1וכן העידו בסוגיא זו שלא יהא אדם כזבן והדריין וזהו שאמרו הפוך נבלתא ולא תהפוך במלי וי"מ בו שלא יהא מרבה בדברים כענין הפוך והפך בה ושיהא זריז להרויח באיזה אומנות שיהיה והוא שאמרו פשוט נבלתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא רבה אנא גברא רבה אנא וזילא בי מילתא וכן שלא ירגיל אדם עצמו בתענוגים שמא לא יוכל לפסוק מהם והוא שאמרו לא תשתי סמא וכן אמרו אכול בצל ושב בצל ואל תאכל אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך פחת ממיכלך וממשתייך והוסיף על דירתך:2וכן יש כאן הערות בעניני העולם והוא שאמרו אדחלא על כרעך זבונך זבין כלומר בעוד שהחול על כרעיך כשבאת מן הדרך מכור סחורה שהבאת כדי שתחזור ותקנה שרי כיסך ופתח שקך כלומר קבל תחלה המעות ואחר כך מסור התבואה ללוקחים וכמו שאמרו כל אגב גוביינא בעיא כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ואי אתי מעות הרעות נינהו קבא מארעא ולא כורא מאגרא כלומר טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל:3אע"פ שכל בני אדם מוזהרים על העבירות ומצווים על המצות יש מהם שהם משבחים בכך יותר מן האחרים דרך צחות אמרו שלשה הקב"ה מכריז עליהם בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבדה ועל עשיר המעשר פירותיו בצנעה:4שלשה הקב"ה אוהבם שאינו כועס ושאינו משתכר ושאינו עומד על מדותיו:5שלשה הקב"ה שונאן המדבר אחת בפה ואחת בלב והיודע עדות לחברו ואינו מעיד והרואה דבר ערוה בחברו יחידי ומעיד בו שהרי לא עלתה בידו אלא הוצאת שם רע עליו ומ"מ אע"פ שאין ראוי לו להעיד מותר לשנאתו ולהשניאו למי שסומך על דבריו ומאמין בו והוא שאמרו כי תראה חמור שונאך שונא מאן אילימא גוי התניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא גוי על הדרך שביארנו במקומו בשני של מציעא אלא שונא ישראל היכי דמי אי דלא עבד איסורא מי שרי למשנייה אי דעבד איסורא כולי עלמא שנו ליה אלא כי האי גונא דחזא ביה דבר ערוה:6ארבעה אין הדעת סובלתן דל וגאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס המתגאה על הצבור בחנם:7כבר ביארנו שלא הותרה הרצועה בלחשים אלא בדברים המוניים שאין בהם סרך עבודה זרה אבל כל שיש סרך עבודה זרה איסור חמור הוא והוא שאמרו אין שואלין בכלדיים ובכלל אלו כל המצדדין להגיד תעלומות הן מצד הכוכבים ומשפטיהם הן מצד כשוף כאוב או ידעוני ודומיהם ומ"מ הכלדיים אע"פ שגדולי הרבנים פרשוהו כענין בעל אוב עיקר ענינם היה על פי משפטי הכוכבים כמו שהתבאר בסוף שבת וכבר ביארנו הענין יפה במסכת סנהדרין:8היושבת על דם טוהר שאמרו עליה שאסורה לשמש עם בעלה פירושו שסמוכה לווסתה שכבר נתעורר הדם לצאת ואמר שצריך להזהר ולהפסק מבעלה עונה קודם לוסתה והוא יום או לילה כמו שיתבאר במקומו: