רש"ש על גיטין ס״ט א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על גיטין ס״ח ע״ב רש"ש על גיטין ס״ט ע״ב »

2 גיטין פתח ↗

לְחִינְכֵי – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוּמְתִי – כִּי מַמְרוּ, וְעִיקָּרָא דְחוּמְתִי – עֲדִיף מִמַּמְרוּ, וְנִינְקוֹט בְּפוּמֵּיהּ. הָנֵי לְאוֹקוֹמֵי; לְבַשּׁוֹלֵי – לַיְיתֵי פָּארֵי דְּרֵישׁ נָפְיָיא, וּטְלָפְחֵי בְּעַפְרַיְיהוּ, וְשׁוּבְלִילְתָּא, וְחוּמַרְתָּא דִכְשׁוּתָא, וְנִינְקוֹט כְּאַמְגּוּזָא בְּפוּמֵּיהּ.

3 רש"י פתח ↗

בגילא דחיטתא - שהוא חלול ויכניס זרע השחלים לתוכו בראשו אחד ויכניסנו בתוך פיו של חולה עד הבליעה וינפח חבירו בראש האחר ויצאו השחלים ויפלו ויחנו על החולי:

4 תוספות פתח ↗

לברוקתי - הכא משמע דיש לה רפואה וכן בפ' המוציא יין שבת דף עח. נמי קאמר שכן כוחלין לברוקתי וקשה דבבכורות דף לח: חשיב ליה גבי מומין הקבועין ואומר רבינו יצחק דכל מה שאינו עובר מאיליו או ע"י רפואה קלה חשיב מום קבוע אי נמי רפואה דהכא ודהמוציא היינו בתחילת החולי אבל בסוף החולי אין לו רפואה:

1 גמרא וליחדו לכלבא. כ"נ דצ"ל בד':

2 שם ונינקוט כאמגוזא בפומיה. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה בגילא דחיטתא בסופו. על החולי. כצ"ל:

4 תד"ה לברוקתי. וקשה דבבכורות כו'. ולעד"נ לחלק בין אדם לבהמה וע"ד שחילק ר"ת בחולין מב ב ביניהם לענין טרפות ע"ש:

« רש"ש על גיטין ס״ח ע״ב רש"ש על גיטין ס״ט ע״ב »