כתם פז על ספר הזהר קי״ב

« כתם פז על ספר הזהר קי״א ×¢×´×‘ כתם פז על ספר הזהר קי״ג ×¢×´× »

1 ספר הזהר פתח ↗

כְּתִיב, דברים י׳:כ׳-כ״א אֶת יְיָ אֱלהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, לַיְיָ אֱלהֶיךָ תִּירָא לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֶת יְיָ, מַאי אֶת, דָּא דַרְגָּא קַדְמָאָה אֲתַר דַּחֲלָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב תִּירָא, דְּתַמָּן בָּעֵי בַּר נָשׁ לְדַחֲלָא קַמֵּי מָארֵיהּ קודשא בריך הוא בְּגִין דְּאִיהוּ בי דִּינָא.

2 ספר הזהר פתח ↗

וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר שמואל א ב׳:ט׳ רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וְגו'. חֲסִידוֹ כְּתִיב חַד, וְדָא אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ תָּדיר וְלָא אַעֲדֵי נְטִירוּ מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. וּמַה דְּאָמַר רַגְלֵי, דָּא אִתְּתֵיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁדַּר שְׁכִינְתֵּיהּ עִמָּהּ וְנָטַר לָהּ תָּדִיר.

3 ספר הזהר פתח ↗

דָּבָר אַחֵר רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. חַד, דָּא אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ תָּדִיר בְּגִין דְּלָא יֵיכְלוּן לְנָזְקָא לֵיהּ. וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. אִלֵּין אִנּוּן מַלְכִין דַּקַטַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּרָדַף בַּתְרַיְיהוּ.

4 ספר הזהר פתח ↗

הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, דָּא לֵילְיָא דְּאִתְקַשַּׁר בַּחֲשׁוֹכָא וְקָטַל לוֹן, וְאַבְרָהָם רָדִיף וְלֵילְיָא קָטִיל לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּפָלִיג רַחֲמֵי מִן דִּינָא בְּגִין לְמֶעְבַּד נוּקְמִין לְאַבְרָהָם, וּבְגִין כָּךְ וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. וַיַּכֵּם, וַיַּכּוּם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. דְּאִיהוּ וְאֱלִיעֶזֶר הֲווּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ.

5 ספר הזהר פתח ↗

רַבִּי יִצְחָק אָמַר וְהָא תָּנִינָן בְּאֲתַר דְּנִזְקָא שְׁכִיחַ לָא יִסְמֹךְ בַּר נָשׁ עַל נִיסָא, וְלָא הֲוָה אֲתַר דְּנִזְקָּא אִשְׁתְּכַח כְּהַאי דְּאַבְרָהָם אָזִיל בָּתַר חֲמִשָּׁה מַלְכִין לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ וְלַאֲגָחָא קְרָבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כַּד אָזִיל אַבְרָהָם לְהַאי לָא אֲזַל לַאֲגָחָא קְרָבָא, וְלָא סָמַךְ עַל נִיסָא, אֶלָּא צַעֲרָא דְלוֹט אַפְקֵיהּ מִבֵּיתֵיהּ, וְנָטִיל מָמוֹנָא לְמִפְרַק לֵיהּ, וְאִי לָאו דִּימוּת בַּהֲדֵיהּ גּוֹ שִׁבְיָהּ. כֵּיוָן דְּנָפַק חָמָא שְׁכִינְתָּא דְּנָהֲרָא קַמֵּיהּ וְכַמָּה חֵילִין סָחֳרָנֵיהּ, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רָדַף בַּתְרַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רָזָא אִיהוּ, רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, דָּא אַבְרָהָם. וְכַד נָפַק אִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ וְנָפְלוּ קַמֵּיהּ, וְאִי לָאו דְּאִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם לָא אִשְׁתֵּצִיאוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. כִּי לא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. אַף עַל גַּב דְּחֵילָא אִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּיָמִינָא, אִי לָא הֲוָה בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא לָא אִתְדַּחְיָין קַמֵּיהּ.

6 ספר הזהר פתח ↗

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רָזָא אִיהוּ, רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, דָּא אַבְרָהָם. וְכַד נָפַק אִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ וְנָפְלוּ קַמֵּיהּ, וְאִי לָאו דְּאִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם לָא אִשְׁתֵּצִיאוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. כִּי לא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. אַף עַל גַּב דְּחֵילָא אִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּיָמִינָא, אִי לָא הֲוָה בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא לָא אִתְדַּחְיָין קַמֵּיהּ.

1 כתיב את יי' אלהיך תירא ואותו תעבוד. האי קרא אוקמוה. רז"ל דרשו לרבות ת"ח אמנם בכאן רמזו במלת א"ת אל המדה הזאת וכבר כתבתי כי היא נרמזת במלת א"ת לפי שהיא כוללת כל האלפא ביתא מאל"ף עד תי"ו וכל הציורים העליונים מתציירים בה ויבאר כי מלת א"ת ואותו רומזים על יחוד שני המדות עטרת וי"סוד אחים ולא יתפרדו ואגב ארחיה יודיע כי היראה מיוחסת לעטרת. ומ"ש ולאו איהו למפלח אלא למדחל הכוונה שלא לעבוד אותה לבדה ולהפרידה מאלוף אמנם בענין היראה ראוי לירא ממנה כי היא נוקמת נקם ברית והיא המיסרת בסוד ויסרתי אתכם אף אנ"י אמנם בענין העבודה צריך ליחדה עם המשפיע בה וזהו ואותו תעבוד. ובו תדבק באתר דאיהו דבקותא לאתדבקא דאיהו גופא דשרי באמצעיתא כי הדבק באמצע האילן הקדוש דבק בכ"ל. ובשמו תשבע אתר שביעאה דדרגין. כבר נתבאר כי העטרת נקראת שם יי' לפי שהשם נכתב בו באותיות הנקראות באדנ"י כי הוי"ה בי"וד ה"א וא"ו ה"א אינו נקרא באותיותיו ולכן נקראת שם יי' ונקראת ג"כ שביעית בעולם הבנין אשר ע"פ נקראת ב"ת שב"ע ובא"ר שב"ע שמקבלת מהשבע אשר למעלה הימנה. וסימניך את דוד מלכם אשר אקים להם פי' כי מדתו של דוד נרמזת במלת א"ת והיא מלכו של עולם. בגין כך אתדבק אברהם במהימנותא כד נחת למצרים וכו' כאשר יבאר במשל היורד לבור כמו שנזכר. ועד ארגיעה לשון שקר דא אבימלך וכו' ומבואר הוא כי באחת צדק כי בתום לבבו לקח את שרה בחשבו שהיא אחותו של אברהם ובאחת לא צדק באמרו ובנקיון כפי כי לא היה ממנו כי המלאך מנעו שנאמר ואחשוך גם אנכי אותך מתטו לי ומשמוש ידים מיתת היה שם.

2 ועתה השב אשת האיש וכו' רבי יהודה פתח רגלי חסדיו ישמור חסידו כתיב יבאר כי חסיד תמיד הוא נשמר מהאל יתברך הוא ואשר לו שזה נרמז באמרו רגלי עד"א ברגלי אעבורה שהכונה על הנלוים עמו ויאמר כי האשה נרמזת ומיוחסת לרגלי האיש בסוד של נעלך מעל רגליך ובסוד וחלצה נעלו מעל רגלו. והכוונה בכאן על שרה שהיא רגלי אברהם שלא נגע בה אבימלך בעודה ברשותו.

3 ד"א רגלי חסידו ענין רגלים ממש שבכל מקום שהיה הולך אברהם היה נשמר מלבד. ורשעים בחשך ידמו אלה הם המלכים שהרג הקב"ה במדת הדין הקשה הנרמזת בחש"ך שנתקשרה בה מדת הלילה ונתמלאה מחשך הגבורה להרגם וזהו סוד ויחלק עליהם לי"לה שאם היה הכוונה שהלך אברהם עליהם בלילה הי"לל ויחלק עליהם בלילה אמנם באמרו לילה רמז כי מדת לילה הרגה אותם בהסתלק והחלק ממנה הרחמים ואמר כי הראיה על זה אמרו ויכם בלשון יחיד ולא כתב ויכום.

4 כי לא בכח יגבר איש דאיהו ואליעזר הוו בלחודייהו אזלא הא כמאן דאמר כי פי' וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות שהרמז על אליעזר כי כך עולה במספר כי יצחק הקשה שאם הדבר כן כמ"ש רבי יהודה היאך אברהם ימסור עצמו אל הסכנה להלחם עם ה' מלכים ובדרך טבע אתר דנזקא שכיח הוא זה והשיב רבי יהודה כד אזל אברהם לא אזל לאגחא קרבא רק לפדות את לוט בן אחיו בממון רב כי נצטער עליו ואם לא יאותו לתת אותו בפדיון ממון נפשו הסכים עמו בשביה וכשהקיף אברהם בשומו לדרך פעמיו כי השכינה באוכלוסיה סביביו בטח כי ה' עמו ורדף אחריהם באשר יי' אתו.

5 ורשעים בחש"ך ידמו בחשכה של לבנה.

6 ר"ש אמר רזא איהו יבאר הענין על נכון ויאמר כי מדתו של אברהם ע"ה מדת החסד אין דרכה לנקום נקם אמנם לעשות חסד עם הראוי ועם מי שאינו ראוי ועל כשיצא להלחם עם המלכים שתף במדתו מדת יצחק שנתיחסה אל החשך בסוד ותכהין עיניו והיא היא שעמדה לו לאברהם לרדוף אחריהם לכלותם שאלמלא זה לא נצח אותם כי אם בגבו"רה וזהו ורשעים בחשך ידמו והשלי' לבאר הכתוב כי לא בכ"ח יגבר איש וזה שכבר ידעת כי מדת החס"ד מיוחסת אל הכ"ח בסוד ועתה יגדל נא כח אדנ"י כי מרע"ה אל זאת המדה כיוון להמשיך אליה כח החס"ד שהיא נקראת א"ל גדול במחילה וסליחה והיא כ"ח אדנ"י ודאי ויאמר רשב"י ע"ה כי לא בכ"ח לבדו יגבר איש אע"ג דחילא אשתכח תדיר בימינא אי לאו הוה בסטרא דשמאלא לא אתדחיין קמיה כי במדתו של יצחק גבר כי השמאל פועלת בסעיפיה היוצאים ממנה בסוד מהאש יצאו והאש תאכלם והבן והשאר מבואר.

« כתם פז על ספר הזהר קי״א ×¢×´×‘ כתם פז על ספר הזהר קי״ג ×¢×´× »