1ואח"כ נחלקו בהפסק אכילה למי שהתחיל בה בהיתר בערבי שבתות וערבי ימים טובים וזהו לר' יהודה מקודם תשע שעות לדעת ברייתא אחרונה הנזכרת בסוגיא או מקודם תשע ומחצה ולמעלה לראשונה ולר' יוסי מקודם שתחשך שלדעת ר' יהודה אף בהתחילו בהיתר צריך להפסיק כמו שאתה למד ממעשה של רבן גמליאל ור' יוסי ור' יהודה שאין ספק שבהיתר התחילו אחר שר' יהודה היה עמהם ונחלקו בה:2ואחר שפסקנו כר' יוסי בהתחלה אתה צריך לברר דין הפסקה לכל מי שהתחיל בערבי שבתות וימים טובים מקודם שתחשך שהוא שעת היתר לר' יוסי ואע"פ שגדולי הפוסקים כתבו בזו וערבי שבתות וערבי ימים טובים היכא דאתחיל בה מקמי תשע שעות ואמשיך ליה בסעודתיה עד דקדיש יומא קבלנו עליהם שטעות סופר היה וענינו מקודם שתחשך ואף גדולי המפרשים מעידים שמצאו בהלכות מדוייקות מקמי דקדיש יומא אלא שיש מפרשים בדבריהם שאע"פ שלא הוזכרו ערבי פסחים בהפסקה במחלקתם מ"מ חלוקים הם בענין זה בערבי פסחים כשאר ערבים כל שהתחיל בשעת היתר וכדאמרינן הלכה כר' יהודה בערב הפסח דאלמא חולק היה ר' יוסי אף עליה שלא להפסיק ומשום ערבי פסחים כתבו הם מקמי תשע שעות ואין נראה כן שאם כן לא היה להם לפרוט ערבי שבתות וערבי ימים טובים אלא לא דברו כאן כלל בערבי פסחים:3ונשוב לתורף הענין והוא שכל שהתחיל בערבי שבתות וערבי ימים טובים אף בהיתר אם לר' יהודה כשיעורו ואם לר' יוסי מקודם שתחשך ונמשך בסעודה וקדש היום לדעת ר' יהודה מפסיקין לגמרי ר"ל בברכת המזון ויתבאר למטה לדעתו שמקדש תחלה הואיל ולא גמר סעודתו נמצא שאינו שעת ברכת המזון והוא שעת קידוש ואח"כ מברך על מזונו בכוס אחר ואח"כ חוזר למזונו ומברך המוציא ומ"מ אינו מפסיק עד שיקדש היום וכמו שאמרו בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום הא קודם זמן זה אינו מפסיק ולדעת ר' יוסי אף לכשיקדש היום אין מפסיקין כלל הואיל והתחיל בהיתר אלא גומר סעודתו לגמרי ומברך על מזונו ואח"כ מקדש ואע"פ שאין קידוש אלא במקום סעודה הואיל ואכל קודם הקידוש וברשות מקום סעודה הוא וודאי כך הם חלוקים בערב הפסח אם התחיל בהיתר ר"ל קודם תשע שעות וע"ז אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה ובא שמואל ואמר שבזו אין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש ר"ל שמפסיק מלאכול ואינו מברך ברהמ"ז אלא שפורס מפה להיכר הפסקת אכילה לכבוד שבת ומקדש ואח"כ חוזר לסעודה:4ויש מי שכתב בקידוש זה שאין מברך עליו בורא פרי הגפן שאותה של מזון פוטרו וכן היא בתלמוד המערב ויש מתמיהין בו דמשתא וברוכי לא אפשר והאיך ישתה ממנו ואף לדעת האומר שאין הגדה הפסק בזו מפני שיכול לשתות בתוכה משא"כ בקידוש ולדעת גדולי הפוסקים כשיחזור לסעודתו מברך המוציא אע"פ שלא ברך ברהמ"ז שמאחר שע"כ הוא מפסיק בקידוש שהרי נאסרה עליו אכילה בלא קידוש הפסק גמור הוא דהא משתא וברוכי כי הדדי לא אפשר ואין אומרין בו לקבעיה הדר ואע"פ שנמצאת ברהמ"ז אחת עולה לשתים של המוציא כבר מצינו שהיא עולה לאכילת הפת שטעון המוציא ולאכילת דברים הבאים בתוך הסעודה הטעונים בורא מיני מזונות וכן בנמלך שמברך בתחילה על כל דבר ודבר ואפי' בפת וכמו שאמרו בפ' כל הבשר ק"ז ב' שהשמש מברך על כל כוס וכוס ועל כל פרוסה וודאי נראה שאין מברך לבסוף לא ברכת שלש לפת ולא מעין שלש ליין אלא פעם אחת וכן אמרו למטה כיון דאמריתו הבו נברך אתסר לכו למישתי כלומר בלא ברכת היין ואינו צריך משום כך מעין שלש על מה ששתה כבר ואע"פ שבשנוי מקום אמרו למטה כשהוא יוצא טעון ברכה למפרע וכו' התם הפסק גמור הוא או שמא מחשש שמא לא יחזור למקומו וצריך שיברך במקום שאכל וכן ראיה שהרי ברכת המוציא עצמה אם הפסיק מקודם שיטעום כלום חוזר ומברך המוציא ויש חולקים להיתר בלא המוציא דלקיבעיה הדר ואין נראה כן:5ומ"מ למדנו לענין פסק שכל שהתחיל בהיתר וקדש עליו היום פורס מפה ומקדש וחוזר לסעודה אם בהמוציא אם בלא המוציא מר כדאית לי' ומר כדאית לי' אלא שהדברים נראים דוקא בהמוציא ואם גמר סעודתו בקדושת היום מברך על המזון ואח"כ מקדש ופי' בתוספתא בחמישי של ברכות שמזכיר של שבת בברהמ"ז אע"פ שלא קדש ולא סעד בשבת הואיל ומ"מ בשעה שברך שבת הוא:6ועדיין אתה צריך ללמוד אם ערב הפסח בדין זה אם לאו שלא הוזכרה מחלוקת זו אלא בערבי שבתות וימים טובים ואע"פ שבערב הפסח נחלקו מדפסק ר' יוחנן כר' יהודה בערב הפסח ולהפסקה לא נתברר בשמואל שפסקה בפריסת מפה אם אמרה אף בערב הפסח ודלא כר' יוחנן או שמא לא אמרה אלא בערבי שבתות וימים טובים ותדע שגדולי המפרשים סוברים שבערבי פסחים אע"פ שהתחיל בהיתר ר"ל מקודם תשע שעות צריך להפסיק שהרי מ"מ אין לדחות לגמרי מה שאמרו בסוגיא זו אמר ר' יוסי ב"ר חנינא הלכה כר' יהודה בערב הפסח וכר' יוסי בשאר ערבים ופרשנוה לענין הפסקה אלמא שבערב הפסח מיהא מפסיק לגמרי ומכיון שאתה מפריש בין ערב הפסח לערבי ימים טובים אף לענין הפסקה ואתה צריך לפרשה מפני חיבת מצה אי אתה יכול לומר יפסיק לכשיקדש היום כשאר ערבי שבתות וימים טובים שא"כ מה הועילה חיבת מצה אלא מכיון שהגיעה שעת האיסור צריך להפסיק וזהו דעת גדולי המפרשים והוא הנכון לדעתי ואף דעת גדולי הפוסקים נראה כן שכתבו בתחלת סוגיא זו וערבי שבתות וערבי ימים טובים היכא דאתחיל וכו' אלמא דוקא ערבי שבתות וערבי ימים טובים ואע"פ שכתבו בה מקמי תשע שעות ט"ס הוא כמו שכתבנו:7ומ"מ הרבה חולקים לומר שאף בערב הפסח אין מפסיקין עד שיקדש היום שהרי לר' יהודה ע"ש וע"פ שוים הם לאיסור התחלה מתשע שעות ולמעלה ואעפ"כ בערבי שבתות וערבי ימים טובים אם התחיל בהיתר אינו מפסיק עד שיקדש היום וכדתניא בני חבורה שהיו מסובים וקדש עליהם היום וא"כ אף לר' יוסי הדין כן בערבי פסחים שלא להפסיק כלל אלא גומר סעודתו ומברך ומקדש ועושה סדרו ואע"פ שאין עוד ארבעה כוסות שהרי אין כאן עוד ברהמ"ז אפשר שברהמ"ז זו עולה לו או שמא אחר ברהמ"ז חוזר לכסדרן לקדש ולברך המוציא ועל אכילת מצה וברכת המזון ושמואל שפסקה בפריסת מפה אף בפסח כן והלך לו מה שפסק ר' יוחנן כר' יהודה בערב הפסח ונשאר פסקו של שמואל אף בערב הפסח ומותר לאכול עד שיקדש היום ואח"כ פורס מפה ומקדש ועושה סדרו שאין הפסקתו מועלת למצה יותר מפריסת מפה ולא עוד אלא שהרבה מפרשים פרשוה אף בהתחיל באיסור אלא שנראה שכל שהתחיל באיסור כגון ערב הפסח מתשע שעות ולמעלה ודאי צריך להפסיק אלא שאינו צריך להפסיק אף בזו עד שיקדש היום הא משקדש היום צריך להפסיק ואין צריך לומר שמשקדש היום אסור לו להתחיל עד שיקדש וזהו שאמרו ושוין שאין מביאין משחשיכה את השלחן אא"כ קדש והבאת השלחן ענינו התחלת אכילה ואמר שאין מתחילין לאכול עד שיקדש ואף בזו אמרו שאם הביא והתחיל אע"פ שעבר הואיל ושעת קידוש הוא פורס מפה ומקדש ויש מפרשים שבזו הואיל ובאיסור גמור התחיל מפסיק לגמרי ומפרשים בה ואם הביא מבעו"י לכשיקדש היום פורס מפה ומקדש ואף גדולי המפרשים כתבוה כן ואין נראה לי שאחר ששעת קידוש הוא מה הועלנו בין הפסקה גמורה לפריסת מפה ומ"מ בערב הפסח מיהא יש אומרין מאחר ששעת איסורו מתשע שעות ולמעלה שנמצא שהות ביום והפסקתו מועלת לתאבונו י"ל שיפסיק לגמרי:8וי"מ שמועה זו ר"ל ושוין שאין מביאים את השלחן אא"כ קדש בערב הפסח והם גורסים אא"כ קדש היום וענינו שאין מביאין את השלחן ר"ל התחלת אכילה מבעו"י ומתשע שעות ולמעלה עד שיקדש היום ואם הביא פורס מפה ומקדש ונמשכים לשיטתם שפירשו שאף בערב הפסח אינו מפסיק כלל ומ"מ דוקא בהביא מקודם תשע כמו שביארנו וכן י"מ שכל שהתחיל באיסור פוסק מיד הא כל שמתחיל בהיתר על דעת לגמור בהיתר ונמשך אינו מפסיק אלא לכשיקדש היום פורס מפה ובשאלתות פרשו הבאת שלחן שבשמועה זו ר"ל ושוין שאין מביאין את השלחן שלא על התחלת אכילה נאמר אלא על הבאת השלחן ממש וסדורו ועריכתו ובכל ערבי ימים טובים ואמר שאין עורכין אותו עד שיקדש היום שלא יראה כרוצה לאכול מבעוד יום וכמי שאינו מסדר לשבת ואם ערכו פורס מפה ומקדש בעוד שהמפה פרוסה וכן המנהג אלא שעיקר הסוגיא אינו מוכחת כן שהרי אמרו עלי' שהיא שנויה לדעת שמואל ולפי' זה אין לה עסק עם דבריו של שמואל כלל ופריסת מפה שנהגו עכשיו אין לה שורש לענין הלכה אלא שיש רומזים בה למה שאמרו במדרש שהמן כשהי' יורד הי' עליו טל מלמעלה וטל מלמטה ואחר שנתחייבו בלחם משנה זכר למן נהגו בה להניחה בין שתי מפות:9אע"פ שאמרו מפסיקין לקידוש מיהא בפריסת מפה בהבדלה אינו כן אלא גומר סעודתו לגמרי ומברך ברכת המזון ומסדר ברכות הבדלה על כוסו כמו שיתבאר:10בני אדם ששמעו קידוש בביהכ"נ לא יצאו ידי קידוש שאין קידוש אלא במקום סעודה וצריכין לחזור ולקדש בביתם וכן לא יצאו ידי יין ר"ל שאם יש להם יין לשתות בביתם חייבים לברך בפה"ג ואין פטורין ממנה על סמך זו של ביהכ"נ הואיל ונעקרו ממקומם שמא תאמר א"כ למה מקדשין בביהכ"נ תדע שאין מקדשין שם אלא כדי להוציא את האורחים ידי חובתם ר"ל שמתחילה כשנתקן לענין זה הותקן ולא זזה התקנה אף במקום שאין אורחים שכל שהוא תקון חכמים אע"פ שלאיזה סיבה נעשה צריך לעשותו אע"פ שבטלה הסיבה וכמו שמצינו בברכה מעין שבע שנתקנה משום עם שבשדות הבאים באחרונה ולא זזה ממקומה אף במקום שאין בה עם שבשדות:11ושמא תאמר ואף אורחים האיך יוצאים והלא אמרת שאין קידוש אלא במקום סעודה וודאי בביהכ"נ אין להם אכילה שהרי אמרו מגילה כ"ח א' אין אוכלין ושותין בבית הכנסת י"מ שאוכלים הם בבית הסמוך לבית הכנסת ובעודם על שלחנם היו שומעים הקידוש ואין נראה כן שהרי אמרו סבור מינה מבית לבית אבל מפנה לפנה לא אמר להו רב ענן וכו' ואפי' מארעא לאיגרא הוה מקדש לן והרי בזו שומעים היו ואעפ"כ הי' מצריכם לחזור ולקדש אלא אין הטעם אלא מפני שבשעה ששומעים את הקידוש דעתם לצאת ממנו במקום שהם ואף כשתאמר שבבית הכנסת הם מ"מ דעתם לצאת עליו למקום אחר והואיל והי' דעתם עליו למקום שאילו היו בו עכשיו היו שומעים את הקידוש יצאו אבל כל שאוכל בריחוק מקום אע"פ שדעתו עליו לצאת ממנו בביתו הואיל ואילו הי' עכשיו בביתו לא הי' שומעו אינו יוצא:12ומגאוני הראשונים שבספרד מפרשים שכל שדעתו בקידוש ביהכ"נ לצאת ממנו בביתו יוצא אף בבית רחוק שלא הי' שומע ממנו קידוש ביהכ"נ אילו הי' שם ומביאים ראי' ממה שאמרו בתלמוד המערב פ' כיצד מברכין ר' יעקב בר אחא בשם שמואל קדש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש ר' אחא בשם ר' אושעיא מי שסוכתו עריבה עליו מקדש לילי יו"ט האחרון בתוך ביתו כלומר כדי שלא יראה כאוכל בסוכה מתורת סוכה ויראה כעובר על בל תוסיף ומתוך כך הוא אומר שמקדש בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו ולא פליגי מה דמר יעקב בשלא הי' דעתו לאכול במקום אחר אלא שנמלך ומה דמר ר' אחא בשהי' דעתו לאכול במקום אחר ולא אמרו לדעת זה שאין קידוש אלא במקום סעודה אלא בשהי' דעתו לאכול במקום הקידוש ונמלך לאכול בבית אחר או שקראוהו בבית חתנים לאכול שם וע"ז אמרו שאין קידוש מועיל אפי' מבית לגג או מפנה לפנה ומ"מ י"מ זו שבתלמוד המערב בסוכה שבתוך הבית שאילו הי' שם הי' יכול לשמעו ולמד שאע"פ שאינו במקום סעודתו יוצא בו הואיל שהוא מקום שאפשר לו לשמעו הא בבית רחוק לא ואין נראה כן שעכ"פ קדש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר אף רחוק במשמע וקאמר דדוקא בשלא הי' דעתו לאכול בבית אחר הא אם הי' דעתו לא הי' צריך לחזור ולקדש:
