ריטב"א על כתובות ע״ח

1 האשה שנפלו פרק שמיני האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס פרש"י ז"ל ונתארסה ויפה פי' ז"ל דאלו כשנשאת לא איירינן בריש' ובסיפ' הא דקתני עד שלא נשאת ונשאת יש שפירש אפילו מה שנפלה לה עד שלא נתארסה כך פי' רש"י ז"ל עלה. נפלו לה משנתארסה פירוש והיא מוכרת מן האירוסין כדפירש רש"י ז"ל וכן בדין דהא ברישא לא איירי' במכירה דבתר נשואין ובסיפ' הוא דאיירינן בה כדפרישנא ועוד דאי הא מיירי כשמכרה אחר נשואין היכי אמרינן בתלמודא מ"ש דריש' ומ"ש דסיפ' הא שנא ושנא דריש' שמוכרת בארוסין תמכור לכתחילה והכא דמן נשואין לא תמכור לכתחילה לב"ה:

2 אמר רב יהודא אמרו חכמים לפני ר"ג וכו' בתלמודא פריש לה על החדשים אנו בושים על מה שמכרה לאחר נשואין כדפי' רש"י ז"ל. גרסת רש"י ז"ל עד שלא נשאת ונשאת רב אמר מוכרת ונותנת קיים ופירש"י ז"ל עד שלא נשאת כגון שנתארסה או קודם לכן ואתיא כב"ש דאלו לב"ה אפי' כשמכרה בארוסין לא תמכור לכתחילה כדאית' בריש' ואמר לך ר"ג שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כדאיתא בתלמוד' ואע"פ שר"ג השיב על דבריהם בריש' לפי דברי התנא השיב לו וליה לא סבירא ליה. ויש גורסין עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים וזו היא גרסת הראשונים והיא הנכונה ויש מקשים עלמשנתינו אמאי לא משנינן במסכת עדיות פלוגתא דב"ש וב"ה דהכא בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה ותי' דלא חשיב התם אלא מה שהוא חמור מכל הצדדים משא"כ בזו דקולא של זה חמור של זה ואע"ג דקתני התם מאי דאפליגו ב"ש וב"ה במדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומר שתי שבתות וב"ה אומר שבת א' התם אף לאשה היא חמורה כשנתגרשה מיד בשבת אחת ואע"פ שהוא רוצה בכך אנן ידעינן דרעה היא לה:

3 גמרא מ"ש רישא וכו' סיפ' אימר בזכותו נפלו לכתחילה לא תמכור והקשו בתוס' א"כ אמאי לא תמכור טמא אין ספק מוציא מידי ודאי כדאמרינן בפרק החולץ גבי הא דתנן שומרת יבם שנפלה כשהיא יבמה מן הארוסין וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה וכיון שהיא מוחזקת הוה ליה יבם ספק ואיהו ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ותירצו דהתם הוא משום דעומדת לחלוץ כמו ביבם וכיון דכן וזיקת ארוסה אינה אלא ספק ארוסה תמכור לכתחילה אבל הכא לא תמכור דאיהי נמי לא חשיב' מוחזקת קצת:

4 איבעיא להו רבי יהודא לכתחיל' או דיעבד ופירש רש"י ז"ל בשם הראשונים ז"ל דאי ר"ג היא דהשיבם ואמר על החדשים אנו בושים וכו' לכתחילה קאמר מוכרת ועל דא איתבי' ליה הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אי דיעבד שמעה דאמר אם מכרה ונתנה קיים אבל מודה הוא שלא תמכור לכתחילה ואמרי' ת"ש דתניא וכו' עד מכרה בטל אף זו לא תמכור וכו' ש"מ דיעבד קאמר ואמרינן תנא אמר רבי חנינא בן עקיבא לא כך השיבן כלומר לא כן השיבן שלא תמכור לכתחילה דהא אדרבה אפילו עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להו מוכרת ונותנת קיים וכן הם גורסים בסופה דהא מתני' עד שלא נשאת אם מכרה ונתנה קיים אבל רש"י ז"ל גורס במתני' מוכרת ונותנת וקיים וגרס ברב זביד תני אם מכרה ונתנה ואמר שכן מצא הגירסא בספרים מדוייקים ובברייתא גורס אמר להם אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אבל רש"י ז"ל גורס במשנה מוכרת ונותנת וקיים וגרס כרב זביד אם מכרה ופרכינן והא אנן תנן מוכרת ופרקינן תני אם מוכרת ובתוס' ג"כ מצא אם מכרה ונתנה קיים וכתב רבינו ז"ל כי לפי פי' ראשונים ז"ל הא דאיבעיא לן לכתחילה או דיעבד דלר"ג אליבא דר"י איבעיא לן והא בתלמודא דאסיק בדיעבד קאמר הוצרכו להגיה באידך ברייתא כר"ג אם מכרה ונתנה קיים דאי לא קשיא לרבי יהודא אליבא דר"ג דדידיה אדידיה דהא בתרוצא דרב פפא אמרי' דלרבי יהודא מוכרת ונותנת אפילו כשמכרה לאחר נשואין ואלו בבריית' קמייתא קתני שלא תמכור לכתחלה אפילו מן הנשואין לכך הוצרכו דבמתני' קתני אם מכרה ונתנה ובריית' דר"ח קתני שלא תמכור לכתחילה אפילו מן הנשואין והוצרכו עוד להגיה במסקנא דר"ח דאמר כב"ש ואלו בעיקר נסחי אשכחן ורבי יהודא דאמר כב"ש וכדי ליישב לשון התוספ' וגרסת הספרים פי' רש"י ז"ל דבעיין לאו לר"ג היא דאפי' בעד אחד שלא נשאת קתני מתניתין לר"ג שמוכרה ונותנה לכתחלה לב"ש הואיל וזכה או דיעבד נמי פליגי אמאי אם מכרה ונתנה קיים לב"ה ומוכחינן דבדיעבד פליגי מדאמר ליה לר"ג אף זו מכרה בטל ולא גרסי' אמר להם אף זו לא תמכור אלא ה"ג אמר להם על החדשים וכו' ואמרינן תנא אמר רבי חנינא בן עקיבא לא כך שנו כלומר לא הוצרכו להשיבם כך על החדשים אנן בושים וכו' אלא תשובה נצחת השיבם אם אמרתם בנשואה שכן זכה וכן עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להם אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים ופרכינן והא אנן תנן מוכרת ונותנת וקיים ואמר רב זביד תני אם מכרה:

5 רב פפא אמר לא קשי' הא ר' יהודה וכו' ור' יהודא דאמר כב"ש וקשה לפי פירוש רש"י ז"ל כי רמינן מתני' אמתני' אמאי פריק רב זביד תני אם מכרה לאשמעינן לשבש מתני' מקמיה בריית' נמי איפכא תני במתניתן מוכרת ונותנת וקיים דאלו לגרסת הראשונים ז"ל כיון דאשכחן לר"ג במתניתן קמייתא קתני דארוסה לא תמכור לא ניחא לן לגרוס באידך מתניתן מוכרת ונותנת וי"ל דאפי' לריש' לא ניחא לן לסיומי מתני' מקמי מתני' דמתני' דחזקה לר"ג דאתי כב"ש וכדפרכי' בסמוך ור' יהודא דאמר כב"ש ומ"מ קשיא גם על פירש"י ז"ל היכא מספקא לן אי קאי משא ומתן דר"ג על ב"ש או על ב"ה דהא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ופשיט' דאדיעבד קיימי ולכך פירש ר"ת ז"ל דהכי קמבעיא לן מ"ש לר"ג והשיב להם אלכתחילה דריש' קאי כשנפלו לה קודם שנתארמלה שהיא מוכרת לכתחילה או דיעבד דסיפ' שנפלו לה משנתארסה דקתני אם מכרה ונתנה קיים ומייתינן לה אדיעבד קיימי מדאמר ליה אף זו מכרה בטל ומסתמ' לא אמרינן הכי אלא אסיפ' דאלו כשנפלה לה עד שלא תתארס ליכא מאן דלימא שיהא מכרה בטל בדיעבד ואפשר דגרסינן השת' נמי אמר להם אף זו לא תמכור ואע"פ שהם לא שאלו אלא על דיעבד דאלו לכתחלה מודה ר"ג וה"ק אף זו שאתם שואלים עלי למה מכרה קיים הא ודאי דין נשואה יש לה שלא תמכור לכתחילה אבל אם מכרה ונתנה קיים. אינהו דאמרי כרבותינו פירוש ולפי שלא היתה בבריית' דרבותינו שגורו במדרש עשוהו מימרא ולא אמרו הלכה כרבותינו:

6 ידועין מקרקעי פירוש לפי שידועים לכל אחד ואחד וא"א להבריחם. אלא שאינם ידועין כל שיושבת כאן ונפלה לה נכסים במדינות הים פירוש לאו דוקא במדינות הים ה"ה דנפלו לה כאן ולא ידע לבעל אלא דאורחא דמילת' נקט:

7 ההיא אתתא דבעי' דתברחינהו לנכסי' מגברא פירוש אלמנה היתה והיתה רוצה להנשא ולהבריח נכסים מההוא גברא דבעי לאנסובי ליה כתבתינהו לנכסים לבתה פירש רש"י ז"ל והודיעה לעדים שאין מתנה זו אלא כדי להבריח ולא כדי שתזכה בהם והקשו בתוספת דהא אמרינן בפרק מי שמת אפילו למ"ד מברחת קני וה"מ היכי דלא גלי לדעתה אבל היכא דגלי דעת' לא קני ואלו הכא אפליגו בדגלי' לדעת' ופירשו כן לעדים ויש שתירצו דההיא בדגליא לדעתה בשעת קנין ובכאן לא אמר' לעדים אלא קודם לכן ולא נהירא דהא ודאי כיון דאמרה להם כן בתחלה אין לך גלוי דעת גדול מזה וכשעשתה אחרי כן סתם על אותם דברים נעשתה מן הסתם דין והנכון דפלוגתא דהכא כשלא אמר לעדים כלום ואפ"ה קי"ל דלא קני ואע"ג דדברים שבלב אינם דברים אומדנא דמוכח שאני ודברים שבלבו ובלב כל אדם דברים הם וכדפרי' במסכת קדושין בס"ד. קרעיה נחמן לשטרי' פירוש בכל שטר היוצא בב"ד שאינו ראוי לעשות בו מעשה יש לו לדיין לקורעו: