1ערל שהיה יכול לימול ולא מל עד שעבר זמן ענוש כרת אא"כ עשה את השני וכן הדין שהיה יכול לטהר בפסח ולא טבל עד שעבר זמן הקרבן אם לא עשה את השני אפי' בשגגה ענוש כרת:2מעשר שני כל שהוא חוץ למקום אכילתו שזהו חוץ לחומה יכול לפדותו אבל משנכנס לפנים מן החומה אינו יכול לפדותו אא"כ נטמא כמו שיתבאר במקומו:3מה שביארנו כמה פעמים שכל שרוב צבור טמאים עושין אותו בטומאה פירושו כל שרוב אותם שבעזרה שבאו לשחוט פסחיהם טמאים אע"פ שיש חוץ לעזרה רוב טהורים וזהו שאמרו בטמאים הלך אחר העומדים בעזרה:
