כתם פז על ספר הזהר קכ״ו

1 ושירות' דעובדוי הוה נטיל נחש היה עושה מעשה להמשיך על המעשה ההוא במחשבתו כח הנח"ש כי כבר ידעת כי לכל מעשה צריך מעשה ודיבור ומחשבה ותחלת מעשיו היה לקחת נחש א' וקטיר ליה קמיה. מקטיר קטורת לפניו ואח"כ כורת ראשו של נחש ומוציא לשונו כי נחש ינחש בו ולוקח עשבים הידועים לו הראויים למעשה ההוא ושורף הכל ועושה אותו סממנין לקטורתו.

2 לבתר נטיל רישא דההוא חוייא שלא נתנו לשריפה עם השאר ובזיע ליה לד' סטרין להמשיך כח מרכבתו של נח"ש.

3 ועביד מניה קטרתא אחרא מלבד הקטורת הראשון. והוה עביד עגולה כדי לקבץ ולאסוף שם הרוחות והשדים בתוך העגול ועוד היום עושים בעלי ההשבעות אלו העיגולים ומכניסים שם קטן א' ומראה הזכוכית בידו ומשביעים בהשבעותיהם ומקטירים קטורת והנער רואה ומגיד שרואה כדמות בני אדם רוכבים על סוסים ושואל לגדול שבהם בעל השעה עפ"י המכשף המשביע ומגידין לו עתידות אשר לא באו ועיני ראו ולא זר.

4 א"ר יוסי אמאי כל זיני חרשין וכו' יתן טוב טעם ודעת למה נתיחסו בתורה הכשפים אל האשה יותר מהאיש שכן כתיב מכשפה לא תחיה ולא אמר מכשף לא תחיה והנה האזהרה היתה יותר ראויה אל הזכרים יותר מהנקבות שהרי אפילו בעניני הנשים עצמן הוזהרו האנשים ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו' וכאלה רבים. ויאמר כי האשה יותר קרובה אל הנחש מן האיש והראיה שהרי לא פתה הנחש אל אדם רק אל חוה להיותה יותר בשכונתו של נח"ש וקרובה אליו יותר ולכן בה הטיל זוהמא בה אטיל ולא בבעלה פי' בה השריש כח התאוה יותר מאדם שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא וכו' אתא ונשקיה רבי יוסי לרבי יצחק לפי שכמה פעמים אמר ששאל על סוד זה ולא זכה בו עד עתה ועוד שאל לו כל הני עובדי כל מעשי הכשוף שעושים בני האדם וכל מה שהיה עושה בלעם מאן אתר אוליף לון לפי שיש מקומות בעולם ששוכנים שם השדים במערות ידועות ועוד היום נכנסים שם בני אדם להתלמד מהם מעשי שדים ועז"א מאן אתר אוליף לון וא"ל רבי אבא כי קבלה היה בידו מאביו בעור אבל עיקר למודו היה באותם הררי קדם אשר שם נשתקעו עז"א ועזא"ל כשנפלו ממקום קדושתם שנאמר מן ארם ינחני בלק וכו' מהררי קדם.

5 ואינון קטירין בשלשלא דפרזלא כבר נתבאר זה הענין בפ' הנפילים היו בארץ עיין שם.

6 א"ל והא כתיב ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו שנראה כי פנה אל המדבר לעשות מעשהו ואם מהררי קדם למד היל"ל וישם אל הררי קדם פניו כדי למשוך משם זו כחו לאלהיו.

7 א"ל סטרא תתאה דאתיא מרוח מסאבא דלעילא וכו' ביאר כי מעת שחטאו ישראל בעגל במדבר שלט שם סמאל כי המקום מסייע לכל מעשה וזה נודע ולכן שם אל המדבר פניו להיות המקום ההוא מוכן וקרוב למטה מהררי קדם להעליל עלה על ישראל שחטאו בו ובכלא עביד חרשוי בכח הררי קדם וכח המדבר כולל היה הכל במחשבתו כדי לעקור את ישראל מן העולם.

8 א"ל רבי יוסי האי דאמרת בקדמיתא פי' זה שאמרת על הטומאה שנמשכה על האשה מצד הנחש היה בראשונה וזהו אמרו בקדמיתא ר"ל כשבא נחש על חוה אבל כבר נפסקה הזוהמא ההיא משעה שעמדו ישראל על הר סיני לישראל בלבד אבל שאר עמין דלא קבילו אוריתא לא פסקה מהם הזוהמא וא"כ שפסקה מישראל למה הזהירה התורה על מכשפה לא תחיה וכבר פסקה הזוהמא מכל ישראל א"ל שפיר קאמרת שאלתך נכונה אבל ת"ח אוריתא לא אתיהיבת אלא לדכורי. כלומר להיות שהנשים עלולות הם לגבי טומאה לא נתן הקב"ה התורה כשפסקה הזוהמא ההיא רק לזכרים שהם טהורים ולא שייך בהם טומאה כטומא' האשה שתבא לה וסתה ולפי שהיא עלולה בטומאה פטרה התורה מהמצות לפי שעדין נשאר בה רושם הזוהמא ההיא.

9 ונוסף עוד דאהדרו כלהו לזוהמתן כמלקדמין ואתתא קשיא לאתפרשא אעפ"י שלא תחזור הזוהמא להם וכ"ש עתה שחזרה להם ובגין כך אשתכחו נשין בחרשין ובזוהמא יתיר מגברין וכו' ועל כן יחסה התורה הכשוף לנשים יותר מהאנשים.

10 כגוונא דא אתתא ביומי מסאבותא וכו' ע"כ צותה התורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו' לפי שכח הנחש שרוי עליה. ויאמר כי האשה בהיותה בנדת טומאתה מעשיה מצליחים במיני הכשוף כי עתה עת טומאה וחפץ הטומאה בידה תצלח. א"ל רבי יוסי לרבי אבא האי מאן דמסתכל בצפצופי דעופי אמאי אקרי מנחש קס"ד שכח הנחש אינו שורה רק על מעשה הכשוף מההקטרות ודומיהם וא"כ אלו היודעים ומסתכלים בצפצופי העופות שמגידים ג"כ עתידות למה נקראים מנחשים מה להם ולנחש. א"ל דהא מסטרא מסאבא קא אתי אמר כי כל ההודעות ההם הן ע"י נחשים הן על ידי העופות הטמאים מכח נח"ש הם באים ולכן הרחיקתנו התורה מאלה ההודעות על צד הקסם והניחוש כי מכח נחש הם באים כלם כי הוא אב לכלם ולכל מה שלמטה ואין נמלט ממנו עד בוא עתו וקצו כמ"ש בלע המות לנצח. ואמרתי עופות טמאים כעורב וכתנין ובנות יענה ודומיהם לפי שיש עופות טהורים כיונה ודומה לה ששליחותה לטובה כמו שמצינו בהרבה מקומות כנסת ישראל דמתילא ליונה וכו':