1היושב בסעודה ואוכל ושותה צריך לברך על כוס ראשון שהוא שותה בורא פרי הגפן ואם הוא נמלך ר"ל שכששתה כוס ראשון סלק דעתו מלשתות ונמלך לשתות צריך לברך פעם אחרת וכן בכל כוס כוס אחר שהוא נמלך בין כוס לכוס ומ"מ כל שאינו נמלך מברך על ראשון שהוא שותה ודיו עד שיברך ברכת המזון וכוס של ברכת המזון מיהא צריך לברך עליו בורא פרי הגפן שהברכה הפסיקה ולא עוד אלא מכיון שהסיחו דעתם מלשתות ונתנו עיניהם לברכה נאסר להם מלשתות אא"כ מברכין בורא פרי הגפן והוא שאמרו מכיון דאמריתו הבו נבריך איתסר לכו למשתי ור"ל בלא בורא פרי הגפן ואע"פ שגדולי הרבנים פרשו בה אתסר לכו למשתי עד שיברכו ברכת המזון ומשום קביעותא דברכת המזון ר"ל שאחר שאמרו כן הוקבעו לברכת המזון ואף בבורא פרי הגפן אסור אין הדברים נראין שהרי בשמועה זו לענין בורא פרי הגפן נאמרה ולראיה שצריך לברך על כוס של ברכה בורא פרי הגפן ואלמלא כן מה ראיה ממנה לברך בורא פרי הגפן על כוס של ברכה שמא אף הם לא היו מברכים בורא פרי הגפן על כוס של ברכה אלא ודאי כך פירושו אתסר לכו למשתי בלאו בורא פרי הגפן וכל שכן שאם ברך שצריך לברך על כוס של ברכה ומ"מ אע"פ שאמר הב ונשתי מותר לשתות בבורא פרי הגפן קודם ברכת המזון וכשמברך מברך בורא פרי הגפן בסוף מפני שהברכות הפסיקו ואע"פ שבקידוש של יקנה"ז ובברכות הבדלה משלשלין כמה ברכות אחר בורא פרי הגפן ואינם הפסק באלו אינו עוקר דעתו מאכילה ושתיה אדרבה התחלת אכילה ושתיה הוא וגדולי המפרשים נסכמים לפירוש גדולי הרבנים ומביאים ראיה שאם לא כן היאך אמר להם איתסר לכו למשתי ושמא אף הם דעתם היה לברך בורא פרי הגפן אלא בלא ברכת המזון קאמר וראיית בורא פרי הגפן חזקה היא שמשמען של דברים שהכנת הברכה אוסרת השתיה וכל שכן ברכה עצמה ומאחר שנאסרה הדין נותן שלא תחזור להיתרה בלא בורא פרי הגפן ועיקר הדברים כדעת ראשון ומ"מ יש שואלים בו ואפי' לא אמרו כן ר"ל הבו נשתי היאך היה מותר להם לשתות בלא בורא פרי הגפן והלא יין שבתוך המזון אינו פוטר את שלאחר המזון שהרי זה לשרות וזה לשתות ותירצו בו שמ"מ יין שלפני המזון הוזמן להם שפוטר את שלאחר המזון ומ"מ אנו תירצנו במסכת ברכות שלא נאמר כן אלא בשהפסיק הרבה ביניהם אבל כל שסמכה לסעודתו אף הוא קרוי לשרות:2אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר מפני שטופס הברכה מאורי האש ורומז על מאורות הרבה כמו שפרשנו במסכת ברכות פרק דברים ובאבוקה ניכרין בה הרבה יותר מבנר:3עיקר הבדלה הוא המבדיל בין קדש לחול וכמו שאמרו המבדיל בין קדש לחול זו היא הבדלתו של ר' יהודה הנשיא וכן במס' שבת פרק שואל אמרו כי הוינן בי רב כהנא אמרינן המבדיל בין קדש לחול ואפכינן סילתי ר"ל עצים שעל גבי האור והיו אומרין אותה בהזכרה ומלכות ובמטבע קצר בפתיחה בלא חתימה כמו שהתבאר למטה בשמועת עולא איקלע לפומבדיתא ומ"מ דברים אלו לא נאמרו אלא לענין היתר מלאכה וכשירצה לאכול חוזר ומסדרן על הכוס וכל שכן שאם התפלל מכיון שהבדיל בתפלה מותר במלאכה הא מ"מ לענין אכילה י"א שצריך להזכיר מהם יותר וגדולי הפוסקים נראה דעתם שאף לענין אכילה דיו בהבדלה בין קדש לחול אלא שהמנהג להזכיר מהם יותר ומנהגם של חכמים תורה היא ועל זה אמרו הפוחת לא יפחות משלש בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לגוים והמוסיף לא יוסיף על שבע שלש אלו שהזכרנו ועוד ארבעה שנזכר בהם לשון הבדלה והם בין טמא לטהור בין מים העליונים למים התחתונים בין שבט לוי בכללו משאר ישראל ובין לוים לכהנים וכל אלו השבעה נזכר בהם בתורה לשון הבדלה וכדכתיב ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ויבדל בין המים אשר מעל לרקיע וגו' בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו' ויבדל אהרן להקדישו וגו' ונהגו העם בשלשה והם בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים ומה שאומרים בין יום השביעי לששת ימי המעשה אינו בכלל הענין שהרי לא נכתבה בזה הבדלה בתורה אלא שאומרין אותה כמעין חתימה שבין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדש לחול הוא והוא שאמרו כל הברכות כלן ר"ל אותן שבמטבע ארוך צריך להזכיר מעין חתימה סמוך לחתימה ואין הלכה כדברי האומר מעין פתיחה סמוך לחתימה ומתוך כך בקידוש של יום טוב שחל להיות במוצאי שבת שמברכין בו יקנה"ז שמסיים בהבדלה בין קדש לקדש צריך לומר מעין חתימה ובין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת בא"י המבדיל בין קדש לקדש ושמא תאמר והיכן מצינו הבדלה בין קדש לקדש וכבר אמרו המבדיל צריך שיבדיל מעין הבדלות האמורות בתורה מצינו כיוצא בה והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ומתוך כך מסיים בה בין קדש לקדש ובשאר הבדלות המבדיל בין קדש לחול:
