יקרא לאור הנר: אמר רבה אפי' גבוה שני קומות ואפי' גבוה ב' מרדעות ואפי' עשרה בתים זו על גב זו.

19 חד הוא דלא ליקרי אבל שנים קורין וה"מ בענין אחד אבל בשני ענינים אפילו שנים אין קורין:

20 אמר רב הונא ובמדורה אפילו עשרה בני אדם כאחד אסור לקרות אמר רבא ואדם חשוב שאין דרכו להטות את הנר מותר תני חדא שמש בודק קערות וכוסות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאינו קבוע ואב"א הא והא בשמש שאינו קבוע ולא קשיא באן בדמשחא כאן בדנפטא:

21 איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי אמר רב הונא הלכה ואין מורין כן ורב ירמיה בר אבא אמר הלכה ומורין כן .

22 שמעינן השתא דבין שמש קבוע ובין שמש שאינו קבוע בודק קערות וכוסות לאור הנר ודוקא בדנפטא דמאיס ונפיש נהוריה ולא בעי לאצלויי אבל בדמשחא שמש שאינו קבוע ודאי אסיר ליה שמש קבוע פליגי והלכה בודק ואין מורין כן:

23 באמת אמרו החזן רואה וכו': אמר רבה בר שמואל אבל מסדר הוא ראשי פרשיות אבל פרשה כולה לא דף יג. ותינוקות של בית רבן אפילו פרשה כולה קורין ומסדרין מפני שאימת רבן עליהן ולא אתו לאצלויי שלא ברשות רבן:

24 כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה וכו':

25 איבעיא להו מהו שתישן נדה אצל בעלה הוא בבגדו והיא בבגדה ת"ש יחזקאל י״ח:ו׳ ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב מקיש אשתו נדה לאשת רעהו מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף אשתו נדה הוא בבגדו והיא