ריטב"א על כתובות ק׳

1 יתמי שבאו לחלוק וכו' פירש"י ז"ל בהרבה מקומות.

2 מ"ס טעה בדבר משנה חוזר פי' רש"י ז"ל והאי נמי דבר משנה הוא שאף על פי שנחלקו על רשב"ג הרי נתן טעם לדבר עכ"ל כי אצטריך ליה ב"ד מהו דתימא כל דזבין בי דינא אדעתא למיפק ליה קלא הוא דזבין פרש"י ז"ל לפי שהיו מוכרין בהכרזה ובטו' הלוקח שאלו היה עליו עסוקין יוצאין ומערערים עליו הלכך שלא באחריות הוא לוקח קמ"ל עכ"ל. ושמעינן מהכא שב"ד שמכרו בהכרזה אם יש לשום אדם באותו קרקע לא הפסיד זכותו אע"פ שלא ערער וכן בדין דאמאי מפסיד זכותיה דלמא השני נוח לו והראשון קשה ממנו ואפילו היה המכריז אומר כי מי שלא יראה זכותו יפסיד אין בכך כלום אבל יש קצת מקומות שנהגו בני העיר בהכרזותם והסכמתם הסכמה לענין בני העיר והנלווים עליהם ובלבד לגדולים אבל לקטנים ואותם שאינם מבני העיר אין כח בהם להתנות בהם מפי רבינו ז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל בתשובה שאלה דכל מנהג שהוא נהוג פשוט בעיר דנין אותו וכן כתב בתשובת הרי"ף ז"ל ע"כ ב"ד שמכרו שלא בהכרזה נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזרת ואוקימנא במקום שמכריזין וכן הלכה:

3 אלו דברים שאין מכריזין עליהם העבדים והשטרו' והמטלטלין פי' ששעבד הלוה כל נכסיו מקרקע ומטלטלי' ושטרות א"נ כשתפס מחיים דאי לא אין ב"ח וכתובת אשה גובה מן היתומים לא מן המטלטלים ולא מן השטרות ומה שגובין ב"ד אף מן השטרות אע"פ שאין גובין גופן ממון מיירי שאין למלוה וליורשים נכסים אחרים הא לאו הכי אין השטרות בני גוביינא כדמוכח בפרק בתרא בשמעתא דשנים שהוציאו שטר חוב על זה וכדבעינן למכתב התם בס"ד:

4 הא דאמרי' ואיבעית אימא כאן במקום שמכריזין כאן במקום שאין מכריזין וכן הא דאמר לעיל כאן בדברים שמכריזין עליהם פי' רבי' האיי ז"ל רישא בדברים שמכריזין עליהם וסיפא בדברים שאין מכריזין עליהם דכיון שעשו לפנים משורת הדין והכריזו דתניא מהניא להו לב"ד להיות כחן יפה שלא הדרי זביני עד דטעי פלגא הא כל היכי דטעי דלא אכריז טעותם בשתות שמכריזין עליהם והכריזו והקשה רבינו הגדול ז"ל דא"כ לוקמה למתניתן בדברים שאין מכריזין עליהם והכריזו ורישא בשלא הכריזו כפשוטו וסיפא כשמכריזין לכך פירשו רז"ל דאפכא מסתברא רישא בדברים שאין מכריזין עליהם הלכך אע"ג דהכריזו לא מהני להו הכרזה וסיפא בדברים שמכריזין עליהם ומהני להו הכרזה וכן לאידך אוקימתא כולה מתניתין בהכריז ורישא בשעה שאין מכריזין או מקום שאין מכריזין או במקום שאין מכריזין ואם הכריז לא מהני וסיפא בשעה ובמקום שמכריזין ולהכי מהני הכרזה משום כח ב"ד עד פלגא:

5 הא דמקרב שוקא פי' רש"י הא דמקרב יומא דשוקא והא דמרחק יומא דשוקא ולפ"ז לעולם בעינן שיהא השוק בעיר מיהו זמנין דאפי' חוץ לעיר נמי ומשהינא ליה טובא נמי וכי היכא דמכריז ומזבין יפה ומייתי זוזא חריפא וכדאמרי' בעובדא בסמוך:

6 מתני' הממאנת והשניה ואיילונית אין להם כתובה ולא פירות ולא בלאות פי' לא פירות ממש ולא דין פירות שאין מוציאין ממנו פירות שאכל כדפי' בירושלמי ואפי' באיילונית דהוה מקח טעות שלא הכיר בה דמחילה בטעות הוה מחילה כדפרישנא לה בתלמודא בפרק איזהו נשך וכן אינו חייב לפדותה כדפי' רש"י ז"ל:

7 גמרא רב תני קטנה וכולי ושמואל תני ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה והלכתא כשמואל בממונא ומטמא ואע"ג דנשואין דידה אין לה אלא מדרבנן ואיכא טומאה דאורייתא הא פרישנא במסכת יבמות דמטמא לה מפני שהיא כמת מצוה.

8 כל שקורא ואין אחרי' עוני' אותו והא כיון דלא ירתי לה קרית ולא עני' היא ושם פירשתי בס"ד, לא שאין לה בלאות אלא כבלאות של נכסי מלוג וכבלאות של נכסי צאן ברזל אית לה.