כתם פז על ספר הזהר רמ״ב

« כתם פז על ספר הזהר ר״מ ×¢×´×‘ כתם פז על ספר הזהר רמ״ג ×¢×´× »

1 גיטין פתח ↗

דְּאָמַר רָבָא: הִזִּיק זִיבּוּרִית – גּוֹבֶה מִן הָעִידִּית. שְׁפַאי עִידִּית, גּוֹבֶה מִן הַבֵּינוֹנִית. וְגַבֵּי יַתְמֵי אוֹקְמוּהּ רַבָּנַן אַדְּאוֹרָיְיתָא.

2 ספר הזהר פתח ↗

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב. וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד. וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל, לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא, וּלְדָבְקָא בָּהּ יוֹמֵי וְלֵילֵי. וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד, לְמֶהוֵי פָּלַח לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְאַתָּשָׁא גַרְמֵיהּ בָּהּ.

3 ספר הזהר פתח ↗

4 ספר הזהר פתח ↗

רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הֲווּ קָא אָזְלֵי מִגָּלִילָא עִלָּאָה לִטְבֶרְיָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נֵיהַךְ וְנִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּיָדַע לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אִשְׁתַּדַּל, אִתְחַיֵּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּיַהֲבִין לֵיהּ עוּלָא דְאַרְעָא, וְשִׁעְבּוּדָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל, מַהוּ וַיֵּט, סָטָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, שמואל א ח׳:ג׳ וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע. מַאן דְּסָטָא אָרְחֵיהּ וְגַרְמֵיהּ, דְּלָא לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא, מִיָּד וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד.

5 ספר הזהר פתח ↗

כְּתִיב, דניאל ז׳:ט׳ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וְגו'. חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, תְּרֵי כָּרְסָוָון נָפְלוּ, תְּרֵי לְעֵילָא, תְּרֵי לְתַתָּא. תְּרֵי לְעֵילָא, בְּגִין דְּאִתְרְחִיקַת תַּתָּאָה מֵעִלָּאָה, כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב אִתְרְחִיקַת מִכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד. וְכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד נָפְלַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, איכה ב׳:א׳ הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. תְּרִי כָּרְסָוָון לְתַתָּא, יְרוּשָׁלַ ם, וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹרַיְיתָא. וְכָרְסָוָון דִּלְתַתָּא כְּגַוְונָא דְּכָרְסָוָון דִּלְעֵילָא, מָרֵיהוֹן דְּאוֹרַיְיתָא הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַ ם הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְדָוִד, וְעַל דָא כְּתִיב, עַד דִּי כָּרְסָוָון, וְלָא כָּרְסְיָא. כָּרְסָוָון סַגִּיאִין נָפְלוּ, וְכֻלְּהוּ לָא נָפְלוּ, אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ דְּאוֹרַיְיתָא.

6 ספר הזהר פתח ↗

כְּתִיב, שיר השירים ו הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים וְגו'. הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, הדודאים אִלֵּין אִינוּן דְּאַשְׁכַּח רְאוּבֵן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, בראשית ל׳:י״ד וַיִּמְצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וְלָא אִתְחַדְּשָׁן מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא עַל יְדוֹי בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, דברי הימים א י״ב:ל״ג וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לְעִתִּים וְגו'.

1 יששכר חמור גרם א"ר אלעזר וכי יששכר חמור אקרי הנה השבטים נמשלו לחיות השדה כל א' וא' כפי גבורתו כי יהודה נמשל לגור אריה לדמיון פועל האריה כרע רבץ מי יקימנו כמבואר בדברי רז"ל על פנים שונים. ודן נמשל לנחש עלי דרך הנושך עקבי סוס והוא מין נחש שאין רפואה לנשיכתו נקרא חורמן ע"ש שעושה הכל חרם כך הוא דן החרים את הכל בימי שמשון וילפת את ב' עמודי התוך וכו'. נפתלי נמשל לאילה שלוחה במרוצתו לפנים רבים כמבואר בדברי רז"ל. וכן יוסף לשור ובנימן לזאב כלם בעלי גבורה אמנם החמור אין לך בהמה משועבדת בבהמות השדה לחיתו יער כמוהו ור' אלעזר חשש לכבודו ואמר וכי יששכר חמור אקרי כלומר וכי ראוי להמשילו לחמור אי בגין דישתדל באוריתא כלומר אם מפני שלא נתפאר בשום גבורה רק שהיה רובץ בין המשפתים ועוסק בתורה ידמהו לסוס או אל האריה כי גם בעסקו בתורה שייך מלחמה מלחמתה של תורה וסוס מוכן ליום מלחמה ואריה גבור בחיות והוא גבור בתורה או כנמר העז לעשות רצון אביו שבשמים ולמה ידמהו לחמור ויאמר משאז"ל כי החמור בעל העצמות סובל המשא אינו בועט באדוניו והתוארים ההם כלם להורות על מדת הסבלונות וכלם היו נמצאים ביששכר וגדולה מכלם רובץ בין המשפתים כמו שאז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו' ועל הארץ תישן וכו' ד"א יששכר חמור גרם פתח ואמר לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא. יבאר הכתו' על העוסק בתורה שהוא נשמר מפגעי העולם ומהמזיקים ולפי שדוד היה קם בחצות הלילה לעסוק בתורה היה אומר על עצמו ה' אורי וישעי בתורה ממי אפחד וממי אירא וכן כל הקם בלילה לעסוק ניצול מאותם המזיקים הנקראים כלבים וחמורים הבאים מכח הכל"ב והחמו"ר הכלב הוא אשר עליו היה מתפלל דוד הצילה מחרב נפשי מיד כל"ב יחידתי והחמו"ר כבר נתבאר ענינו בויחבוש את חמורו ועני ורוכב על חמו"ר. ולא עוד שהוא ניצול מהם אלא שהוא משפיל אותם עד עפר ובנוקבי דתהומא רבא שלא יתפשטו בעולם. בגין כך יששכר דאשתדלותיה באוריתא כפית ליה לחמור ונחית ליה מההוא גרם המעלות אשר הוא עולה בהם להזיק בני העולם. ושוי מדוריה בין המשפתים בין זוהמי דטופסי דעפרא ביאר מלת משפתים מלשון השחתה והפסד והוא לשון רז"ל בגטין פ' הניזקין שפאי עידית שנשחתה העידית והיא פחותה מן הזיבורית וירצה כי יש כח ביד העוסק בתורה בלילה להשפיל ולהפסיד הכח ההוא ולשומו בין חלקי העפר ת"ח מה כתיב:

2 וירא מנוחה כי טוב וכו' יבאר הכתוב ע"ד הסבלנות הנז' וירא מנוחה כי טוב זו תורה שבכתב שהיא אורו של עולם שנאמר כי טוב ואת הארץ כי נעמה זו תורה שבע"פ שהיא המנעמת תורה שבכתב.

3 ויט שכמו לסבול למסבל עולא דאוריתא ולדבקה בה יממא ולילי כי מי ומי הוא אשר יסבול העול הזה ויהי למס עובד. יבאר מלת למס מענין המסה מענין למס מרעהו חסד לפי שהיא מתשת כחו של אדם:

4 רבי שמעון ור' יוסי ור' חייא הוו קא אזלי מגלילא עילאה לטבריא וכו' ידבר במעלת יששכר על שהיה מתעסק בתורה כי י"ש היה שכרו והם ג' מאות עולמות של עה"ב ושעל כן נכפלה השי"ן בשם יששכר ויאמר כי כל הפורק מעליו עול תורה הוא מתחייב בנפשו ולא עוד אלא שנותנין עליו עול מלכות ודבריו מבוארים.

5 ויבאר כתוב חזי הוית עד דכרסוון רמיו ויאמר שהם שני כסאות למעלה ושנים למטה השנים של מעלה הם עטר"ת תפאר"ת כי גם התפארת נקרא כסא אל כבוד הבינ"ה וכביכול גם בו יתיחס הירידה והנפילה כביכול כי שלימות המשפיע וכבודו אינו ניכר רק ע"י המקבל המודיע חסדו. והשנים שלמטה כנגדם הם כתר מלכות של דוד אשר בירושלם הוכן כסאו וכתר תורה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם נמצא כי כסא דוד וכסא העוסקים בתורה שניהם היו מלאים וכשנחרב בית המקדש בעלבונה של תורה נפלו ועד השמי"ם והאר"ץ הגיע כביכול רמייתם ונפילתם כד"א השליך משמים אר"ץ תפאר"ת ישראל וזה היה בעבור עזבם את תורתו. ויאמר כמה גדול כח המתעסקי' בתורה שהם כופים ומחלישי' כח אלהי נכר הארץ שלא ישלטו המה בשונאיהם הם ישראל ואם ירפו ידיהם מהתורה כח החמור הנרמז גורם להם הגלות ולהשתעבד אל האומות ושיעור הכתוב יששכר י"ש שכר לפעולתם בהשתדלם בתורה ואם לא חמו"ר גרם להלוך בגלות וביאר הכתוב הסמוך לו כנתינת טעם למה ואמר וכל דא אמאי בגין וירא מנוחה כי טוב כי עונש הרואה הטוב בעיניו ואינו קרב אליו ליהנות ממנו יותר ממי שלא יראהו שלא הרגיש בו אמנם זה שראה מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה תורה שבכתב ותורה שבע"פ והטה שכמו מסבול עול תורה עונשו הוא כי יהיה למס עובד ומלת לסבול בלמ"ד קשה כפי הפי' הזה אמנם ענינו כי הטה שכמו לסבול עול אחר זולת עול התורה ולא סבל עול התורה ויהי למס עובד. עוד ידבר במעלת יששכר על שהיה מתעסק בתורה והביא כתוב הדודאים נתנו ריח וכו' ויאמר כי הדודאים האלה הם הדודאים שמצא ראובן כי הם היו סבה לבא יששכר לעולם כי אליו ולזרעו נתיחסה החכמה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ויתחדש בישראל מסודות התורה.

6 ועל פתחינו כל מגדים הם גרמו שעל פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות כל מגדים חידושי התורה חדשים גם ישנים. דודי צפנתי לך מהכא אוליפנא דכל מאן דאשתדל באוריתא כדקא יאות וכו' אמר זה לפי ששלמים וכן רבים היו נשמרים מלומר דבר שלא שמעו מרבם והיה זה מיראתם פן ישגו ויחדשו מלבם דבר שלא כהוגן ושאינו ע"פ יסודות הקבלה ובכאן הודיע רשב"י ע"ה ונתן מקום להתגדר כי כל המחדש שום חידוש ע"פ סודות התורה והקבלה אשריו ואשרי חלקו שזוכה שיעלו דבריו מעלה מעלה עד כס"א הכבו"ד וכנסת ישראל פתחא לון תרעין וכו' וכנסת ישראל היא האומרת אל דוד"ה עליהם חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך והם נכתבים בספר הזכרון לפניו וכו' ומה שאמר רשב"י ע"ה עד הכא שולטנותא דיהודה דרועא דאתכליל בכלא וכו' הכוונה כי שניהם יששכר וזבולון הנז' היו החונים עליו בדגלו כמבואר בסדר הדגלים ונפלו בחלקו להורות על הצלחתו בגבורה בחכמה ובעושר הגבורה ליהודה החכמה ליששכר העושר לזבולון והוא אמרו אתכליל בכלא בחילא דכל סטרין תלת קשרין דדרועא כי לשלש שלש היו נחלקים השבטים בסדר הדגלים שלש לימין ושלש לשמאל ושלש בסוד הירכים. לאתגברא על כלא בגבורה בחכמה ובעושר כי יהודה גבר באחיו:

« כתם פז על ספר הזהר ר״מ ×¢×´×‘ כתם פז על ספר הזהר רמ״ג ×¢×´× »