כתם פז על ספר הזהר קמ״ח

« כתם פז על ספר הזהר קמ״ז ×¢×´× כתם פז על ספר הזהר קמ״ט ×¢×´× »

1 ספר הזהר פתח ↗

רִבִּי יִצְחָק הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חַד קַמֵּי מְעַרְתָּא דְּאֲפִיקוּתָא, אַעֲבַר חַד בַּר נָשׁ וּתְרֵין בְּנִין עִמֵּיהּ. וְהֲוָה אָמַר חַד לְחַד, דָּא תּוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא, מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם אִיהוּ. וְעַלְמָא לָא אִתְקְיַּים אֶלָּא עַל רוּחַ, בְּגִין דְּרוּחַ אִיהוּ קִיּוּמָא שְׁלִימוּ דְּכָל סִטְרִין, וְאִלְמָלֵא דְּאִיהוּ קָיְימָא בִּשְׁלִימוּ, לָא יָכִיל עַלְמָא לְאִתְקַיָּימָא.

2 ספר הזהר פתח ↗

סִתְּרָא דְסִתְּרִין, מִגּוֹ דְתּוּקְפָּא דְטִיהֲרָא דְיִצְּחָק נפק, מִגּוֹ דוּרְדַּיָא דְחַמְרָא, נָפַּק חַד נְעִיצּוּ קְטִירָא, כָּלִיל חַד דְּכַר וְנוּקְבָא, סוּמְקָא כְּוַורְדָא, מִתְּפָּרְשָׁן לְכַמָּה סִטְרִין וּשְׁבִילִין. דְּכוּרָא אִקְרֵי סמאל, נוּקְבֵיהּ כְּלִילָא בְּגַוִּיהּ תָּדִיר. כְּמָה דְאִיהוּ בִּסְטַר קְדוּשָׁה, הָכִי נָמֵי בְּסִטְרָא אָחֳרָא, דְּכַר וְנוּקְבָא כְּלִילָן דָּא בְּדָא. נוּקְבָא דִּסמאל, נָחָשׁ, אִקְרֵי אשתּ זְנוּנִים, בראשית י קֵץ כָּל בָּשָׂר, קֵץ הַיָּמִים.

3 ספר הזהר פתח ↗

תְּרֵין רוּחִין בִּישִׁין מִתְּדַּבְּקָן כְּחֲדָא, רוּחָא דִדְכוּרָא דַּקִּיק. רוּחָא דְּנוּקְבָא, בְּכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין מִתְּפַּרְשָׁא, וּמִתְּדַּבְּקָא בְּהַהוּא רוּחא דִּדְכוּרָא. קַשִׁיטַתּ גַּרְמָהּ בְּכַמָּה תַּכְשִׁיטִין סִתְּרָא ס"א סטרא דְרָזָא כְּזוֹנָה, מְרַחֲקָא קָיְימַתּ בְּרֵישׁ אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, לְפַּתָּאָה בְּנֵי נָשָׁא.

4 ספר הזהר פתח ↗

שַׁטְיָא דְּקָרִיב בַּהֲדָהּ, אַתְּקִיפַּתּ בֵּיהּ וְנַשְׁקַתּ לֵיהּ, מָסְכַתּ לֵיהּ חַמְרָא דְּדוּרְדַיָא, דִּמְרוֹרַתּ פְּתָּנִים. כֵּיוָן דְּשָׁתֵּי, אַסְטֵי אֲבַתְּרָהּ, לְבָתַּר דְּחָמַאתּ לֵיהּ סָטֵי אֲבַתְּרָהּ מֵאוֹרְחָא דִקְשׁוֹט, אַפְּשִׁיטַתּ גַּרְמָהּ מִכָּל אִינוּן תִּקּוּנִין דְּהֲוַתּ מִתְּתַּקְנָא לְגַבֵּי דְהַהוּא שַׁטְיָא.

5 ספר הזהר פתח ↗

6 ספר הזהר פתח ↗

7 ספר הזהר פתח ↗

8 ספר הזהר פתח ↗

9 ספר הזהר פתח ↗

10 ספר הזהר פתח ↗

תִּקּוּנִין דִּילָהּ, לְפַּתָּאָה לִבְנֵי נָשָׁא. שַׂעֲרָהָא מְתַּקְנִין סוּמְקָן כְּוַורְדָא, אַנְפָּהָא חִוְורִין וְסוּמְקִין. בְּאוּדְנָהָא תַּלְיָין שִׁיתָּא תִּקּוּנִין אַטוּנָא דְמִצְּרַיִם, תַּלְיָין עַל קַדְלָהָא כָּל חֵילֵי דְאַרְעָא דְּקָדָם. פִּיהָ מִתְּתַּקְנא בִּפְּתִּיחוּ דַּקִּיק יָאֶה בְּתִּקּוּנהָא, לִישָׁנָא חֲדִידָא כְּחַרְבָּא, שְׁעִיעָן מִלָּהָא כְּמִשְׁחָא. שִׂפְּוָוהָא יָאָן סוּמְקִין כְּוַורְדָא, מְתִּיקוּ בְּכָל מְתִּיקוּ דְעַלְמָא, אַרְגְּוְונָא לְבָשַׁתּ, אִתְּתַּקָּנַתּ בְּאַרְבָּעִין תִּקּוּנִין, חָסֵר ויקרא קי"ד ע"ב חַד. שַׁטְיָא דא סָטֵי אֲבַתְּרָהָא, וְשָׁתֵּי מִכַּסָּא דְחַמְרָא וְעֲבִיד בָּהּ נִיאוּפִּין ואַסְטֵי אֲבַתְּרָהּ. מָה עָבְדַתּ, שַׁבְקַתּ לֵיהּ נָאִים בְּעַרְסָא, וְסָלְקַתּ לְעֵילָא וְאַלְשִׁינַתּ עֲלֵיהּ, וְנָטְלָא רשוּ וְנַחֲתָּא. אִתְּעַר הַהוּא שַׁטְיָא וְחָשַׁב לְחַיְיכָא בַּהֲדָהּ כְּקַדְמִיתָּא, וְהִיא אַעֲדִיאַתּ תִּקּוּנָהָא מִינָהּ, וְאִתְּהַדְּרַתּ גִּיבַּר תַּקִּיף קָאִים לְקֳבְלֵיהּ, לָבִישׁ לְבוּשָׁא דְּנוּרָא מְלַהֲטָא, בִּדְחִילוּ תַּקִּיף מְרַתְּתָּא גַּרְמָא וְנַפְּשָׁא ערומה. מַלְיָיא דְּעַיְינִין דַּחֲלָן, חַרְבָּא שְׁנָנָא בִּידֵיהּ בידה, טִיפִּין מְרִירָן תַּלְיָין מֵהַהוּא חַרְבָּא, קָטִיל לֵיהּ לְהַהוּא שַׁטְיָא, וְאַרְמֵי לֵיהּ לְגוֹ גֵּיהִנֹּם.

11 ספר הזהר פתח ↗

שַׁטְיָא דא סָטֵי אֲבַתְּרָהָא, וְשָׁתֵּי מִכַּסָּא דְחַמְרָא וְעֲבִיד בָּהּ נִיאוּפִּין ואַסְטֵי אֲבַתְּרָהּ. מָה עָבְדַתּ, שַׁבְקַתּ לֵיהּ נָאִים בְּעַרְסָא, וְסָלְקַתּ לְעֵילָא וְאַלְשִׁינַתּ עֲלֵיהּ, וְנָטְלָא רשוּ וְנַחֲתָּא. אִתְּעַר הַהוּא שַׁטְיָא וְחָשַׁב לְחַיְיכָא בַּהֲדָהּ כְּקַדְמִיתָּא, וְהִיא אַעֲדִיאַתּ תִּקּוּנָהָא מִינָהּ, וְאִתְּהַדְּרַתּ גִּיבַּר תַּקִּיף קָאִים לְקֳבְלֵיהּ, לָבִישׁ לְבוּשָׁא דְּנוּרָא מְלַהֲטָא, בִּדְחִילוּ תַּקִּיף מְרַתְּתָּא גַּרְמָא וְנַפְּשָׁא ערומה. מַלְיָיא דְּעַיְינִין דַּחֲלָן, חַרְבָּא שְׁנָנָא בִּידֵיהּ בידה, טִיפִּין מְרִירָן תַּלְיָין מֵהַהוּא חַרְבָּא, קָטִיל לֵיהּ לְהַהוּא שַׁטְיָא, וְאַרְמֵי לֵיהּ לְגוֹ גֵּיהִנֹּם.

12 נדה פתח ↗

מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְמֵאָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּים — תָּטִיל לַמַּיִם: אִם נִמּוֹחוּ — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים — אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין — אִם זָכָר — תֵּשֵׁב לְזָכָר, וְאִם נְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵין יָדוּעַ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלַנְּקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם אֵינוֹ וָלָד. גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁהִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת, וְרוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל מִינֵי אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים הָוְיָין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן רוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה, שְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה, וּלְבָנָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, וּלְרַבִּי יוֹחָנָן בְּתַרְתֵּי. לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, וְהָא קָתָנֵי ״יְרוּקָּה וּלְבָנָה״, וּפְלִיג רַבִּי יְהוּדָה! וְכִי תֵימָא, כִּי פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וְאַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה לָא, אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵּימָא רַבָּנַן — הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מְטַהֲרִי רַבָּנַן, יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו לְרַבִּי יְהוּדָה, וּפְלִיג! וְתוּ, לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, הָא קָתָנֵי: אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וּפְלִיגִי רַבָּנַן! וְכִי תֵּימָא, כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן אַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה, אֲבָל אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לָא, אֶלָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הַשְׁתָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה טְמֵאָה, אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּפְלִיגִי! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה, הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה, מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבָּעָה מִינֵי דָמִים, אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה, וּשְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה, וּלְבָנָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. קָתָנֵי ״אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה וּלְבָנָה״, וּפְלִיג רַבִּי יְהוּדָה! וְכִי תֵימָא, כִּי פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, אֲבָל יְרוּקָּה וּלְבָנָה לָא, אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן — הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה קָא מְטַהֲרִי רַבָּנַן, יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו לְרַבִּי יְהוּדָה, וּפְלִיג! אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה, מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו: קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ דָּם בְּתוֹכָהּ — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. כְּרַבָּנַן, וַעֲדִיפָא מִדְּרַבָּנַן. כְּרַבָּנַן — דְּאָמְרִי: אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. וַעֲדִיפָא מִדְּרַבָּנַן — דְּאִינְהוּ סָבְרִי: עִמָּהּ — אִין, בְּתוֹכָהּ — לָא, וְסוֹמְכוֹס סָבַר: אֲפִילּוּ בְּתוֹכָהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: קוֹרְעָהּ, אִם תּוֹכָהּ מַאֲדִים — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. כְּסוֹמְכוֹס, וַעֲדִיפָא מִסּוֹמְכוֹס. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר: קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּבַחֲתִיכָה לְבָנָה. וְכֵן כִּי אֲתָא זוּגָא דְּמִן חַדְיָיב, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה לְבָנָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ דָּם אָגוּר — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה, כְּסוֹמְכוֹס, וְקִילָּא מִכּוּלְּהוּ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָרוֹאָה דָּם בִּשְׁפוֹפֶרֶת מַהוּ? ״בִּבְשָׂרָהּ״ אֲמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת, אוֹ דִלְמָא הַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁמְּטַמְּאָה מִבִּפְנִים כְּבַחוּץ? אֲמַר לֵיהּ: ״בִּבְשָׂרָהּ״ אֲמַר רַחֲמָנָא וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת, דְּאִי ״בִּבְשָׂרָהּ״ מִבָּעֵי לֵיהּ שֶׁמְּטַמְּאָה מִבִּפְנִים כְּבַחוּץ, אִם כֵּן נֵימָא קְרָא ״בַּבָּשָׂר״, מַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״? שְׁמַע מִינָּה תַּרְתֵּי. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ דָּם אָגוּר — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה! הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בַּחֲתִיכָה, הָכָא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בִּשְׁפוֹפֶרֶת. לֵימָא שְׁפוֹפֶרֶת תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֵאָה דָּם, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֵימָא: שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה. תַּנָּא קַמָּא נָמֵי טַהוֹרֵי מְטַהֵר, אֶלָּא דְּפַלַּי פַּלּוֹיֵי אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁפוֹפֶרֶת. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּשִׁיעָא, אֲבָל פַּלַּי פַּלּוֹיֵי — טְמֵאָה. מַאי טַעְמֵיהּ? ״בִּבְשָׂרָהּ״ קָרֵינָא בֵּיהּ. וְאָתוּ רַבָּנַן לְמֵימַר: אַף עַל גַּב דְּפַלַּי פַּלּוֹיֵי — אֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה. הָא דַּם נִדָּה וַדַּאי טָמֵא, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת נָמֵי! אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁפוֹפֶרֶת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּטְהוֹרָה, כִּי פְּלִיגִי בַּחֲתִיכָה. מָר סָבַר: דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בַּחֲתִיכָה, וּמַר סָבַר: אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בַּחֲתִיכָה. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בַּחֲתִיכָה. וְהָכָא, בְּאִשָּׁה טְהוֹרָה וּמְקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אִשָּׁה טְהוֹרָה וְדָם טָמֵא, דְּהָא אָתֵי דֶּרֶךְ מָקוֹר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אִשָּׁה טְהוֹרָה, וּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּה מֵרַב הוּנָא: הָרוֹאֶה קֶרִי בְּקֵיסָם מַהוּ? מִמֶּנּוּ אֲמַר רַחֲמָנָא — עַד דְּנָפֵיק מִבְּשָׂרוֹ, וְלֹא בְּקֵיסָם, אוֹ דִלְמָא הַאי ״מִמֶּנּוּ״ — עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתוֹ לַחוּץ, וַאֲפִילּוּ בְּקֵיסָם נָמֵי? אֲמַר לֵיהּ: תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה. לְמֵימְרָא דְּנוֹגֵעַ הָוֵי? אֶלָּא מֵעַתָּה, אַל יִסְתּוֹר בְּזִיבָה! אַלְּמָה תַּנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״ — מָה זִיבָה סוֹתֶרֶת, אַף שִׁכְבַת זֶרַע נָמֵי סוֹתֵר? אֲמַר לֵיהּ: סְתִירָה — הַיְינוּ טַעְמָא דְּסוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִחְצוּחֵי זִיבָה. אֶלָּא מֵעַתָּה, תִּסְתּוֹר כׇּל שִׁבְעָה? אַלְּמָה תַּנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וְגוֹ׳״, מָה זִיבָה סוֹתֶרֶת, אַף שִׁכְבַת זֶרַע סוֹתֶרֶת. אִי מָה זִיבָה סוֹתֶרֶת כׇּל שִׁבְעָה, אַף שִׁכְבַת זֶרַע נָמֵי סוֹתֶרֶת כׇּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְטׇמְאָה בָהּ״ — אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מָה שֶׁאָמוּר בָּהּ, סוֹתֶרֶת יוֹם אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ: גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא, זִיבָה גְּמוּרָה דְּלָא עֲרִבָה בַּהּ שִׁכְבַת זֶרַע — סָתְרָא כׇּל שִׁבְעָה, צִחְצוּחֵי זִיבָה דַּעֲרִבָה בַּהּ שִׁכְבַת זֶרַע — לָא סָתְרָא אֶלָּא יוֹם אֶחָד. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מֵרַבִּי אֶלְעָזָר: דָּם יָבֵשׁ מַהוּ? ״כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — עַד דְּמֵידָב דָּיֵיב לֵיהּ, לַח — אִין, יָבֵשׁ — לָא, אוֹ דִלְמָא: הַאי ״כִּי יָזוּב זָב דָּמָה״ אוֹרְחָא דְּמִילְּתָא הִיא, וּלְעוֹלָם אֲפִילּוּ יָבֵשׁ נָמֵי? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, דַּם הַנִּדָּה וּבְשַׂר הַמֵּת מְטַמְּאִין לַחִים וִיבֵשִׁים. אֲמַר לֵיהּ: לַח וְנַעֲשָׂה יָבֵשׁ — לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי מִיבַּעְיָא לִי — יָבֵשׁ מֵעִיקָּרָא. הָא נָמֵי תְּנֵיתוּהָ: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה, כְּמִין שְׂעָרָהּ, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּין — תָּטִיל לַמַּיִם, אִם נִמּוֹחוּ טְמֵאָה. אִי הָכִי, בְּלֹא נִמּוֹחוּ נָמֵי? אָמַר רַבָּה: כִּי לֹא נִמּוֹחוּ — בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין, וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: שְׁנֵי מַעֲשִׂים הֶעֱלָה אַבָּא מִטִּבְעִין לְיַבְנֶה. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפּוֹת אֲדוּמּוֹת, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת אַבָּא, וְאַבָּא שָׁאַל לַחֲכָמִים, וַחֲכָמִים שָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ לָהֶם: אִשָּׁה זוֹ מַכָּה יֵשׁ לָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, שֶׁמִּמֶּנָּה מַפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפּוֹת. תָּטִיל לַמַּיִם, אִם נִמּוֹחוּ — טְמֵאָה. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַפֶּלֶת כְּמִין שְׂעָרוֹת אֲדוּמּוֹת, וּבָאָה וְשָׁאֲלָה אֶת אַבָּא, וְאַבָּא שָׁאַל לַחֲכָמִים, וַחֲכָמִים לָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ לָהֶם: שׁוּמָא יֵשׁ לָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, שֶׁמִּמֶּנָּה מַפֶּלֶת כְּמִין שְׂעָרוֹת אֲדוּמּוֹת. תָּטִיל לַמַּיִם, אִם נִמּוֹחוּ — טְמֵאָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וּבְפוֹשְׁרִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: תָּטִיל לְמַיִם, וּבְפוֹשְׁרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְמַעַכְתּוֹ בְּרוֹק עַל גַּבֵּי הַצִּפּוֹרֶן. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבִינָא: מָעוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. הָתָם תְּנַן: כַּמָּה הִיא שְׁרִיָּיתָן בְּפוֹשְׁרִין? מֵעֵת לְעֵת. הָכָא מַאי? מִי בָּעֵינָא מֵעֵת לְעֵת, אוֹ לָא? שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה, דַּאֲקוֹשֵׁי — בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת, אֲבָל דַּם דְּרַכִּיךְ — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים. וְלִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבָּנַן הִיא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, עַד כַּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם אֶלָּא גַּבֵּי חֲתִיכָה, דְּעָבֵיד דָּם דְּקָרֵישׁ וְהָוֵי חֲתִיכָה, אֲבָל בְּרִיָּה — לָא הָוֵי. וּלְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, לִפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא! מַאן דְּמַתְנֵי הָךְ לִישָּׁנָא, מַתְנֵי הָכִי: רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ, בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבָּנַן הִיא. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ יְצִירָה כְּאָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת תַּנִּין, תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, הוֹאִיל ונאמר וְנֶאֶמְרָה בּוֹ יְצִירָה כְּאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים״! אָמְרִי: דָּנִין יְצִירָה מִיצִירָה, וְאֵין דָּנִין בְּרִיאָה מִיצִירָה. מַאי נָפְקָא מִינַּהּ? הָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״ — זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה! וְעוֹד, נִגְמַר בְּרִיאָה מִבְּרִיאָה, דִּכְתִיב ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״! אָמְרִי: ״וַיִּבְרָא״ לְגוּפֵיהּ, ״וַיִּיצֶר״ לְאַפְנוֹיֵי, וְדָנִין יְצִירָה מִיצִירָה. אַדְּרַבָּה: ״וַיִּיצֶר״ לְגוּפֵיהּ, ״וַיִּבְרָא״ לְאַפְנוֹיֵי, וְדָנִין בְּרִיאָה מִבְּרִיאָה! אֶלָּא: ״וַיִּיצֶר״ מוּפְנֶה מִשְּׁנֵי צְדָדִין, מוּפְנֶה גַּבֵּי אָדָם וּמוּפְנֶה גַּבֵּי בְּהֵמָה, ״וַיִּבְרָא״ גַּבֵּי אָדָם מוּפְנֶה, גַּבֵּי תַּנִּינִים אֵינוֹ מוּפְנֶה. מַאי מוּפְנֶה גַּבֵּי בְּהֵמָה? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ״, וּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כׇּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״, גַּבֵּי תַּנִּין נָמֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה, דִּכְתִיב ״וְאֵת כׇּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה״, וּכְתִיב ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים״! ״רֶמֶשׂ״ דִּכְתִיב הָתָם, דְּיַבָּשָׁה הוּא. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ בֵּין מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד לְמוּפְנֶה מִשְּׁנֵי צְדָדִין? נָפְקָא מִינַּהּ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר — אֵין לְמֵדִין הֵימֶנָּה. מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל — לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין, לְרַבָּנַן — לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין. מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין, דִּבְרֵי הַכֹּל — לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי אִיכָּא בֵּין מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד לְמוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין? נָפְקָא מִינַּהּ, דְּהֵיכָא דְּאִיכָּא מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד וּמוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין — שָׁבְקִינַן מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד וְיָלְפִינַן מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וּלְהָכִי אַפְנְיֵהּ רַחֲמָנָא לִבְהֵמָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין, כִּי הֵיכִי דְּלָא נִגְמַר מִן מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְקוּלָּא: כׇּל גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר — לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד — לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין, לְרַבָּנַן לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין — דִּבְרֵי הַכֹּל לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין. וּלְרַבָּנַן, מַאי אִיכָּא בֵּין מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד לְשֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר? נָפְקָא מִינַּהּ הֵיכָא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מוּפְנָה מִצַּד אֶחָד, וְשֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר, וְלָאו לְהַאי אִית לֵיהּ פִּירְכָא, וְלָאו לְהַאי אִית לֵיהּ פִּירְכָא — שָׁבְקִינַן שֶׁאֵינָהּ מוּפְנָה כׇּל עִיקָּר, וְגָמְרִינַן מִמּוּפְנָה מִצַּד אֶחָד. וְהָכָא, מַאי פִּירְכָא אִיכָּא? מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָדָם, שֶׁכֵּן מִטַּמֵּא מֵחַיִּים. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ ״יְצִירָה״ כְּאָדָם. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת הַר — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ״? אֲמַר לֵיהּ: הַר מִי קָא מַפְּלָה? אֶבֶן הִיא דְּקָא מַפְּלָה, הָהוּא ״גּוּשׁ״ אִיקְּרִי. אֶלָּא מֵעַתָּה הַמַּפֶּלֶת רוּחַ — תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ ״בְּרִיאָה״ כְּאָדָם, דִּכְתִיב ״וּבוֹרֵא רוּחַ״? וְכִי תֵימָא לֹא מוּפְנֶה, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב ״יוֹצֵר הָרִים וְרוּחַ״, וּכְתִיב ״וּבוֹרֵא רוּחַ״, שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי! אֲמַר לֵיהּ: דָּנִין דִבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְאֵין דָּנִין דִבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְעֵינֵיהֶם דּוֹמוֹת כְּשֶׁל אָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, הוֹאִיל וְגַלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹלה כְּשֶׁל אָדָם! וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵי, לִיתְנֵי נָחָשׁ! אִי תְּנָא נָחָשׁ, הֲוָה אָמֵינָא: בְּנָחָשׁ הוּא דִּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״יְצִירָה״, אֲבָל בְּהֵמָה וְחַיָּה — לָא פְּלִיגִי, דִּכְתִיבָא ביה בְּיהוּ ״יְצִירָה״. וְהָא גַּבֵּי מוּמִין קָתָנֵי לַהּ: אֶת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם! לָא קַשְׁיָא — הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּצִירְיָא. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר — הוֹאִיל וְעֵינֵיהֶם הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶם כְּשֶׁל אָדָם. וַהֲרֵי עוֹף, דְּאֵין עֵינָיו הוֹלְכוֹת לְפָנָיו, וְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּטָמֵא! אָמַר אַבָּיֵי: בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, וּבִשְׁאָר עוֹפוֹת — לָא. מֵיתִיבִי: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בִּבְהֵמָה וְחַיָּה, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּעוֹפוֹת. מַאי עוֹפוֹת? אִילֵּימָא בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, מַאי שְׁנָא בְּהֵמָה וְחַיָּה דְּעֵינֵיהֶן הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶן כְּשֶׁל אָדָם? קַרְיָא וְקִיפוֹפָא נָמֵי! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּשְׁאָר עוֹפוֹת. מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר פְּלִיג בִּשְׁאָר עוֹפוֹת! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר — נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בִּבְהֵמָה וְחַיָּה, וְהוּא הַדִּין לְקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בִּשְׁאָר עוֹפוֹת, שֶׁאַף רַבִּי מֵאִיר לֹא נֶחְלַק עִמָּהֶם אֶלָּא בְּקַרְיָא וְקִיפוֹפָא, אֲבָל בִּשְׁאָר עוֹפוֹת — מוֹדֵי לְהוּ. וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה וְחַיָּה, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — וָלָד, וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים — אֵינוֹ וָלָד. בְּעוֹפוֹת — תִּיבָּדֵק. לְמַאן תִּיבָּדֵק? לָאו לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: קַרְיָא וְקִיפוֹפָא — אִין, שְׁאָר עוֹפוֹת — לָא? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: לָא, תִּיבָּדֵק לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: קַרְיָא וְקִיפוֹפָא — אִין, שְׁאָר עוֹפוֹת — לָא. וּמַאי שְׁנָא קַרְיָא וְקִיפוֹפָא מִבְּהֵמָה וְחַיָּה? הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶן לְסָתוֹת כְּאָדָם. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר בְּהֵמָה בִּמְעֵי אִשָּׁה וָלָד מְעַלְּיָא הוּא, קִבֵּל בָּהּ אָבִיהָ קִידּוּשִׁין מַהוּ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאִיתְּסוֹרֵי בַּאֲחוֹתָהּ. לְמֵימְרָא דְּחָיֵי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הוֹאִיל וּבְמִינוֹ מִתְקַיֵּים! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עַד כָּאן הֱבִיאוֹ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא לִידֵי גִּיחוּךְ, וְלֹא גִּחֵיךְ. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הוֹאִיל וּבְמִינוֹ מִתְקַיֵּים. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף — וָלָד מְעַלְּיָא הוּא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם. וְהַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, אוֹ שָׁפִיר מְרוּקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחוּתָּךְ — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לְנַחֲלָה, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לְכֹהֵן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּחָיֵי, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לְנַחֲלָה מִי הָוֵי? אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם דְּחָיֵי, וְשָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״רֵאשִׁית אוֹנוֹ״ — מִי שֶׁלִּבּוֹ דָּוֶה עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁאֵין לִבּוֹ דָּוֶה עָלָיו. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מֵאַבָּיֵי: לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר בְּהֵמָה בִּמְעֵי אִשָּׁה וָלָד מְעַלְּיָא הוּא — אָדָם בִּמְעֵי בְהֵמָה מַאי? לְמַאי נָפְקָא מִינֵּיהּ? לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילָה. וְתִפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ דְּמוּת יוֹנָה — אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה! הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם — לָא פְּרָסוֹת אִיכָּא, וְלָא פַּרְסָה אִיכָּא; הָכָא — נְהִי דִּפְרָסוֹת לֵיכָּא, פַּרְסָה מִיהָא אִיכָּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כּוּ׳. אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: הַכֹּל מוֹדִים: גּוּפוֹ תַּיִישׁ וּפָנָיו אָדָם — אָדָם, גּוּפוֹ אָדָם וּפָנָיו תַּיִישׁ — וְלֹא כְלוּם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁפָּנָיו אָדָם, וְנִבְרָא בְּעַיִן אַחַת כִּבְהֵמָה. שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִצּוּרַת אָדָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל צוּרַת אָדָם. אָמַר לוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: וְהָא אִיפְּכָא תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״כֹּל צוּרַת״, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״מִצּוּרַת״! אֲמַר לְהוּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵצַח, וְהַגְּבִינִים, וְהָעֵינַיִם, וְהַלְּסָתוֹת, וְגַבּוֹת הַזָּקָן — עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּם כְּאֶחָת. רָבָא אָמַר חַסָּא: מֵצַח, וְהַגָּבִין, וְהָעַיִן, וְהַלֶּסֶת, וְגַבַּת הַזָּקָן — עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּם כְּאֶחָת. וְלָא פְלִיגִי: הָא כְּמַאן דְּאָמַר ״כֹּל צוּרַת״, הָא כְּמַאן דְּאָמַר ״מִצּוּרַת״. מֵיתִיבִי: צוּרַת פָּנִים שֶׁאָמְרוּ — אֲפִילּוּ פַּרְצוּף אֶחָד מִן הַפַּרְצוּפִין, חוּץ מִן הָאוֹזֶן. לְמֵימְרָא דְּמֵחַד נָמֵי סַגִּי? אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תַּנְיָא הַהִיא לְעַכֵּב תַּנְיָא, וּכְמַאן דְּאָמַר כֹּל צוּרַת, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם כְּמַאן דְּאָמַר מִצּוּרַת, וּמַאי ״אֶחָד״ — אֶחָד אֶחָד. אָמַר רָבָא: נִבְרָא בְּעַיִן אַחַת וּבְיָרֵךְ אֶחָד — מִן הַצַּד, אִמּוֹ טְמֵאָה; בָּאֶמְצַע, אִמּוֹ טְהוֹרָה. אָמַר רָבָא: וִשְׁטוֹ נָקוּב — אִמּוֹ טְמֵאָה, וִשְׁטוֹ אָטוּם — אִמּוֹ טְהוֹרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּפֶּלֶת גּוּף אָטוּם — אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. וְאֵיזֶהוּ גּוּף אָטוּם? רַבִּי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. וְכַמָּה יִנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת? רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: עַד הָאַרְכּוּבָּה. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: עַד לִנְקָבָיו, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יְהוֹשֻׁעַ: עַד מְקוֹם טַבּוּרוֹ. בֵּין רַבִּי זַכַּאי לְרַבִּי יַנַּאי אִיכָּא בֵינַיְיהוּ ״טְרֵפָה חַיָּה״, מָר סָבַר ״טְרֵפָה חַיָּה״, וּמָר סָבַר ״טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה״. בֵּין רַבִּי יַנַּאי לְרַבִּי יוֹחָנָן, אִיכָּא בֵינַיְיהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ניטל נִיטְּלָה יָרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ — נְבֵלָה. אָמַר רַב פָּפָּא: מַחְלוֹקֶת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אֲפִילּוּ כֹּל דְּהוּ — טְהוֹרָה. וְכֵן אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּפֶּלֶת אֶת שֶׁגּוּלְגׇּלְתּוֹ אֲטוּמָה — אִמּוֹ טְהוֹרָה. וְאָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין אַפָּקוּתָא דְּדִיקְלָא — אִמּוֹ טְהוֹרָה. אִיתְּמַר: הַמַּפֶּלֶת מִי שֶׁפָּנָיו מוּסְמָסִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִמּוֹ טְמֵאָה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִמּוֹ טְהוֹרָה. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאתָה. וְאִם אִיתָא, לִיתְנֵי: שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם אוֹ מִמִּי שֶׁפָּנָיו מוּסְמָסִין! אָמַר רַב פַּפֵּי: בְּפָנָיו מוּסְמָסִין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּטְמֵאָה, כִּי פְּלִיגִי — בְּפָנָיו טוּחוֹת, וְאִיפְּכָא אִיתְּמַר: רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִמּוֹ טְהוֹרָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִמּוֹ טְמֵאָה. וְלוֹתְבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן מֵהָא! מִשּׁוּם דְּשַׁנִּי לֵיהּ: הַיְינוּ גּוּף אָטוּם, הַיְינוּ מִי שֶׁפָּנָיו טוּחוֹת. בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא נְפוּק לְקִרְיָיתָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דַּאֲבוּהוֹן, אָמַר לָהֶם: כְּלוּם בָּא מַעֲשֶׂה לְיֶדְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: פָּנִים טוּחוֹת בָּא לְיָדֵינוּ, וְטִימֵּאנוּהָ. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְטַהֲרוּ מָה שֶׁטִּמֵּאתֶם. מַאי דַּעְתַּיְיכוּ, לְחוּמְרָא? חוּמְרָא דְּאָתְיָא לִידֵי קוּלָּא הִיא, דְּקָיָהֲבִיתוּ לַהּ יְמֵי טוֹהַר. אִיתְּמַר: הַמַּפֶּלֶת בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּים וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, אָמַר רַב: בְּאִשָּׁה — אֵינוֹ וָלָד, בִּבְהֵמָה — אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאִשָּׁה — וָלָד, בִּבְהֵמָה — מוּתָּר בַּאֲכִילָה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בִּדְרַב חָנִין בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַב חָנִין בַּר אַבָּא: ״הַשְּׁסוּעָה״ — בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת. רַב אָמַר: בְּרִיָּה בְּעָלְמָא לֵיתַהּ, וְכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — בִּמְעֵי אִמָּהּ אַגְמְרֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּרֵיהּ בְּעָלְמָא אִיתַאּ, וְכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — בְּעָלְמָא אַגְמְרֵיהּ, אֲבָל בִּמְעֵי אִמָּהּ — שָׁרְיָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת פָּסוּל לַעֲבוֹדָה, אַלְמָא דְּחָיֵי, וְקַשְׁיָא לְרַב! אֲמַר לֵיהּ: שִׁימִי אַתְּ! שֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקוּמָּה. מֵיתִיבִי: יֵשׁ בְּעוּבָּרִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין — בֶּן אַרְבָּעָה לְדַקָּה, בֶּן שְׁמֹנָה לְגַסָּה, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. יָצָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת. מַאי ״יָצָא״? לָאו יָצָא מִכְּלַל עוּבָּרִין, שֶׁאֲפִילּוּ בִּמְעֵי אִמָּן אֲסוּרִין? רַב מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. רַב מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: בֶּן אַרְבָּעָה לְדַקָּה, בֶּן שְׁמוֹנֶה לְגַסָּה, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה — אָסוּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֲבָל בִּמְעֵי אִמּוֹ — שְׁרֵי. יָצָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, דַּאֲפִילּוּ בִּמְעֵי אִמּוֹ נָמֵי אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: בֶּן אַרְבָּעָה לְדַקָּה, בֶּן שְׁמֹנֶה לְגַסָּה — הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, אֲבָל כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — מוּתָּר. יָצָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּכָלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — אִם יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם אָסוּר, בִּמְעֵי אִמּוֹ שְׁרֵי. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: הַמַּפֶּלֶת בְּרִיַּית גּוּף שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ, וּבְרִיַּית רֹאשׁ שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ, יָכוֹל תְּהֵא אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל וְגוֹ׳״ — מִי שֶׁרָאוּי לִבְרִית שְׁמֹנָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרִית שְׁמֹנָה. אֲמַר לֵיהּ רַב וְסַיֵּים בַּהּ הָכִי: וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת. רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא: מַאי דַּעְתָּיךְ לְחוּמְרָא? חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא, דְּקָיָהֲבַתְּ לַהּ דְּמֵי טוֹהַר. עֲבֵיד מִיהָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב, דְּקַיְימָא לַן הִלְכְתָא כְּרַב בְּאִיסּוּרֵי, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא. אָמַר רָבָא: הֲרֵי אָמְרוּ, אִשָּׁה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה וְיוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה, בְּהֵמָה גַּסָּה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה — יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה אוֹ לֹא יָלְדָה? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. מַאי לָאו אַגַּסָּה? לָא, אַדַּקָּה. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַגַּסָּה — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְאִשָּׁה חָיֵי, בִּבְהֵמָה נָמֵי חָיֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא חָיֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַדַּקָּה אִיתְּמַר, פְּשִׁיטָא! בַּת תְּלָתָא יַרְחֵי מִי קָא חָיֵי?! אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: כֹּל בְּצִיר תְּרֵי יַרְחֵי חָיֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת לִילִית, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וָלָד הוּא אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְּסִימוֹנְיָא בְּאַחַת שֶׁהִפִּילָה דְּמוּת לִילִית, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: וָלָד הוּא אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם. הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ, הוֹרָה חֲנִינָא בֶּן אָחִיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵף וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שָׁלַח לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַנְהֵג בֶּן אָחִיךָ וָבֹא. בַּהֲלִיכָתָן, יָצְתָה כַּלַּת רַבִּי חֲנִינָא לִקְרָאתוֹ, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין נָחָשׁ מַהוּ? אָמַר לָהּ: אִמּוֹ טְהוֹרָה. אָמְרָה לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרָה לִי חֲמוֹתִי אִמּוֹ טְמֵאָה? וְאָמַר לָהּ: מֵאֵיזֶה טַעַם? הוֹאִיל וְגַלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם. מִתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ נִזְכַּר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁלַח לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִפִּי הוֹרָה חֲנִינָא. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּאָמַר מִילְּתָא — לֵימָא בַּהּ טַעְמָא, דְּכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ — מִדְּכַר. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָּם, מָלֵא גְּנִינִים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאִם הָיָה מְרוּקָּם — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. גְּמָ' בִּשְׁלָמָא דָּם וּמַיִם — לֹא כְּלוּם הִיא, אֶלָּא גְּנִינִים — נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא וָלָד הֲוָה וְנִימּוֹחַ? אָמַר אַבָּיֵי: כַּמָּה יַיִן חַי שָׁתַת אִמּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁנִּמּוֹחַ עוּבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ? רָבָא אָמַר: ״מָלֵא״ תְּנַן, וְאִם אִיתָא דְּאִתְּמוֹחֵי אִתְּמַח — מִחְסָר הֲוָה חָסַר. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: ״גְּוָונִים״ תְּנַן, וְאִם אִיתָא דְּאִתְּמוֹחֵי אִתְּמַח — כּוּלֵּהּ בְּחַד גַּוְונָא הָוֵי קָאֵי. תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בַּעֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים. הַשּׁוֹתֶה יַיִן חַי — עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, מָזוּג — עַצְמוֹתָיו סְכוּיִין, כָּרָאוּי — עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין. וְכׇל מִי שֶׁשְּׁתִיָּיתוֹ מְרוּבָּה מַאֲכִילָתוֹ — עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, אֲכִילָתוֹ מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּיתוֹ — עַצְמוֹתָיו סְכוּיִין, כָּרָאוּי — עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין. תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי, וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי, וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיְתָה. תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה תַּחְתַּי, וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חוֹטְמִי. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ: עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הֲוָה — אַבָּא שָׁאוּל אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי טַרְפוֹן אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַבִּי חִיָּיא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי חִיָּיא אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב יְהוּדָה אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הֲוָה וְאַדָּא דַּיָּילָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, פְּרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאֵי לֵיהּ לְאַדָּא דַּיָּילָא עַד פַּלְגֵיהּ, וְכוּלֵּי עָלְמָא קָאֵי לִפְרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא עַד חַרְצֵיהּ. שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַבִּי: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא בָּשָׂר מַהוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא — מָלֵא דָּם טְמֵאָה נִדָּה, מָלֵא בָּשָׂר טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר לֹיה: אִילְמָלֵי דְּבַר חָדָשׁ אָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ — שְׁמַעְנוּךָ. עַכְשָׁיו, מִדְּהָא קַמַּיְיתָא כִּיחִידָאָה קָאָמַר — כְּסוֹמְכוֹס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, הָא נָמֵי — שֶׁמָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמָרָהּ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר שֶׁאֵינוֹ מְרוּקָּם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וָלָד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ וָלָד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּעָכוּר דִּבְרֵי הַכֹּל וָלָד, אוֹ דִּלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת? תֵּיקוּ. מֵיתִיבִי: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא — ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עוֹר לָאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹצַר. אַלְמָא: בְּעוֹר תַּלְיָא מִילְּתָא, לָא שְׁנָא עָכוּר וְלָא שְׁנָא צָלוּל. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת — לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, שְׁמַע מִינַּהּ. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֶלָּא אָמְרוּ, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה דַּקָּה — טִינּוּף, בְּגַסָּה — שִׁלְיָא, בְּאִשָּׁה — שָׁפִיר וְשִׁלְיָא. וְאִילּוּ שָׁפִיר בִּבְהֵמָה לָא פָּטַר, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — מִשּׁוּם הָכִי. אִשָּׁה דְּרַבִּי בַּהּ קְרָא, פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר; בִּבְהֵמָה דְּלָא רַבִּי קְרָא, לָא פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת, מִכְּדֵי סְבָרָא הוּא, מַאי שְׁנָא אִשָּׁה, וּמַאי שְׁנָא בְּהֵמָה? מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפְשָׁט פְּשִׁיט לֵיהּ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וְאָזֵיל הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא. גַּבֵּי אִשָּׁה, דְּמָמוֹנָא הוּא — סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא. גַּבֵּי בְּהֵמָה, דְּאִיסּוּרָא הוּא דְּאִיכָּא לְגַבֵּי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה — סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא; הָכִי נָמֵי גַּבֵּי אִשָּׁה — סְפֵק טוּמְאָה לְחוּמְרָא. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהָא קְרָא קָאָמַר! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב: הָא רַבִּי, הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה חוֹשֶׁשֶׁת. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: מֵעוֹלָם לָא דָּכוּ שָׁפִיר בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּמַנַּח עֲלֵיהּ חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַאי גִּיסָא וְחַזְיֵהּ מֵהַאי גִּיסָא. אֲמַר: אִם אִיתָא דְּוָלָד הוּאי — לָא הֲוָה זִיג כּוּלֵּי הַאי. וְאִם הָיָה מְרוּקָּם וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שָׁפִיר מְרוּקָּם? אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ מֵרֹאשׁוֹ, וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל זְבוּב. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה. שְׁנֵי חֳוטָמִין כִּשְׁתֵּי טִיפִּים שֶׁל זְבוּב. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: וּמְקוֹרָבִין זֶה לָזֶה, וּפִיו מָתוּחַ כְּ״חוּט הַשַּׂעֲרָה״, וּגְוִיָּתוֹ כַּ״עֲדָשָׁה״, וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה — נִדּוֹנָה כִּ״שְׂעוֹרָה״ לְאׇרְכָּהּ. וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ, וְעָלָיו מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָּה תַּקְפִּיאֵנִי עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי״. וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם — שֶׁהַמַּיִם עַזִּין וְטוֹרְדִין אוֹתוֹ, אֶלָּא בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן — שֶׁהַשֶּׁמֶן רַךְ וּמְצַחְצְחוֹ, וְאֵין רוֹאִין אֶלָּא בַּחַמָּה. כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ? כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ?! כִּדְאָמְרִינַן! אֶלָּא, בַּמֶּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לֵידַע אִם זָכָר הוּא אִם נְקֵבָה הִיא? אַבָּא שָׁאוּל בַּר נַשׁ, וְאָמְרִי לַהּ אַבָּא שָׁאוּל בַּר רֶמֶשׂ, אוֹמֵר: מֵבִיא קֵיסָם שֶׁרֹאשׁוֹ חָלָק, וּמְנַעְנֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם מְסַכְסֵךְ — בְּיָדוּעַ שֶׁזָּכָר הוּא, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁנְּקֵבָה הִיא. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִן הַצְּדָדִין — אֵימָא כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם נִינְהוּ. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תָּנָא, ״אִם הָיְתָה נְקֵבָה — נְדוֹנָה כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: וְדִילְמָא חוּט שֶׁל בֵּיצִים נִינְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא בֵּיצִים גּוּפַיְיהוּ לָא יְדִיעִי, חוּט שֶׁל בֵּיצִים יְדִיעַ? אָמַר רַבִּי עַמְרָם, תָּנָא: שְׁתֵּי יַרְכוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית. וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל עֵרֶב. וּשְׁנֵי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית, וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל שְׁתִי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא עַד שֶׁיַּשְׂעִיר. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת! אָמַר רַב אַמֵּי בַּר שְׁמוּאֵל: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל — לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת, יְמֵי טׇהֳרָה לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד שֶׁיַּשְׂעִיר. לְמֵימְרָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל? וְהָא הָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָאי לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר: ״הָא בַּר אַרְבְּעִין וְחַד יוֹמָא״, וְחַשֵּׁיב מִיּוֹמָא דְּאָזְלָא לִטְבִילָה עַד הָהוּא יוֹמָא, וְלָא הֲוָה אֶלָּא אַרְבְּעִין יוֹמִין, וַאֲמַר לְהוּ: הַאי בְּנִדָּה בְּעַל; כַּפְתֵיהּ, וְאוֹדִי! שָׁאנֵי שְׁמוּאֵל, דְּרַב גּוּבְרֵיהּ. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַדָּג שֶׁל יָם, מִתְּחִלָּתוֹ וָלָד הוּא, אֶלָּא שֶׁנִּרְצַף. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַלָּשׁוֹן שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה, סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רַב אַדָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים, וַאֲפִילּוּ מֵאֲחוֹרָיו. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁסָּטַר אֶת חֲבֵירוֹ, וְהֶחְזִיר פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו. בִּימֵי רַבִּי יַנַּאי, בִּקְּשׁוּ לְטַהֵר אֶת הַסַּנְדָּל שֶׁאֵין לוֹ צוּרַת פָּנִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי יַנַּאי: טִיהַרְתֶּם אֶת הַוְּולָדוֹת! וְהָתַנְיָא: מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: זְכָה בַּהּ רַב בִּיבִי בִּשְׁמַעְתֵּיהּ, דַּאֲנָא וְהוּא הֲוֵינָא יָתְבִין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כִּי אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, וּקְדַם אִיהוּ וַאֲמַר וּזְכָה בַּהּ. לָמָּה הִזְכִּירוּ סַנְדָּל, וַהֲלֹא אֵין סַנְדָּל שֶׁאֵין עִמּוֹ וָלָד? אִי דְּאִתְיְלִידָא נְקֵבָה בַּהֲדֵיהּ — הָכִי נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — דְּאִתְיְלִיד זָכָר בַּהֲדֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, מִדְּהָא זָכָר — הָא נָמֵי זָכָר. קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימָא שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת, הַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תֵּלֵד נְקֵבָה לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְסַנְדָּל לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה — מוֹנֶה תְּחִלַּת נִדָּה לָרִאשׁוֹן, וּתְחִלַּת נִדָּה לָאַחֲרוֹן. סַנְדָּל דִּתְנַן גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת, לְמַאי הִלְכְתָא? לַבָּא אַחֲרָיו — בְּכוֹר לְנַחֲלָה, וְאֵין בְּכוֹר לְכֹהֵן. סַנְדָּל דִּתְנַן גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת, לְמַאי הִלְכְתָא? שֶׁאִם תֵּלֵד וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן, וְסַנְדָּל דֶּרֶךְ רֶחֶם — דְּמַיְיתָא קׇרְבָּן אַסַּנְדָּל. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: יוֹצֵא דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וָלָד מְעַלְּיָא הוּא — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁאִם תֵּלֵד וָלָד בְּגַיּוּתָהּ, וְסַנְדָּל לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּירָה — דְּמַיְיתָא קׇרְבָּן אַסַּנְדָּל. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, וּמִי אִיתַנְהוּ לְהָנֵי שִׁינּוּיֵי? וְהָא תַנְיָא: כְּשֶׁהֵן יוֹצְאִין — אֵין יוֹצְאִין אֶלָּא כְּרוּכִין! אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינָּה, מִכְרַךְ כָּרֵיךְ לֵיהּ וָלָד לְסַנְדָּל אַפַּלְגֵיהּ, וּמְשַׁלְחֵיף לֵיהּ כְּלַפֵּי רֵישֵׁיהּ. גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת, כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ רָאשֵׁיהֶם, דְּסַנְדָּל קָדֵים וְנָפֵיק. גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת, שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתֵיהֶם, דְּוָלָד קָדֵים וְנָפֵיק. רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מְצוּמְצָמִין, וְאֵיפוֹךְ שְׁמַעְתָּתָא. גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת — שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתֵיהֶם, וָלָד דְּאִית בֵּיהּ חִיּוּתָא סָרֵיךְ וְלָא נָפֵיק, סַנְדָּל דְּלֵית בֵּיהּ חִיּוּתָא שָׁרֵיק וְנָפֵיק. גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת — שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ רָאשֵׁיהֶן, וָלָד דְּאִית בֵּיהּ חִיּוּתָא מִדְּנָפֵיק רֵישֵׁיהּ הָוְיָא לֵידָה, סַנְדָּל עַד דְּנָפֵיק רוּבֵּיהּ. מַתְנִי' שִׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא, לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִימּוֹק הַוָּלָד, עַד שֶׁלֹּא יָצָא. גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁלְיָא — תְּחִלָּתָהּ דּוֹמָה לְחוּט שֶׁל עֵרֶב, וְסוֹפָהּ דּוֹמָה כְּתוֹרְמוֹס, וַחֲלוּלָה כַּחֲצוֹצֶרֶת, וְאֵין שִׁלְיָא פְּחוּתָה מִטֶּפַח. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלְיָא דּוֹמֶה לְקוּרְקְבָן שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין, שֶׁהַדַּקִּין יוֹצְאִין מִמֶּנָּה. תַּנְיָא: רַבִּי אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְמִן חַבְרַיָּא — חֲמִשָּׁה שִׁיעוּרָן טֶפַח, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁלְיָא, שׁוֹפָר, שִׁדְרָה, דּוֹפֶן סוּכָּה, וְהָאֵזוֹב. שִׁלְיָא — הָא דַּאֲמַרַן. שׁוֹפָר — דְּתַנְיָא: כַּמָּה יְהֵא שִׁיעוּר שׁוֹפָר? פֵּירֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כְּדֵי שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ, וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן טֶפַח. שִׁדְרָה מָה הִיא? דְּאָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא יוֹצֵא מִן הַהֲדַס טֶפַח. דּוֹפֶן סוּכָּה — דְּתַנְיָא: שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, שְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח. אֵזוֹב — דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵזוֹב טֶפַח. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: דָּרֵישׁ שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא — תְּלָת מַתְנְיָתָא, וְתַרְתֵּי שְׁמַעְתָּתָא, שִׁיעוּרָא טֶפַח. תַּרְתֵּי? חֲדָא הִיא! אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא — אָמַר רַבִּי חִיָּיא: אֵזוֹב טֶפַח. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח מְרוּבָּע — מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה. טֶפַח קָאָמְרִינַן, טֶפַח עַל טֶפַח לָא קָאָמְרִינַן. וְהָא אִיכָּא אֶבֶן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר טֶפַח, וּמִן הַכִּירָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת — חִבּוּר! כִּי קָאָמְרִינַן הֵיכָא דִּבְצִיר מִטֶּפַח לָא חֲזֵי, אֲבָל הָכָא, כׇּל שֶׁכֵּן דִּבְצִיר מִטֶּפַח — יַד תַּנּוּר הוּא. וְהָאִיכָּא תַּנּוּרֵי בָּנוֹת טֶפַח! דְּתַנְיָא: תַּנּוּר תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּגָדוֹל, אֲבָל בְּקָטָן — תְּחִלָּתוֹ כֹּל שֶׁהוּא מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ, וּשְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ. וְכַמָּה ״כֹּל שֶׁהוּא״? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: טֶפַח, שֶׁכֵּן עוֹשִׂין תַּנּוּרֵי בָּנוֹת טֶפַח. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָמַיְירֵי. הַשְׁתָּא דַאֲתֵית לְהָכִי, הָא נָמֵי פְּלוּגְתָּא הִיא. דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא אָמְרוּ טֶפַח אֶלָּא מִן הַתַּנּוּר וְלַכּוֹתֶל. וְהָאִיכָּא מִסְגֶּרֶת טֶפַח! בְּדִכְתִיבָן לָא קָא מַיְירֵי, וְהָאִיכָּא כַּפּוֹרֶת טֶפַח, בְּקָדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי. וְהָאִיכָּא דַּיָּהּ לַקּוֹרָה שֶׁהִיא רְחָבָה טֶפַח! בִּדְרַבָּנַן לָא קָמַיְירֵי, אֶלָּא בְּדִכְתִיבָן וְלָא מְפָרְשִׁי שִׁיעוּרַיְיהוּ. יָתֵיב רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד, מִכָּאן וְאֵילָךְ חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. אֲמַר לֵיהּ: וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: אֵין הַוָּלָד מִתְעַכֵּב אַחַר חֲבֵירוֹ כְּלוּם! אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא כָּאן בְּנֵפֶל, כָּאן בְּבֶן קַיָּימָא? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ לִשְׁמַעְתְּתֵיהּ דְּרַב בְּפֵירוּשׁ? אָמַר רַב הָכִי: הִפִּילָה נֵפֶל וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא — כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד, מִכָּאן וְאֵילָךְ חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. יָלְדָה וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא — אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. שְׁמוּאֵל וְתַלְמִידִי דְּרַב וְרַב יְהוּדָה הֲווֹ יָתְבִי, חָלֵיף וְאָזֵיל רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב מְנַשְּׁיָא מִדְּוִיל לְאַפַּיְיהוּ, בָּאלַי וְאָתֵי. אֲמַר: אָתֵי לַן גַּבְרָא דְּרָמֵינַן לֵיהּ בְּגִילָא דְּחִטְּתָא וּמִרְמֵי וּמִדְחֵי. אַדְּהָכִי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי אָמַר רַב בְּשִׁלְיָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב: אֵין תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁל קְיָימָא. שַׁיְילִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְכׇל תַּלְמִידֵי דְּרַב, וְאָמְרִי לֵיהּ: הָכִי. הֲדַר חַזְיֵיהּ לְרַב יְהוּדָה בִּישׁוּת. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי: הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת עוֹרֵב וְשִׁלְיָא מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵין תּוֹלִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ שִׁלְיָא. קְשׁוּרָה בּוֹ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁאַלְתָּ. אֵיתִיבֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְשִׁלְיָא עִמָּהֶן, בִּזְמַן שֶׁהַשִּׁלְיָא קְשׁוּרָה עִמָּהֶן — אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר, אֵין שִׁלְיָא קְשׁוּרָה עִמָּהֶן — חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר, הֲרֵינִי מֵטִיל עֲלֵיהֶן חוֹמֶר שְׁנֵי וְלָדוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא נִמּוֹחַ שָׁפִיר שֶׁל שִׁלְיָא וְנִמּוֹחָה שִׁלְיָא שֶׁל שָׁפִיר. תְּיוּבְתָּא. אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא, אָמַר רַב מַתְנָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה וְתָלוּ אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא אָמְרוּ תּוֹלִין אֶלָּא בְּשִׁלְיָא הַבָּאָה אַחַר הַוָּלָד. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֶׂה וְתָלוּ אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד, עַד עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרַתְּ לַן. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוִּירָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּהָה הַוָּלָד אַחַר חֲבֵירוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יוֹם. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרַתְּ לַן. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף שִׁבְעָה, וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת תִּשְׁעָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֵיפוֹךְ שְׁמַעְתָּתָא: שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה — לְשִׁלְיָא, עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה — לְוָלָד. אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַב מְנַחֵם אִישׁ כְּפַר שְׁעָרִים, וְאָמְרִי לַהּ בֵּית שְׁעָרִים: מַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּהָה וָלָד אֶחָד אַחַר חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וַהֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים לְפָנֵינוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וּמַאן נִינְהוּ? יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא. וְהָא אָמַר מָר: אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְעַבֶּרֶת! אָמַר אַבָּיֵי: טִיפָּה אַחַת הָיְתָה וְנִתְחַלְּקָה לִשְׁתַּיִם, אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ בִּתְחִלַּת שִׁבְעָה, וְאֶחָד בְּסוֹף תִּשְׁעָה. שִׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא, לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא שֶׁאֵין וָלָד עִמָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם הוֹצִיאוּהוּ בְּסֵפֶל לַבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא טָהוֹר? אָמַר לָהֶן: אֲבָל. וְלָמָּה? לְפִי שֶׁאֵינוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, כָּךְ אֵינוֹ בַּבַּיִת הַפְּנִימִי! אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִמּוֹק פַּעַם אַחַת, לְנִמּוֹק שְׁתֵּי פְּעָמִים. יָתֵיב רַב פָּפָּא אֲחוֹרֵי דְּרַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? קָסָבַר כׇּל טוּמְאָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ מִמִּין אַחֵר — בְּטֵלָה. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: הַיְינוּ נָמֵי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אַחִיכוּ עֲלֵיהּ, מַאי שְׁנָא? פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ כִּי הָא מִילְּתָא לֵימָא אִינִישׁ, וְלָא נִשְׁתּוֹק קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה״. וְאַזְדָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּתַנְיָא: מְלֹא תַּרְוָד רָקָב שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ עָפָר כֹּל שֶׁהוּ — טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר רַבָּה: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִרְבּוּ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת עָפָר עַל פְּרִידָה אַחַת שֶׁל רָקָב, וְחָסַיר לֵיהּ. וְאָמֵינָא לְהוּ: אַדְּרַבָּה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִרְבּוּ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת רָקָב עַל פְּרִידָה אַחַת עָפָר, וְנָפֵיל לֵיהּ שִׁיעוּרָא! אֶלָּא אָמַר רַבָּה: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סוֹפוֹ כִּתְחִלָּתוֹ — מָה תְּחִלָּתוֹ נַעֲשֶׂה לוֹ דָּבָר אַחֵר גַּנְגִּילוֹן, אַף סוֹפוֹ נַעֲשֶׂה לוֹ דָּבָר אַחֵר גַּנְגִּילוֹן. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ מֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָקָב, וְאֵיזֶהוּ מֵת שֶׁאֵין לוֹ רָקָב? נִקְבַּר עָרוֹם בְּאָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים — זֶהוּ מֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָקָב. וְאֵיזֶהוּ מֵת שֶׁאֵין לוֹ רָקָב? נִקְבַּר בִּכְסוּתוֹ, אוֹ בְּאָרוֹן שֶׁל עֵץ, אוֹ עַל גַּבֵּי רִצְפָּה שֶׁל לְבֵנִים — זֶהוּ מֵת שֶׁאֵין לוֹ רָקָב. וְלֹא אָמְרוּ רָקָב אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד, לְמַעוֹטֵי הָרוּג דְּלָא. גּוּפָא: מְלֹא תַּרְוָד רָקָב שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ עָפָר כֹּל שֶׁהוּא — טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַּרְוָד רָקָב שֶׁנִּתְפַּזֵּר בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא — בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן מִשּׁוּם דְּמִכְּנִיף, אֲבָל נִתְפַּזֵּר — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאֵין מַאֲהִיל וְחוֹזֵר וּמַאֲהִיל. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא — בְּהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאֵין מַאֲהִיל וְחוֹזֵר וּמַאֲהִיל, אֲבָל בְּהָא — אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנַן, צְרִיכָא. תַּנְיָא אִידַּךְ: מְלֹא תַּרְוָד וְעוֹד עֲפַר בֵּית הַקְּבָרוֹת — טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְלֹא תַּרְוָד וְעוֹד עֲפַר בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁאֵין בּוֹ מְלֹא תַּרְוָד רָקָב. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם סוֹפוֹ כִּתְחִלָּתוֹ, גַּבֵּי שִׁלְיָא מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם בִּטּוּל בְּרוֹב נָגְעוּ בָּהּ. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן — הָא דַּאֲמַרַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהֵמָה גַּסָּה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם, הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר, וּפְטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה. וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא עֲלַהּ: אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא, אַמַּאי תִּקָּבֵר? כְּדֵי לְפַרְסְמָהּ שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה. אַלְמָא וָלָד מְעַלְּיָא הוּא, וְאַמַּאי תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם בִּטּוּל בְּרוֹב נָגְעוּ בָּהּ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר הָהוּא סָבָא לְרַבִּי אַמֵּי: אַסְבְּרַהּ לָךְ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְגוֹ׳״, אֲפִילּוּ לֹא יָלְדָה אֶלָּא כְּעֵין שֶׁהִזְרִיעָה — טְמֵאָה לֵידָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: שָׁפִיר שֶׁטְּרָפוּהוּ בְּמֵימָיו — נַעֲשֶׂה כְּמֵת שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה צוּרָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מֵת שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה צוּרָתוֹ מְנָלַן דְּטָהוֹר? אִילֵּימָא מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי: מֵת שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת טָמֵא, מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִמְּאוּ לוֹ פְּתָחִים גְּדוֹלִים וְטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים. וְקָא דָיְיקַתְּ מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת, הָא לָאו הָכִי טָהוֹר. אַדְּרַבָּה, דּוֹק מִינַּהּ לְהַאי גִּיסָא: שִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת הוּא דְּטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים, הָא לָאו הָכִי — פְּתָחִים קְטַנִּים נָמֵי טְמֵאִין, דְּכֹל חַד וְחַד חֲזֵי לְאַפּוֹקֵי חַד חַד אֵבֶר! אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן: אֵפֶר שְׂרוּפִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁיעוּרָן בְּרוֹבַע. הֵיכִי דָמֵי מֵת שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי אַפּוּדְרִים. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן דְּאִיחֲרַךְ אִחֲרוֹכֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאוּ. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַרְוַיְיהוּ: אֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טוֹהַר. מַאי טַעְמָא? אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מָה הִפִּילָה תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֹּל כְּהַאי גַּוְונָא אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ, לִתְנֵי וּלְנִדָּה! אָמַר אַבָּיֵי: אִי תְּנָא לְנִדָּה, הֲוָה אָמֵינָא מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּנֶאֱכָל. אָמַר רַב הוּנָא: הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד״. מֵתִיב רַב יְהוּדָה: הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ — אֵין אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר! אָמַר רַב נַחְמָן: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת, יְמֵי טוֹהַר לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד דְּנָפֵיק רוּבֵּיהּ. וְהָא אֵין ״אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר״ קָאָמַר! אָמַר אַבָּיֵי: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְכׇל דָּבָר מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנַן חוֹשֶׁשֶׁת. וְהָא קְרָא קָאָמַר? מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טוּמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה; טוּמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִּלְבָד. יָצָא מְחוּתָּךְ, אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. יָצָא כְּדַרְכּוֹ — עַד שֶׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? מִשֶּׁיֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ. גְּמָ' הַשְׁתָּא טוּמְטוּם לְחוֹדֵיהּ וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לְחוֹדֵיהּ אמר אָמְרַתְּ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, טוּמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר מִיבַּעְיָא? אִיצְטְרִיךְ, מַהוּ דְּתֵימָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, אֵימָא מִדְּהַאי זָכָר — הַאי נָמֵי זָכָר? קָא מַשְׁמַע לַן. אֵימָא: שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת, זוֹ זָכָר וְזֶה נְקֵבָה. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁרָאוּ לוֹבֶן אוֹ אוֹדֶם — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה. רָאוּ לוֹבֶן וְאוֹדֶם כְּאֶחָד — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ״ — זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁרָאוּ לוֹבֶן אוֹ אוֹדֶם — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה. רָאוּ לוֹבֶן וְאוֹדֶם כְּאַחַת — אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ״, זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס? אָמַר עוּלָּא: לָא, הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַ״שֶּׁרֶץ... וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ — עַל הֶעְלֵם שֶׁרֶץ הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא״ — עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. וְאָמְרִינַן: מַאי בֵּינַיְיהוּ? וְאָמַר חִזְקִיָּה: שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: בָּעֵינַן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי אִי בִּנְבֵילָה אִיטַּמִּי, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לָא בָּעֵינַן. לָאו אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם בָּעֵינַן דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי, אִי בִּנְבֵלָה אִיטַּמִּי; הָכָא נָמֵי בָּעֵינַן דְּיָדַע אִי בְּלוֹבֶן אִיטַּמִּי, אִי בְּאוֹדֶם אִיטַּמִּי. אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר מִשּׁוּם טוּמְאָה מִיחַיַּיב, הָכָא נָמֵי מִשּׁוּם טוּמְאָה מִיחַיַּיב. וְרַב, מַאי שְׁנָא בִּיאַת מִקְדָּשׁ דְּלָא, דִּכְתִיב: ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ״ — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. אִי הָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי לָא נִשְׂרוֹף, דִּכְתִיב: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״ — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״לַזָּכָר״ — לְרַבּוֹת אֶת הַמְּצוֹרָע לְמַעְיְנוֹתָיו, ״וְלִנְקֵבָה״ — לְרַבּוֹת אֶת הַמְצוֹרַעַת לְמַעְיְנוֹתֶיהָ. הַאי נָמֵי מִבְּעֵי לֵיהּ, בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טׇהֳרָה בַּמִּקְוֶה — פְּרָט לִכְלִי חֶרֶס, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״אָדָם״. וְכִי תֵימָא, אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אָדָם״ הֲוָה אָמֵינָא כְּלֵי מַתָּכוֹת לָא, מִ״כֹּל טָמֵא לָנָפֶשׁ״ נָפְקָא! ״זָכָר״ וּ״נְקֵבָה״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב. וְאֵימָא, כּוּלֵּיהּ לְכִדְרַב הוּא דַּאֲתָא? אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ״זָכָר וּנְקֵבָה״! מַאי ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה״? עַד כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טׇהֳרָה בַּמִּקְוֶה. אִי הָכִי, כִּי אִיטַּמִּי בִּשְׁאָר טוּמְאוֹת, לָא לִישַׁלְּחוּ? אָמַר קְרָא ״מִזָּכָר״ — מִטּוּמְאָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִן הַזָּכָר. וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״מִזָּכָר עַד נְקֵבָה״ לְמַעוֹטֵי טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הוּא דַּאֲתָא? וְהָא גַּבֵּי עֲרָכִין דִּכְתִיב ״הַזָּכָר״. וְתַנְיָא: ״הַזָּכָר״ — וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. יָכוֹל לֹא יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִישׁ, אֲבָל יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַזָּכָר... וְאִם נְקֵבָה״ — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. טַעְמָא דִּכְתִיב ״הַזָּכָר... וְאִם נְקֵבָה״, הָא מִ״זָּכָר״ וּ״נְקֵבָה״ לָא מְמַעֵט. הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק בֵּין עֵרֶךְ אִישׁ לְעֵרֶךְ אִשָּׁה. יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ הָרֹאשׁ עִמָּהֶן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין הָרֹאשׁ עִמָּהֶן, אֲבָל הָרֹאשׁ עִמָּהֶן — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים. בְּשָׁלֵם — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בִּמְחוּתָּךְ, דְּמָר סָבַר: בְּשָׁלֵם הוּא דְּקָחָשֵׁיב, בִּמְחוּתָּךְ לָא קָחָשֵׁיב, וּמָר סָבַר: בַּמְחוּתָּךְ נָמֵי חָשֵׁיב. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: טַעְמָא דְּיָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. תַּרְוַיְיהוּ לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים. אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְקָמִיפַּלְגִי בְּדִשְׁמוּאֵל. תְּנַן: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. מִדְּקָאָמַר ״מְסוֹרָס״, מִכְּלָל דִּמְחוּתָּךְ כְּתִקְנוֹ, וְקָאָמַר מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד — קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן! אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן, אֵימָא: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס. וְהָא ״אוֹ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ שָׁלֵם, וְזֶה וָזֶה מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתַנָּאֵי, יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ כְּתִקְנוֹ. מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: מִכְּלָל דְּבִמְסוֹרָס, רוּבּוֹ נָמֵי לֹא פּוֹטֵר? הָא קַיְימָא לַן דְּרוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ! אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים. וְאֵיזֶהוּ כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים? מִשֶּׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצְאוּ צְדָעָיו. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא מִשֶּׁתֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשֶּׁיֵּרָאוּ קַרְנֵי רֹאשׁוֹ. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַהוּ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. גְּמָ' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָבְרָה נָהָר וְהִפִּילָה — מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן. תְּנַן: אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. אַמַּאי תֵּשֵׁב לְנִדָּה? לֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן. מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא הוּחְזְקָה עוּבָּרָה, וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — כְּשֶׁהוּחְזְקָה עוּבָּרָה. תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁיָּצְאָה מְלֵאָה, וּבָאָה רֵיקָנִית — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר מִסָּפֵק. וְאַמַּאי? הַלֵּךְ אַחַר רוֹב בְּהֵמוֹת, וְרוֹב בְּהֵמוֹת וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן, וְהַאי פָּשׁוּט הוּא! אָמַר רָבִינָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: רוֹב בְּהֵמוֹת יוֹלְדוֹת דָּבָר הַפּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וּמִעוּטָן יוֹלְדוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וְכׇל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא. אִי כׇּל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, הָא מִדְּלָא מְטַנְּפָה בְּכוֹר מְעַלְּיָא הוּא! אֶלָּא אֵימָא: רוֹב יוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא. כִּי אֲתָא רַבִּין אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: אִשָּׁה שֶׁיָּצְתָה מְלֵאָה וּבָאָה רֵיקָנִית, וְהֵבִיאָה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעִין טְהוֹרִין, וַעֲשָׂרָה שְׁבוּעוֹת אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר. מְשַׁמֶּשֶׁת לְאוֹר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לַטְּבִילָה שֶׁתְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה. בִּשְׁלָמָא שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן לֹא מְשַׁמֶּשֶׁת, אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא; שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא; שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא; אֶלָּא שָׁבוּעַ רְבִיעִי, אַף עַל גַּב דְּקָא חָזְיָא דָּם — תְּשַׁמֵּשׁ, דְּהָא דָּם טָהוֹר הוּא. לָאו מִשּׁוּם דְּלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא? אֶלָּא מַאי ״לָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא״? אֵימַר: הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ. הָךְ שְׁבוּעַ חֲמִישִׁי דְּטָהוֹר הוּא, תְּשַׁמֵּשׁ! הָךְ שָׁבוּעַ רְבִיעִי, כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא מַסְפְּקִינַן בְּסוֹף לֵידָה וּבִתְחִלַּת נִדָּה, וְעֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא גּוּפֵיהּ אֵימַר תְּחִלַּת נִדָּה הִיא, וּבָעֲיָא לְמֵיתַב שִׁבְעָה לְנִדָּתָהּ. בְּעֶשְׂרִים וְחַד תְּשַׁמֵּשׁ! רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: ״אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן״, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. לְאוּרְתָּא תְּשַׁמֵּשׁ? כְּשֶׁרָאֲתָה בָּעֶרֶב. וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת. שָׁבוּעַ קַמָּא מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא. שָׁבוּעַ שֵׁנִי, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא. בִּימָמָא בִּימָמֵי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר בְּזוֹב הִיא. שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי מַטְבִּילִין לַהּ בִּימָמָא בִּימָמֵי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא. בְּלֵילָוָתָא, בֵּית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ בָּעֵי טְבִילָה. מִכְּדֵי יְמֵי טׇהֳרָה כַּמָּה הָווּ? שִׁתִּין וְשִׁיתָּא. דַּל שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי דְּאַטְבְּלִינַן לַהּ, פָּשׁוּ לְהוּ שִׁתִּין נְכֵי חֲדָא. שִׁתִּין נְכֵי חֲדָא וּתְלָתִין וַחֲמֵשׁ — תִּשְׁעִין וְאַרְבַּע הָוְיָין, תִּשְׁעִין וַחֲמֵשׁ מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: כְּגוֹן שֶׁבָּאת לְפָנֵינוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּיָהֲבִינַן לַהּ טְבִילָה יַתִּירְתָּא. וּלְבֵית הִלֵּל, דְּאָמְרִי: טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ לָא בָּעֵי טְבִילָה, תְּלָתִין וַחֲמֵשׁ מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? עֶשְׂרִים וּתְמָנְיָא, כְּדַאֲמַרַן. הָךְ שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי מַטְבְּלִינַן כֹּל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, אֵימַר: סוֹף נִדָּה הִיא. עַשְׂרָה שָׁבוּעִין לְמָה לִי? בִּתְמָנְיָא וּפַלְגָא סַגִּי! אַיְּידֵי דִּתְנָא פַּלְגָא דְּשָׁבוּעַ, מַסֵּיק לֵיהּ, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא ״שָׁבוּעַ טָמֵא״, תְּנָא נָמֵי ״שָׁבוּעַ טָהוֹר״. וְהָאִיכָּא טְבִילַת זָבָה! דְּלִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ קָחָשֵׁיב, דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ לָא קָחָשֵׁיב. וּלְבֵית שַׁמַּאי, דְּחָשֵׁיב דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, נִיחְשׁוֹב נָמֵי טְבִילַת זָבָה! בְּלֵידָה קָמַיְירֵי, בְּזִיבָה לָא קָמַיְירֵי. וְהָאִיכָּא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב? יוֹלֶדֶת בְּזוֹב קָחָשֵׁיב, זִיבָה גְּרֵידְתָּא לָא קָחָשֵׁיב. שבועתא שָׁבוּעַ קַמָּא דְּאָתְיָא לְקַמַּן, לַיטְבְּלַהּ בְּיוֹמָא, דִּילְמָא כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא שְׁלִימוּ לַהּ סְפוּרִים דִּידַהּ! הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן סְפוּרִים בְּפָנֵינוּ. סוֹף שָׁבוּעַ קַמָּא לַיטְבְּלַהּ! חַד בְּשָׁבוּעַ לָא קָמַיְירֵי. יוֹמָא קַמָּא דְּאָתְיָא לְקַמַּן לַיטְבְּלַהּ, דִּילְמָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם הִיא! בְּזָבָה גְּדוֹלָה קָמַיְירֵי, בְּזָבָה קְטַנָּה — לָא קָמַיְירֵי. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת, שְׁמַע מִינַּהּ: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן סְפוּרִים בְּפָנֵינוּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. וּשְׁמַע מִינַּהּ: טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לִטְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה, וְלָא אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד, לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה, יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד בְּרִיַּית הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּית הַנְּקֵבָה — זֶה וָזֶה אַרְבָּעִים וְאֶחָד. גְּמָ' לָמָּה הוּזְכַּר זָכָר? אִי לִימֵי טוּמְאָה — הָא קָתָנֵי נְקֵבָה, וְאִי לִימֵי טׇהֳרָה הָא קָתָנֵי נִדָּה! שֶׁאִם תִּרְאֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבָּעָה, וְתַחְזוֹר וְתִרְאֶה יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד — תְּהֵא מְקוּלְקֶלֶת עַד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. וְכֵן לְעִנְיַן נְקֵבָה, שֶׁאִם תִּרְאֶה יוֹם שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, וְתַחְזוֹר וְתִרְאֶה יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, תְּהֵא מְקוּלְקֶלֶת עַד שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה כּוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: טִימֵּא וְטִיהֵר בְּזָכָר, וְטִימֵּא וְטִיהֵר בִּנְקֵבָה. מָה כְּשֶׁטִּימֵּא וְטִיהֵר בְּזָכָר יְצִירָתוֹ כְּיוֹצֵא בוֹ, אַף כְּשֶׁטִּימֵּא וְטִיהֵר בִּנְקֵבָה יְצִירָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָּהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לְמֵדִין יְצִירָה מִטּוּמְאָה. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מַעֲשֶׂה בִּקְלֵיאוֹפַּטְרָא מַלְכַּת אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שִׁפְחוֹתֶיהָ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת, וּבְדָקָן וּמְצָאָן זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד! אָמַר לָהֶן: אֲנִי מֵבִיא לָכֶם רְאָיָיה מִן הַתּוֹרָה, וְאַתֶּם מְבִיאִין לִי רְאָיָיה מִן הַשּׁוֹטִים?! מַאי רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה? אִילֵּימָא טִימֵּא וְטִיהֵר בְּזָכָר וְטִימֵּא וְטִיהֵר בִּנְקֵבָה כּוּ׳. הָא קָאָמְרִי לֵיהּ: אֵין דָּנִין יְצִירָה מִטּוּמְאָה! אָמַר קְרָא ״תֵּלֵד״, הוֹסִיף לָהּ הַכָּתוּב לֵידָה אַחֶרֶת בִּנְקֵבָה. וּמַאי רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים? אֵימַר: נְקֵבָה קְדִים, וְאִיעַבּוּר אַרְבְּעִין יוֹמִין קַמֵּי זָכָר. וְרַבָּנַן: סַמָּא דְּנָפְצָא אַשְׁקִינְהוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִיכָּא גּוּפָא דְּלָא מְקַבֵּל סַמָּא. אָמַר לָהֶם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מַעֲשֶׂה בִּקְלֵפַּטְרָא מַלְכַּת יְוָונִים, שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שִׁפְחוֹתֶיהָ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת, וּבְדָקָן וּמְצָאָן זָכָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וּנְקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים. מַאי טַעְמָא? הָךְ דִּנְקֵבָה אִיַּיתַּרָה אַרְבְּעִין יוֹמִין, וַהֲדַר אִיעַבַּר. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְשׁוֹמֵר מַסְרִינְהוּ. וְרַבָּנַן: אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת, אֵימָא שׁוֹמֵר גּוּפֵיהּ בָּא עָלֶיהָ. וְדִילְמָא: אִי קַרְעוּהוּ לְהָךְ דִּנְקֵבָה בְּאַרְבְּעִין וְחַד, הֲוָה מִשְׁתַּכְחָא כְּזָכָר? אָמַר אַבָּיֵי: בְּסִימָנֵיהוֹן שָׁוִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד בְּרִיַּית זָכָר וְאֶחָד בְּרִיַּית נְקֵבָה וְכוּ׳. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! וְכִי תֵימָא לְמִסְתְּמַהּ רֵישָׁא כְּרַבָּנַן, וְיָחִיד וְרַבִּים — הֲלָכָה כְּרַבִּים, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דקמסייע דְּקָמְסַיְּיעִי לֵיהּ קְרָאֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. דָּרֵשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: לְמָה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ — לְפִנְקָס שֶׁמְּקוּפָּל, וּמוּנָּח יָדָיו עַל שְׁתֵּי צְדָעָיו, שְׁתֵּי אֲצִילָיו עַל שְׁתֵּי אַרְכוּבּוֹתָיו, וּשְׁנֵי עֲקֵבָיו עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו, וְרֹאשׁוֹ מוּנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וּפִיו סָתוּם, וְטַבּוּרוֹ פָּתוּחַ. וְאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת, וְשׁוֹתָה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי שֶׁמָּא יַהֲרוֹג אֶת אִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם — נִפְתָּח הַסָּתוּם, וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. וְנֵר דָּלוּק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ״, וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי אָדָם יָשֵׁן כָּאן וְרוֹאֶה חֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא. וְאֵין לְךָ יָמִים שֶׁאָדָם שָׁרוּי בְּטוֹבָה יוֹתֵר מֵאוֹתָן הַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי״, וְאֵיזֶהוּ יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְרָחִים וְאֵין בָּהֶם שָׁנִים? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ יַרְחֵי לֵידָה. וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמׇךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמוֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה״, וְאוֹמֵר: ״בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אׇהֳלִי״. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵימָא נָבִיא הוּא דְּקָאָמַר, תָּא שְׁמַע ״בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אׇהֳלִי״. וְכֵיוָן שֶׁבָּא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, בָּא מַלְאָךְ וְסֹטְרוֹ עַל פִּיו, וּמְשַׁכְּחוֹ כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״. וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִי תִּכְרַע כׇּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן״. ״כִּי לִי תִּכְרַע כׇּל בֶּרֶךְ״ — זֶה יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל יוֹרְדֵי עָפָר״. ״תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן״ — זֶה יוֹם הַלֵּידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה״. וּמָה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ? תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִילּוּ כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ ״צַדִּיק אַתָּה״ — הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר, וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים, וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַן בְּךָ טְהוֹרָה הִיא. אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטׇהֳרָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמְּךָ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁמָּסַר תְּרוּמָה לְעַם הָאָרֶץ, וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטׇהֳרָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי שׂוֹרְפָהּ לְפָנֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי קְרָא? ״מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי״. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״גּוֹזִי״ לִישָּׁנָא דְּאִשְׁתְּבוֹעֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״גׇּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמָה וָלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לֶאֱגוֹז מוּנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם, אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלָיו — שׁוֹקֵעַ לְכָאן וּלְכָאן. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן, אֶמְצָעִיִּים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָאֶמְצָעִי, אַחֲרוֹנִים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָעֶלְיוֹן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת — מִתְהַפֵּךְ וְיוֹצֵא, וְזֶהוּ ״חֶבְלֵי אִשָּׁה״. וְהַיְינוּ דִּתְנַן: חֶבְלֵי שֶׁל נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי קְרָא? ״אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ״. ״דַּרְתִּי״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״רֻקַּמְתִּי״. מַאי שְׁנָא חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר? זֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וְזֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ, וְזֶה אֵין הוֹפֵךְ פָּנָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים — תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה, וְגַם קָשֶׁה לַוָּלָד. אֶמְצָעִיִּים — קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד. אַחֲרוֹנִים — יָפֶה לְאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא הַוָּלָד מְלוּבָּן וּמְזוֹרָז. תָּנָא: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מְנָא יָדַע? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מְשַׁמֵּשׁ וְהוֹלֵךְ, וְ״שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלּוֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת, וְגִידִים, וְצִפׇּרְנַיִם, וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְלוֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אוֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר, וּבָשָׂר, וּשְׂעָרוֹת, וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וּנְשָׁמָה, וּקְלַסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּית הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן, וְדִבּוּר פֶּה, וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם, וּבִינָה, וְהַשְׂכֵּל. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ, מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי ״פּוּץ מִלְחָא וּשְׁדִי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא״. דָּרֵשׁ רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: מַאי דִכְתִיב ״עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר״? בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת צְרוּרָה וּפִיהָ לְמַעְלָה — סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר, סְפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר. וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה פְּתוּחָה וּפִיהָ לְמַטָּה, וּמִשְׁתַּמֵּר. דָּבָר אַחֵר: אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף מֹאזְנַיִם, כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד יוֹרֵד לְמַטָּה, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד עוֹלֶה לְמַעְלָה. דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַאי דִכְתִיב ״אוֹדְךָ ה׳ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד״? בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה כׇּל אַחַת וְאַחַת אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה בְּמִינוֹ, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, וְכוּלָּם עוֹלִין לְמִין אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִין לַיּוֹרָה — כּוּלָּן עוֹלִין לְצֶבַע אֶחָד, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, כׇּל אַחַת וְאַחַת אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ. דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף: מַאי דִכְתִיב ״אוֹדְךָ ה׳ כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי״, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה. יָשַׁב לוֹ קוֹץ לְאֶחָד מֵהֶן, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַּיָּם, הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִכְתִיב ״עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם״? אֲפִילּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ. דָּרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: מַאי דִכְתִיב ״אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה״? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר אָדָם מִן כׇּל הַטִּפָּה, אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁזּוֹרֶה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת. כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי: כְּתִיב ״וַתַּזְרֵנִי חַיִל״, וּכְתִיב ״הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל״. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֵירִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי. דָּרֵשׁ רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי דִכְתִיב ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְסוֹפֵר אֶת רְבִיעִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מָתַי תָּבֹא טִיפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר הֵימֶנָּה. וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, אָמַר: מִי שֶׁהוּא טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים, יָצִיץ בְּדָבָר זֶה?! מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ, דִּכְתִיב: ״נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתוּם הָעָיִן״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִכְתִיב ״וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּיעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם״ — חֲמוֹר גָּרַם לוֹ לְיִשָּׂשׂכָר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים — אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וְלֹא פֵּירְשׁוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁבָּא רַבִּי צָדוֹק וּפֵירְשׁוֹ: ״אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ״ — תָּלָה הַזְּכָרִים בַּנְּקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת בַּזְּכָרִים. ״וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים״ — וְכִי בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְהַרְבּוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁמְּשַׁהִין עַצְמָן בַּבֶּטֶן כְּדֵי שֶׁיַּזְרִיעוּ נְשׁוֹתֵיהֶן תְּחִלָּה, שֶׁיְּהוּ בְּנֵיהֶם זְכָרִים — מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הֵם מַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב קַטִּינָא: יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת כׇּל בָּנַי זְכָרִים. אָמַר רָבָא: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כׇּל בָּנָיו זְכָרִים — יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת אֶלָּא סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֵן בְּעוֹוֹן חוֹלָלְתִּי״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: סָמוּךְ לטבילה לִטְבִילָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי״. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״חֵטְא״ לִישָּׁנָא דְּדַכּוֹיֵי הוּא? דִּכְתִיב ״וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת״, וּמְתַרְגְּמִינַן ״וִידַכֵּי יָת בֵּיתָא״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב וְאֶטְהָר״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כֵּיוָן שֶׁבָּא זָכָר בָּעוֹלָם — בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ״. ״זָכָר״ — זֶה כַּר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: בָּא זָכָר בָּעוֹלָם — בָּא כִּכָּרוֹ בְּיָדוֹ, ״זָכָר״ — זֶה כַּר, דִּכְתִיב: ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה״. נְקֵבָה — אֵין עִמָּהּ כְּלוּם, נְקֵבָה — נְקִיָּיה בָּאָה, עַד דְּאָמְרָה: ״מְזוֹנֵי״ — לָא יָהֲבִי לַהּ, דִּכְתִיב: ״נׇקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה״. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה יוֹלֶדֶת מְבִיאָה קׇרְבָּן? אָמַר לָהֶן: בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד, קוֹפֶצֶת וְנִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא תִּזָּקֵק לְבַעְלָהּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה תָּבִיא קׇרְבָּן. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְהָא מְזִידָה הִיא, וּבַחֲרָטָה תַּלְיָא מִילְּתָא! וְעוֹד — קׇרְבַּן שְׁבוּעָה בעי בָּעֲיָא אֵיתוֹיֵי! וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה זָכָר לְשִׁבְעָה וּנְקֵבָה לְאַרְבָּעָה עָשָׂר? זָכָר, שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ — מִתְחָרֶטֶת לְשִׁבְעָה. נְקֵבָה, שֶׁהַכֹּל עֲצֵבִים בָּהּ — מִתְחָרֶטֶת לְאַרְבָּעָה עָשָׂר. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה מִילָה לִשְׁמוֹנָה? שֶׁלֹּא יְהוּ כּוּלָּם שְׂמֵחִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ עֲצֵבִים. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נִדָּה לְשִׁבְעָה? מִפְּנֵי שֶׁרָגִיל בָּהּ וְקָץ בָּהּ. אָמְרָה תּוֹרָה: ״תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים״, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחוּפָּה. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל אִשָּׁה, וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ? מָשָׁל לְאָדָם שאבד שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה — מִי מְחַזֵּר עַל מִי? בַּעַל אֲבֵידָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵידָתוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אִישׁ פָּנָיו לְמַטָּה, וְאִשָּׁה פָּנֶיהָ לְמַעְלָה כְּלַפֵּי הָאִישׁ? זֶה מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרָא, וְזוֹ מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת. וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ מְקַבֵּל פִּיּוּס, וְאֵין אִשָּׁה מְקַבֶּלֶת פִּיּוּס? זֶה מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרָא, וְזוֹ מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת. מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה קוֹלָהּ עָרֵב, וְאֵין אִישׁ קוֹלוֹ עָרֵב? זֶה מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרָא, וְזוֹ מִמְּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה.

18 ספר הזהר פתח ↗

תָּא חֲזֵי, דָּוִד זַמִּין לֵיהּ לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא לְנַיְיחָא, מָה עֲבַד, שָׁנֵי בְּדִיחֵי דְמַלְכָּא, בְּגִין רוֹפִינוּס. וּמַאן נִינְהוּ, דִּכְתִיב, תהילים קל״ב:ט׳ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. ר"ל ע"ב, רל"ד ע"א וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ, לְוִיֶּיךָ יְרַנֵּנוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא לֵיוָאֵי אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא. וְהַשְׁתָּא דָּוִד דְּזַמִּין לֵיהּ לְנַיְיחָא, עֲבַד כֹּהֲנֵי וַחֲסִידֵי דְּלֶיהווּ אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא.

19 ספר הזהר פתח ↗

20 ספר הזהר פתח ↗

מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּבֵיתֵיהּ, יְסַדֵּר אוֹרְחֵיהּ וְעוֹבָדֵיהּ כִּרְעוּתֵיהּ. אִי מְזַמְּנִין לֵיהּ, יַעֲבִיד רְעוּתֵיהּ דְּאוּשְׁפִּיזֵיהּ, כְּמָה דִמְסַדַּר עֲלוֹי. דְּהָא דָוִד אַחְלַף לֵיוָאֵי וְסַדַּר כַּהֲנֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹקִים מִלָּה כִּרְעוּתֵיהּ.

21 ספר הזהר פתח ↗

פָּתַח חַד בְּרֵיהּ וְאָמַר, בראשית כ״ח:י׳ וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב, בראשית ב׳:כ״ד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. דָבָר אַחֵר וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, רָמַז כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִבֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְגָּלוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, איכה א׳:ו׳ וַיֵּצֵא מִן בַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ, וּכְתִיב גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעוֹנִי וְגו'.

22 ספר הזהר פתח ↗

פָּתַח אָחֳרָא זְעֵירָא וְאָמַר, בראשית כ״ח:י״א וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְגו', מַאי מ"ט ע"ב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, לְמַלְכָּא דְּאָזִיל לְבֵי מַטְרוֹנִיתָא, בָּעֵי לְמִפְגַע לָהּ וּלְבַסְּמָא לָהּ בְּמִלִּין, בְּגִין דְּלָא תִשְׁתַּכַּח גַּבֵּיהּ כְּהֶפְקֵירָא. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּאָפִילּוּ אִית לֵיהּ עַרְסָא דְדַהֲבָא, וּכְסוּתוּתֵי מְרַקְמָאן בְּאַפְלַטְיָיא, לְמֵיבַת בְּהוּ. וְאִיהִי מְתַקְּנָא עַרְסֵיהּ בְּאַבְנִין פנחס רכ"ג ע"א, רמ"ג ע"ב בְּאַרְעָא, וּבְקִיסְטְרָא דְּתִיבְנָא. יִשְׁבּוֹק דִּידֵיהּ, וְיָבִית בְּהוּ לְמֵיהַב לָהּ נַיְיחָא, וּבְגִין דִּיהֵא רְעוּתָא דִלְהוֹן כְּחֲדָא, בִּדְלָא אֲנִיסוּ. כְּמָה דְאוֹלִיפְנָא הָכָא, דְּכֵיוָן דְּאֲזַל לְגַבָּהּ מַה כְּתִיב, וילן שם כי בא השמש לאחזאה דאסיר ליה לבר נש לשמשא ערסיה ביומא בראשית כ״ח:י״א וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מֵרַאֲשׁוֹתָיו שם וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, בְּגִין לְמֵיהַב לָהּ נַיְיחָא, דְּאָפִילּוּ אַבְנֵי בֵיתָא, רְחִימִין קַמֵּיהּ, לְמֵיבַת בְּהוּ. ס"א דכתיב וישכב במקום ההוא

1 סתרא דסתרין. כלומר זה הענין אשר יזכור הוא סוד מהסודות נסתרים וזה כי הוא יודיע היאך נמשך עולם הקליפה מכח הגבור"ה ויצא לחוץ כי זה לעומת זה עשה האלהים. ויאמר כי הוא עולם הפתוי והיצר הרע וכי המתפתה בתענוגיו יפול בשחת יפעל כאשר יבאר במשל האשה הזונה והביא זה הענין להודיע כח האבות שלא נתפתו מיינה של האשה הזרה הזאת אבל אחזו בעולם האצילות והמירו הכלה והנפסד בקיים והנצחי וביאר הענין משורשו ואמר מגו תוקפא דטיהרא דיצחק נפקא מגו דורדייא דחמרא חד נעיצו פי' כי מתוך תוקף הצהרים של יצחק יצא מתוך שמרי היין איל"ן נעוץ וכו' וזה רמז ומשל כי תוקף מדתו של יצחק לתוקף דינה וחומה נמשלה לצהרים יצא מהשמרים זה הנטע הנמשל לקטב מרירי וליין חמר מלא מסך ושמרים ביען היין הזה הוא משכר לא כיין המשומר בענביו המשמח אלהים ואנשים ולתוקף מדת הדין נמשל באלה השני ענינים צהרים ושמרי היין לא היין הצלול ואמר שיצא משם חד נעיצו כלומר נטע וזמורת זר כלול דכר ונוקבא הוא סמא"ל ונח"ש סומקא כוורדא כי הדין מתייחס לגוון האש האדום לתוקפו. ואמר סומקא כוורדא ולא וורדא ממש כי השושנה היא העטרת הקדושה מתדמית אליה ובה יטעו הטועים לדמות שפחה אל גבירתה מתפרשן לכמה סטרין כמה כחות ורוחות ומלאכי חבלה למיניהם אין מספר מתפרשים משניהם סמאל ונקבתו הנדבקת בצדו.

2 כמה דאיהו בסטר קדישא הכי הוא בההוא סטרא כי זה לעומת זה עשה האלהים משפיע ומושפע בעולם הקליפה נוקבא דסמאל נחש אקרי קץ כל בשר קץ הימים לא קץ הימין כי זה יש לו תכלה וזה כלו ארוך. אשת זנונים המפתה לעוברי דרכים המישרים אורחותם בחלקלקות לשונה.

3 תרין רוחין בישין מתדבקן כחדא ואעפ"י שהם דבקים רוח הזכר דקיק כי כל הקרוב למלכות הוא צח מאשר למטה הנמשך ממנו ורוח הנקבה נמשכת מן הזכר והיא היא המתפרשת לכמה ארחין ושבילין בעולם משתלחת מאתו להשחית או לפתות. כעובדא דנחש קשיטת גרמה בכמה תכשיטין כזונה נדה לקרוא לעוברי דרך. שטיא קריב בהדה כך דרכו של יצר הרע אם אדם רואה אשה זונה אומר לו הקרב אל פתח ביתה לראות יופיה בלבד והשוטה קרב לראות בלבד והזונה החזיקה בו ונשקה לו והוא נלכד בשחיתותה ולולא קרב לא נלכד הוא ששלמה ע"ה אומר הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה.

4 מסכא ליה חמרא דדורדייא המוציא האדם מדעתו ולפי שעה מה מתוק מדבש ואחריתו כנחש ישך ומרורת פתנים בתוכו.

5 כיון דשתי אסטי אבתרהא כך דרכו של יין להמשיך שותהו אל העבירה.

6 לבתר דחמאת ליה סטי אבתרהא מאורח קשוט וכו' שאם תרגיש בו שלא נטה לבו לדבר עבירה היא גם היא תרפנו אבל כשרואה כי תאותו גברה עליו אזי תפשיט בגדי תכשיטיה אשר בהם פתתו ומגלה יופי בשרה כי הקישוטים לא היו רק סרסורים של העבירה וז"א תיקונין דילה לפתאה בני נשא. ועתה יספר ביופי תיקוניה ואמר שערהא מתתקנן וכו' אמר כי שערה עשוי קליעות קליעות מעשה אורג מעשה חושב וצהובים כשושנה יקחו לב רואה. אנפהא חיוורין סומקין כי זהו תכלית היופי לפנים ידוע כי האדמימות והלובן הזה אינו קצח והאדום הקדוש רק מגווני הצרעת כי יש לבן כשלג ויש לבן כסיד ההיכל פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם בהרת לבנה אדמדמת אל אלה המראות נתייחסו גווני האשה הזרה הזאת.

7 באודנהא תליין שית תיקונין כדרך הנשים המתקשטות בנזמי האזנים ג' מכאן וג' מכאן נופלים על הפנים להדור הפנים. ערסהא מתתקנא אטונא דמצרים ע"ד מ"ש שלמה ע"ה חטובות אטון מצרים באשה הזרה כי במשל האשה החכמה לא זכר ענין ערס ומטה רק מאכל ומשתה טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה וכו'.

8 תליין על קדלהא כל חלי דארעא דקדם כי משם יבואו מיני פתוחי כלי הזהב ואבנים ומרגליות שהמלכו' והשרות מתקשטות בהם.

9 פיה מתתקנא בפתיחו דקיק א' מתנאי תואר יופי הפה להיות קטן לא רחב. לישנהא חדידא כחרבא גם זה מתנאי הזונה להיותה דברנית ודבריה חלקות משמן. שפוותהא יאן לא עבות וגסות בשר. סומקן כוורדא זהו יופי השפתים שיהיו אדומים לא ירוקים כי הירוק בשפתים יורה חולשא ומות ארגוונא לבשא הוא המלבוש המתראה פעם ירוק פעם אדום בהתהפכות העין במלבוש המשי כגוון הטווס.

10 מתתקנא בארבעין תיקונין חסר א' כדי שלא להאריך במיני הקישוטין שהיא מתקשטת בהם כלל מספרם שהם ארבעים חסר א' ורמז בזה כי אחרית ותכלית פתיותם הוא סוד המלקות וכבר ידעת כי המלקות הוא מחלק המלקה החסר והוא ט"ל והמקוה המטהר הוא מחלק המלא מ' סאה ויש הבדל גדול בין הטהרה והכפר' על יד העונש ובין הטהרה במים חיים. שטייא דא סטי אבתרהא ועביד ניאופים כי מתקו לו מים גנובים. סלקא לעילא ואלשינת ליה כך דרכו של שטן יורד ומשטין עולה ומקטרג ונוטל רשות ונוטל נשמה.

11 אתער ההוא שטיא וכו' יחשוב כי כחו עתה ככחו אז ואיננו כי כבר נחלש ונפל למשכב מרוב התשמיש ובכן תשוב האשה הזרה אשר נתן חילו בה לאיש גבור וחלי משחיתו בידו ואש הקדחת מלהט בבשרו בדחילו סגי מרתתא היא העונה הקודמת בקור חזק מרעיד בשרו ונפשו ע"י מלאך המות המלא עינים. חרבא שיננא בידיה להוציא נשמתו ממנו טיפין מרירין נטפן מההוא חרבא הוא מ"ש ז"ל בחרבו של מלאך ג' טפות א' שזורקת בו מרה וא' שנפשו יוצאה בה וא' שבו מסריח. וכל מה שנזכר דמיון משל לפתויי העולם הזה הכלה והנפסד הנמשל באשה הזרה המפתה להודיע כי רבים חללים הפילה ומי ומי הוא הנמלט ממנה כי מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה ולא נמלטו מן מלכודתה רק מי שנגע אלהים בלבו האבות הקדושים אשריהם ואשרי חלקם ובראשם יעקב אבינו ע"ה כי דברי האשה הזרה הזאת נמאסו בעיניו ועל כן המלקה הוא שרו של עשו לא יכול לו כי הוא נתעלה למעלה ממדרגתו למעלה בעולם האצילות ונאחז בעמוד האמצעי הוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה:

12 רבי יצחק הוה יתיב יומא חד וכו' יביא הלכה למעשה לפי שדרש א' מבניו של רבי צדוק זוטא בענין ויצא יעקב מבאר שבע והאחד פתח בפ' ויפגע במקום אמר כי יום א' היה עומד רבי יצחק לפתח מערה אחת ששמה מערתא דאפיקותא אולי היה שם בפתח המערה ההיא שום דקל כרות ראש בפ"ק דסוכה ובנדה פ' המפלת אפיקותא דדקלא ופי' הערוך הצוואר של הדקל שנחתך מן הדקל והחריות עמו דבוקים תרגום ותשבר מפרקתו ואיתברת אפיקותיה ולפי שהיה שם בפתח המערה ההיא דקל כרות ראש בחריותו היתה נודעת המערה ההיא ע"ש הדקל ואמר כי בהיות רבי יצחק מתבודד על פתח המערה ההיא עברו לפניו איש אחד ושני בניו עמו זרע ישרים. ואולי היה הזמן ההוא זמן הקיץ ואמר חד לחד תוקפא דשמשא מסטרא דדרום הוא כמ"ש הולך אל דרום. כוונתו כי כח השמש אינו פועל חומו רק בצד דרום תמיד שכן תמצא בכל השוכנים בצד דרום ארץ כוש הם שחורים מחומו ואין כוונתו לומר כי החום פועל יותר בזריחתו בדרום מזריחתו בצפון כי חום השמש שוה הוא והשנה מתחלקת לקיץ וחורף והנה מפני נטותו לצד צפון בקיץ יתחזק חומו עליו יותר מכאשר יטה לדרום בחורף אמנם כוונתו כי כפי האורך והרוחב לעולם פעולתו ניכר בדרום.

13 ועלמא לא אתקיים אלא על רוח כי הוא המקרר חומו.

14 דרוח הוא קיומא שלימו לכל סטר כלומר הן בצד דרום בחורף הן בצד צפון בקיץ ואלמלא דאיהו קיימא בשלימו שמתווך וממזג הראוי לצד דרום בחורף והראוי לצד צפון בקיץ לא יכיל עלמא לאתקיימא כי הוא יתברך עשה לרוח משקל לתת המזגה לכל זמן וזמן כפי המקום. זה היה דברו של הבן הבכור וכוונתו בענין הטבע.

15 א"ל אחוה זעירא אלמלא יעקב וכו' כלומר הלא ידעת אם לא שמעת כי אין למטה בעולם הזה נעשה פתגם רק מה שחוייב מלמעלה ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. שהרי יעקב שהוא הרוח המכריע בנתים בין מי החסד ואש הגבורה אלמלא הוא לא אתקיים עלמא. ולפי שכל הענין הזה הן מה שנאמר בו בדרך טבע הן מה שנאמר בדרך סוד הכל בנוי על הכתוב הנז' למעלה מוזרח השמש ובא השמש הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח והכתוב הזה מדבר בסוד היחוד בסוד הקפת המזבח ובא לו לקרן דרומית מזרחית וכו' לכן המשיך הענין האח הקטן בענין יעקב והיחוד אשר יחדו בניו באמרם שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואמר דא שלימו עילאה לאתייחדא ביחודא חד.

16 כדין אתחבר יעקב אבוהון ונטל ביתיה כשראה שהיתה מטתו שלימה עלה במדרגה להיות איש האלהים ובעלה דמטרוניתא יען נבנה למטה בי"ב בניו צדיקים וישרים על דוגמא עליונה הלא תראה כי הדור ההוא אפילו הקטנים שבהם היו יודעים סוד יחוד עולם האחדות ומדמים צורת העולם ומתכונתו לצורת העולם העליון אשריהם ואשרי חלקם. וכששמע רבי יצחק דבריהם אמר אשתתף בהדייהו ואשמע מאי קאמרי כי אין מדרש בלא חידוש אזל בהדייהו פתח ההוא בר נש הוא רבי צדוק זוטא כאשר יבאר לפנים ואמר קומה ה' למנוחתך גם הענין הזה מדבר בענין הזיווג הקדוש והיחוד. אמר כי שנים הם שאמרו לשון קומה מרע"ה ודוד ע"ה וכל א' דבר כפי זמנו וזה כי בימי מרע"ה עדיין לא הגיעה השכינה אל המנוחה ואל הנחלה ועדיין היו צריכין להלחם בשבעה עממים וע"ז אמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו וכו' כמאן דפקיד לביתיה אולי דייק זה מהפסק אשר בקומה ה' ורז"ל דרשו לפי שהיה הענן מקדים לפניהם מהלך ג' ימים אמר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר וא"כ יהיה פי' קום ה' והוא כמאן דפקיד לביתיה כי עם השכינה ידבר אמנם בימי דוד כבר נכבשה הארץ ונחלקה לשבטים ודוד קנה מקום לה' מארונה היבוסי וע"ז אמר קומה ה' למנוחתך ואמר אתה וארון עוזך על הזיווג הקדוש שם באפריון אשר עשה שלמה בנו כי עליו היה מתנבא דוד. וכבר ידעת מלת אתה ומלת ארו"ן שהם סוד דו פרצופין סוד החתן והכלה שלא להפריד ביניהם.

17 מכאן אוליפנא דמאן דאזמין למלכא ישני עובדוי בדרך מעלה וכבוד לשמחו ואם דרכו של מלך בשרים ונוגנים הדיוטו' ראוי לו לבקש שרים ונוגנים רבים ונכבדים רופינוס ופרדשכי שמות ממשלה גדולה הם. ואי לאו איהו. כלומר ואם לא מצא רופינוס ופרדשכי ישוב הוא בעצמו משורר ומנגן בגין בדיחותא דמלכא כאשר היה עושה דוד עצמו שהיה משורר ומנגן תמיד לכבודו של מלך.

18 ת"ח דוד זמין ליה למלכא ולמטרוניתא באמרו קומה ה' ולא אמר קום ה' ובאמרו את"ה וארו"ן עוזך.

19 מה עבד שני בדיחי מלכא בגין רופינוס כלומר שינה והחליף ההדיוטות והעמיד תחתם רופינוס ומשובחים יותר ומאי ניהו דכתיב כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו הרי שנתן עבודת הלוים שהיא הרנה והשיר אל הכהנים שישוררו וירננו עם הלויים והורידם מעבודתם לכבודו של מלך. א"ל לאו הכי דייק זה ממה שאמר דוד מיד בעבור דוד עבדך נראה שקדם לזה דברו של הקב"ה ואמר לו לא נכון לעשות כן ועליו השיב דוד בעבור דוד עבדך כד אנת בהיכלך עביד רעותך השתא דזמיננ' לך ברעותי קיימא מלה וכו' מכאן אולפינא מאן דאיהו בביתיה יסדר אורחיה ועובדוי ברעותיה להיות כל איש שורר בביתו.

20 ואי מזמנין ליה יעביד רעותא דאושפיזיה כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה וכו':

21 פתח חד בריה ואמר ויצא יעקב היינו דכתיב על כן יעזוב איש וכו' לפנים יביא כי היו הולכים האב והבנים להלולא דהאי ברא והוא היה הגדול שבשניהם והלך לישא אשה ופתח מעין המאורע ולא בוש כי כל מעשיהם היו לשם שמים ולכן פתח על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ודמה ענין הזיווג אל הזיווג והיחוד העליון הנרמז בויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה על הדרך שפי' הכתוב רבי חייא למעלה בפתיחת וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו וכאלו היה רומז בזה שאל זאת הכוונה צריך כל אדם הנושא אשה שתהיה מחשבתו עמה בטהרה וקדושה על הדוגמא העליונה. אח"כ ביאר הכתוב על הגלות לפי שמלת חרנה לא יאות להזכיר בזיווג העליון כאשר הוקשה הפ' לרבי חייא וע"כ אמר ר"א ויצא יעקב מבאר שבע רמז דכד נפקו ישראל מבי מקדשא ואתגלו ביני עממיא כד"א ויצא מן בת ציון כל הדרה וב"ת ציון הוא סוד הבא"ר ובכן יתישב וילך חרנה על הגלות בחוצה לארץ על הדרך שביאר רשב"י ברשו אחרא:

22 פתח אחרא זעירא ואמר ויפגע במקום ביאר למה זכר לשון פגיעה במקום כי היל"ל ויבא עד המקום כי פגיעה לא שייכא כי אם באדם לחבירו וסבר דרז"ל מה שדרשו על לשון פגיעה. אבל הנער הזה ביאר הכתוב על דרך הסוד למלכא דאזיל לבי מטרוניתא בעי למפגע בה מלשון פיוס מענין אל תפגעו בו ומלת מקום רומז אל השכינה ויעקב הוא המפייס וענין המשל מבואר כפי הנגלה אמנם הנסתר יודיע כי אין לפניו יתברך כילות ויותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק וכן כל מגמתו יתברך הוא להשפיע בכנס"ת ישראל ובפגיעה ובפיוס מרוב אהבתו אליה שתשפיע לבניה כי לכך יצרם ואם הבנים שמחה וכביכול הוא משתמש בכלים שבורים בבא אליה ע"ד הירידה הנז' בתורה והבן זה כי יתאוה ולמעשה ידיו יכסוף כי ענין ירידה יוחס אליו בזה ועכ"ז באהבתו אותה להמציא לה מנוח משתמש בכליה בכה ר' יצחק וחדי לפעמי' מרוב השמחה ידחקו האידים העולים מן הלב אל המוח ויורידו העינים דמעה אמר מרגלאן אלין תחות ידיכו ולא איזיל בהדיכו והנה הם אמרו שילך לדרכו לשלום כי אינם חפצים שיכנס עמהם לעיר לפי שרצו לעשות הלולא לבן הבכור. ואתה תראה כמה גדולה חסידותם שלא היו תופסים קצתם על קצתם ולא מקפידים זה על זה אפילו בדברים שנראה מהם פחיתות או קלות מוסר כי יאמר אדם לחבירו הרוצה ללכת עמו לא תלך עמי שאני רוצה לאכול ולשמוח. והוא גם הוא לא ישיבהו הלאכול פתך באתי וזה היה להם מברות לבבם כי היו דנים זה לזה כל דבריהם לזכות כמו שנראה מזאת העובדא שכשא"ל לרבי יצחק שילך לדרכו כי הם רוצים לעשות משתה לבנו שתק ואמר השתא אית לי למהך לאורחי אחר שלא רצו שאתחבר עמהם אין ספק שיש להם סבה מונעת ואנכי לא ידעתי כמו שנתן התנצלות בעדו רבי צדוק כשפגע בו פעם אחרת כי מפני ג' סבות לא הזמינו חד דלא ידענא בך ולא אשתמודענא לך אם אני צריך להרבות בכבודך כ"כ ואם לא ארבה כראוי אהיה אני ובני חטאים. וחד דילמא אנת אזיל לארחך בבהילו ולדבר מוכרח ותבטל רצונך מפני רצוני. וחד דלא תכסיף קמי אנשי חבורא וכו' דאכלי לפתורא דחתן וכלה יהבי נבזבזן ומתנן ואם לא השיגה ידך לתת תבוש ע"י או אם תתן אסבב לך חסרון כיס ולפיכך לא קראתיך אל המשתה. אמינא ליה קב"ה ידין לך לטב כי כן דעתי אני. בההיא שעתא אוליפנא מניה תליסר רזין דאוריתא סוד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. ומן בריה תלת. חד בנבואה וחד בחלמא והשלישית הוא מה שדרש על ויצא יעקב וביאר השנים הנשארות ואמר מה בין נבואה לחלמא נבואה בעלמא דדכורא במדתו של מרע"ה ע"י נביאי קשוט הם הנצח וההוד והמתנבא עולה במחשבתו עד פתח אה"ל מוע"ד ומשם יתנבא מעולם הזכר ודע כי לא בא שום נביא אל אהל מועד פנימה רק מרע"ה וחלמא בעלמא דנוקבא שהוא למטה ממדרגת הנבואה וע"י מלאך. ומ"ש ומהאי להאי כשית דרגין נחתא כלומר שתתגלגל הודעת החלום ממקום הנבואה ע"י שש מדרגות והם נצח הוד יסוד מלכות הרי ד' ומיכאל הראשון במרכבה הוא החמישי וגבריאל שהוא שר החלום הוא הששי וצריך אתה לדעת כי כל הודעה שתתגלגל מיד ליד תתלבש בתבן ומה לתבן את הבר. נבואה בימינא ושמאלא וכו' הם נצ"ח והו"ד סוד הנביאים שהם היריכים כמו שיבוא ב"ה בפ' וגם נצח ישראל וע"כ אין בהם כי אם חידה ומשל מעט אמנם החלום מתפרשא לכמה דרגין לתתא כי יתגלגל מיד ממדרגה אל מדרגה עד למטה וכל עוד שיתגלגל יתלבש ויוסיף דמיון כוזב וזה כולו כפי הכנת החולם וכפי דיבוקו במושכלות או במפורסמות כל א' כפי הבנתו. בגין כך חלמא איהו בכל עלמא כל בני העולם חולמים לפי שמדרגת החלום מתפשטת למטה. אמנם מדרגת הנבואה היא למעלה ומי יעלה אל הר ה' לבקש משם כי אם השרידים אשר ה' קורא וזהו אמרו נבואה לא אתפשט אלא באתריה. חזי מה כתיב ויחלום והנה סולם מוצב ארצה כלומר נזכר בענין החלום סולם מוצב ארצה להורות שהחלו' מתפשט למטה בארץ והחלום הזה היה חלום של נבואה ועכ"ז כתוב בו סולם מוצב ארצה:

« כתם פז על ספר הזהר קמ״ז ×¢×´× כתם פז על ספר הזהר קמ״ט ×¢×´× »