מאירי על פסחים צ״ג

« מאירי על פסחים צ״ב ע״ב מאירי על פסחים צ״ד ע״ב »

1 פסחים פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן, וְחַיָּיב כָּרֵת עַל הַשֵּׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חַיָּיב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן, וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי.

2 פסחים פתח ↗

וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ. דְּתַנְיָא: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים — חַיָּיב לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁזָּקוּק לָרִאשׁוֹן — זָקוּק לַשֵּׁנִי, כֹּל שֶׁאֵין זָקוּק לָרִאשׁוֹן — אֵין זָקוּק לַשֵּׁנִי.

3 פסחים פתח ↗

קָסָבַר: מְגַדֵּף הַיְינוּ מְבָרֵךְ הַשֵּׁם, וּכְתִיב בִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם ״וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״. וְגָמַר הַאי ״חֶטְאוֹ״ דְּהָכָא, מֵ״חֶטְאוֹ״ דְּהָתָם: מָה לְהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן נָמֵי כָּרֵת.

1 פסח שני אינו תשלומין של ראשון אלא מצוה בפני עצמה הוא ודוחה את השבת וחייבין על מניעתו כרת אם נמנע מן הראשון בשגגה או באונס והזיד בשני ולא עשה אבל טמא או בדרך רחוקה בראשון אף אם הזיד בשני פטור מן הכרת כמו שביארנו:

2 אע"פ שביארנו שפסח שני אינו תשלומין של ראשון מ"מ מי שלא היתה עליו תורת חיוב בראשון אין בו חיוב שני כלל ולשיטתנו מיהא גר שנתגייר בין שני פסחים או קטן שהגדיל אינן חייבין בפסח שני כלל ולשיטתנו מיהא גר שנתגייר ערב פסח שהוא כפורש מן הקבר כמו שביארנו אני מסופק אם עושה פסח שני אם לאו וגדולי המחברים פסקו שהוא חייב בפסח שני ואם שחטו על הקטן בראשון שפטור נראה שאינו חייב בפסח שני כלל:

3 פסח ומילה אע"פ שיש במניעת אכילתן כרת אין בשגגת מניעתן חטאת שאין חטאת אלא בלא תעשה וכן המגדף והוא המברך את השם אע"פ שיש בזדונו כרת כדכתיב את ה' הוא מגדף ונכרתה ר"ל בלא התראה שהרי בהתראה נסקל הוא וכן אע"פ שהוא בלא תעשה אין בשגגתו חטאת שאין חטאת אלא במעשה וזה דבור הוא ואינו מעשה ולמדת לפי דרכך שהמגדף הוא המברך את השם אבל המזמר לפני ע"ז אינו בכלל מגדף לחיוב כרת אלא שהוא בלאו כמו שיתבאר במקומו:

« מאירי על פסחים צ״ב ע״ב מאירי על פסחים צ״ד ע״ב »