מאירי על פסחים קי״ב

« מאירי על פסחים ק״י ע״ב מאירי על פסחים קי״ג ע״א »

1 פסחים פתח ↗

וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת — הָכָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא מוֹדֵי.

2 פסחים פתח ↗

לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת — הָכָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא מוֹדֵי. תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא דָּבָר מוּעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. מַאי נִינְהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: כָּסָא דְהַרְסָנָא. כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

3 פסחים פתח ↗

תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא דָּבָר מוּעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. מַאי נִינְהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: כָּסָא דְהַרְסָנָא. כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. תָּנוּ רַבָּנַן, שִׁבְעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ: בְּנִי, אַל תֵּשֵׁב בְּגוֹבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

4 פסחים פתח ↗

אָמַר לוֹ: אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק — הִיתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל. וּכְשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת בִּנְךָ — לַמְּדֵהוּ בְּסֵפֶר מוּגָּהּ. מַאי הִיא? אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּחַדְתָּא, שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל — עָל.

5 פסחים פתח ↗

אֵל תֵּצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, דְּתַנְיָא: לֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, לֹא בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאָגְרַת בַּת מָחֲלַת, הִיא וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יוֹצְאִין, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

1 כבר ביארנו שאף לעני שבעניים לא יפחתו לו הגבאים מארבע כוסות של יין וכל שכן שהאחרים צריכים ביום טוב זה להכין בכבוד ואע"פ שאמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות מ"מ יעשה כמה שאפשר לו:

2 לעולם לא יהא אדם מתרשל לקיום מצוה אלא יעשנה בזריזות ודרך חיבה דרך הערה אמרו הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים:

3 מגדולי החכמי' היו מזהירים את בניהם ומודיעים אותם דברים שמהם היו למדים מוסר ותועלת ושמירת נזק דרך הערה אמרו שבעה דברים צוה ר' עקיבא לר' יהושע בנו אל תשב בגבהה של עיר ותשנה כדי שלא ישמעוך עוברי דרכים ויפסיקוך ואל תדור בעיר שראשה תלמיד חכם כלומר שטרוד בגרסתו ואינו מתעסק בצרכי צבור ואל תכנס לביתך פתאום וכל שכן לבית חברך ואל תמנע מנעלים מרגליך מפני שהרגל מועדת ליזוק והשכם לאכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו שכל עסק שיש לך עמו מתברך:

4 ומהם שהיו מזהירים שלא ללמד לתינוק אלא מספר מוגה שהטעות הנכנס בגירסא דינקותא משתרש ונחקק בדמיון גם כי יזקין לא יסור ממנה וכן שלא לבשל בקדרה שבשל בה חברו ר"ל לישא גרושה שלא בחנם הוציאה זה מביתו וכל שכן בחיי בעלה:

5 וכן שלא לדור במקום ליצנים ושלא לישב על מטה ארמית ר"ל שלא לישא גיורת או שלא לישן בלא קריאת שמע וכן שלא יבריח עצמו מן המכס ושלא להכניס עצמו במקום הסכנות ושלא להכניס עצמו בדין עם שתקיף ממנו או עם רבים עד שיעשה עמו אחד מהם בעל דין ושנים עדים ועל זו אמרו אל תעש מום בעצמך וכן שלא יתן עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים:

« מאירי על פסחים ק״י ע״ב מאירי על פסחים קי״ג ע״א »