רש"ש על גיטין כ״ז

1 גמרא כאן במקום שהשיירות מצויות כו'. וכתב התוי"ט והא דמחזירין לזמן מרובה היינו כשהבעל אומר תנו לה כדתנן כו'. נ"ל דל"ד דכאן דאיירי שנאבד מיד השליח לא נצרך לאמירתו עי' תד"ה בב"ד דר"ה:

2 רש"י במשנה ואו או קתני כו'. עמש"כ בפסחים צג ובנדרים פ ב בס"ד:

3 רש"י ד"ה ואפי' במקום. אבל אם לא הוחזקו כו' ולא ידעינן או דלמא כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה בי דינא. וכתוב בו הנפק. כצ"ל:

5 בא"ד ולא הוחזקו כו'. אינו מדוייק דא"כ ה"ל לר"ה למימר חיישינן לשני יוסף ב"ש עי' בתוס'. ובב"מ פי' ויודעים אנו שאין שם כו' והוא כפי' התוס':

6 רש"י ד"ה ה"ז יחזיר. לשמא אינו זה. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה כשמעתי'. דאמר תרתי כו'. כצ"ל:

8 תד"ה הא. ובהדיא גרסי' כו' טעמא דנמלך כו'. כצ"ל:

9 תד"ה כאן. וא"ת אמאי כו' וי"ל דההיא עובדא כו'. אבל מה יאמרו לקמן בדר"ז דמשני ג"כ כאן במקום שהשיירות מצויות כו' ללישנא דוהוא שהוחזקו. וכן ללישנא אע"ג דלא הוחזקו לפמש"כ הרא"ש דכש"כ אם הוחזקו אע"פ שאין השיירות מצויות וכן הביא הר"ן המ"ל אידי ואידי שאין השיירות מצויות כאן שהוחזקו כו'. ואולי דשיגרת לישנא דרבה נקיט:

10 גמרא ודוקא צורבא מרבנן כו'. נל"פ דקאי ג"כ אסימנים דמהימן אפי' לאחר שראהו כמש"כ התוס' ד"ה כגון לגבי עדים:

11 שם בסה"ע דאמרי נקב יש בו בצד אות פלונית. והא דלא פשטינן מינה דסימנין דרבנן עי' שבועות כ תד"ה איסר דאין דרך משנה וברייתא שיסתפק התנא. וצע"ק מסוכה לג דר"פ גופי' מבע"ל ע"ש בפרש"י דמסיפא איכא למידק איפכא דדוקא ארוך וגוץ דגריעי טובא אבל בסימני מציעי מחזירין:

12 רש"י ד"ה כגון דקאמר. האי שליח. שליח מאי עבידתי' טפי הל"ל הבעל ועי' לעיל תד"ה ב"ד דר"ה:

13 תד"ה בזמן. וי"ל דלא מהימן אלא מכאן ולהבא כו'. נראה דאזלי כאן למ"ד שם פלגינן דיבורא. והחילוק הוא דהתם י"ל דגירשה ברגע קודם בואו לפנינו אבל הכא ל"ל כן דהרי אומר שגירשה בגט זה והוא היה אבוד קודם לכן ועדיין צ"ע:

14 תד"ה מעולם. ואר"י דלעולם לא חשדינן ליה כו'. וצ"ל דזה דבר פשוט מדפריך מאי למימרא: