כתם פז על ספר הזהר קנ״ו

1 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה רבי יצחק פתח ואמר מה רבו מעשיך ה' האי קרא אוקמוה בכמה אתר. בפ' ואלה תולדות יצחק נדרש זה הכתוב על בריאת העולם ועל התורה שיש להם דמיון זה עם זה ושהכל נעשה בדפוס א' והאדם בסדור איבריו והעול' במתכונתו הכל במתכונת התורה ועל זה אמר מה רבו מעשיך וכו' משם תקחנו ובפ' אלה פקודי בסוד התפלה מיושב בסוד ההיכלות בהיכלא קדמאה בסוד יוצר אור ובורא חשך נדרש הכתו' הזה מה רבו מעשיך כלהו אפני' וגלגלים משם תקחנו. ובפ' תזריע נדרש על יצירת האדם כי כל רוחין דעלמא נפקי דכר ונוקבא ולבתר מתפרשין וכו' משם תקחנו ובפרשת פנחס נדרש על ענין התפלה שצריך האדם להתפלל קודם שיטעום כלום עד דיכול מלכא עילאה משם תקחנו. ובפ' האזינו באידרא נדרש בסוד חכמת אלהים וחכמת שלמה זקף ר"ש ידוי וחדי משם תקחנו. וכן בפ' שמות בפסוק כי ידבר אליכם פרעה ולזה אמר האי קרא אוקמוה בכמה אתר כי אין ספק שבכל מקום שידברו בחכמתו יתברך בענין הבריאה וזולתה וממעשה ה' כי נורא הוא שיאמרו עליו מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמ"ה עשית כי רבי פעלים הם בחכמה עליונה בראם ועשאם והוא אמרו בכאן מאן יכיל לממני עובדוי דקב"ה דהא כמה חיילין ומשריין משניין דא מן דא דלית לון חושבנא כמרצפא דאפיק זיקין וכו' כפטיש יפוצץ סלע וכלהו במנא חדא שהיא החכמה כי היא היתה כלי אומנותו של הקב"ה או כגירסת בזמנא חדא שהכל נברא בבת אחת אלא שלא נגלו הדברים רק זה אחר זה כמו שמשלו רז"ל משל לזורע מיני קטנית בבת אחת וכו'.

2 ת"ח בדיבורא וברוחא כחדא אתעביד עלמא וכו' בדבר ה' דא דבורא הרמז על העטרת שהיא נקראת דבר ה'.

3 וברוח פיו דא רוחא הרמז על תפארת שהוא סוד הרוח המכריע בנתים.

4 דא בלא דא לא אזיל אין הדבור יוצא אלא מתוך הרוח כן שניהם הדו פרצופין דא בלא דא לא יעשו פרי ובהתכלל דא בדא נפקי מנייהו כמה חיילין לחיילין ומשריין למשריין והם הם פריים.

5 ת"ח כד בעא קב"ה למברי עלמא אפיק חד נהורא סתימאה היא הבינ"ה הכוללת השלשה ראשים.

6 דמן ההוא נהורא נפקין ונהרין כל אינון נהורין דאתגליין הם אבני הבנין ומההוא נהורא נפקין ואתפשטו ואתעבידו שאר נהורין הם אשר למטה תו אתפשט האי נהורא עילאה היא הבינ"ה עצמה.

7 ועביד אומנא נהורא דלא נהיר כלומר שאינו מאיר מעצמו היא העטרת. ועביד עלמא תתאה על ידי האומנא הנז' כי בדוגמת מה שעשה הבינה למעלה עשה העטרת למטה בכח ההוא עצמו.

8 ובגין דאיהו נהורא דלא נהיר בעי לאתקשרא לתתא להיותה ראש לשועלים כי כן גזרה חכמתו ית' שיתמעט אורה לקיום התחתוני' כי לא יסבלו אור עצום וכבר נתבאר זה בפ' בראשית.

9 ובקשורא דלתתא אתקשר לאתנהרא בקישורא דלעילא כלומר כי זו היא התשוקה הנמצאת מעולם הנקבה אל עולם הזכר כתשוקת החסר אל השלם והוא אמרו והאי נהורא דלא נהיר בקישורא דלעילא אפיק כל חיילין ומשריין כי במה שמקבלת מעולם הזכר היא עושה פרי פירות למיניהם הה"ד מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך. וכל מה די בארעא הכי הוא נמי לעילא כי אין לך כל עשב ועשב למטה שאין לו שר למעלה אשר הופקד עליו ולסבת זה הקשר הנמצ' בין התחתוני' לעליוני' כד אתערו לתתא אתער ההוא דאתפקד עליה לעילא דכלא אתאחיד דא בדא ואין לך דבר למטה שאין לו אחיזה למעלה כי זו הסבה שזה קורא וזה עונה וזהו סוד אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את התירוש ואת היצהר. והראיה לדבר מן הדודאים.

10 ואמר ת"ח כתיב תני נא לי מדודאי בנך לאו דודאים אולידו לה לרחל וכו' אתה המעיין בתחלת העיון אולי תסתפק בענין הזה ותאמר שזה הפך המונח בהקדמה שהרי אמר שאין לך כל דבר למטה שאין כחו למעלה ומעתה יראה כי הביא ראיה להפך והוא שאמר לאו דודאים אולידו לה לרחל אלא קב"ה גלגל מלה ע"י אינון דודאים שנראה שאין לדודאים מבוא בענין ההריון וכבר מצאנו ראינו בעינינו עקרות נפקדו ע"י דודאים פעמים הרבה. ועוד כי לענין הדודאים הביא ההקדמה מה רבו מעשיך ה' ואמר לית לך מלה זעירא בהאי עלמא דלא תליא באחדא עילאה. אמנם דע כי הכוונה בזה הוא להודיע כי אעפ"י שיש סגולה נודעת בדודאים לענין ההריון הנה עניני האמהות ע"ה הוא ענין נסיי לא טבעי וכבר ידעת כי סוד הדודאי' הם סוד הכרובי"ם למוד"י ה' שהם סומכי התורה כמו שידע' ולפי שהיה צריך לבא יששכר שהיה עוסק בתורה מכל השבטי' לכן גלגל הקב"ה שע"י למודי התורה למודי ה' יתגלגל ביאתו של יששכר והוא שאמר בסוף הענין אי תימא דאלין דודאים פתחו מעהא דרחל ויהיה ענינה ענין טבעי לאו הכי דהא כתיב וישמע אליה אלהים קב"ה ולא אחרא כי לא יהיה ענין טבעי רק אלהי. וביאר הענין ואמר אינון דודאים אע"ג דחילא דלהון לעילא כלומר כי כחם יבוא מהדודאים העליונים הנקראים בנים עכ"ז סוד הפקידה לבנים הנה הנו למעלה במז"ל המזלו"ת וכמ"ש ז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא וע"כ כתיב בענינה של לאה וישמע אליה אלהים כי צריך סיוע ממה שלמעלה מהם והתבונן כי לא שלל מהדודאים הסגולה הנודעת להם שהרי חזר ואמר ואי תימא דהא אינון למגנא אתבריאו לאו הכי דהא אפי' למלה דא סיוע אינון לאינון דמתעכבי ולאו לאינון עקרן דלא אתגזרת עלייהו אלא במזלא ובהיות כי האמהות היו בטבעם עקרות היה ענינם נסיי מגולגל ע"י הדודאים המסייעים.

11 וענין וישכב עמה בלילה הו"א בסוד ועבד הלוי הוא ידוע הוא ומבואר וכבר קדם ענינו כי הרמז על עלמא דאתכסיא כי כן תורה מלת הוא. המשנה שהביא ס' הזוהר סתרי תורה שתחלתה בני עילאין קדישין אין כאן מקומה כי אם למעלה בענין ויהי בבקר והנה היא לאה וענינה מבואר: