רש"ש על גיטין י׳

1 רש"י ד"ה ה"ג אלא כו'. כגון לשמה כו' איתא נמי בשטרי קידושין כדכתיב ויצאה כו'. כן איתא להדיא בקידושין ט ב:

2 תד"ה בשליחות. דכיון דבא ליד השליח כאילו בא לידן דמי. כצ"ל:

3 גמרא רשב"ג אומר כל מצוה כו'. כצ"ל:

4 תד"ה מצות. בפירקי דר' אליעזר. כצ"ל ביו"ד:

5 בא"ד וא"ת אמאי יוצא בה יד"ח כו'. עיין מהרש"א. ועי' מה שתמהתי עליו בקידושין שם:

6 גמרא מאי קמ"ל תנינא כו'. והדר פריך ותרי לא כו'. עי' לעיל ה ב בתד"ה והא קי"ל:

7 בתוס' ברה"ע מהניא לכ"ע. כצ"ל:

8 גמ' בפיסקא רש"א. והא לאו ב"כ כו'. כצ"ל:

9 רש"י ד"ה תני חוץ כו'. אבל ת"ק דמתניתין כו' ותנא לשמה ומחובר לא מוקמינן כו'. כצ"ל:

10 תד"ה חספא. אבל בשטר שחותמין בו עובדי כוכבים כו' ולא הודאת בע"ד כו' ולא הוי אלא חספא בעלמא. בעניותי לא הבנתי דכיון דמהני הודאת בע"ד בלא עדי מסירה א"כ הואיל דמחזיקינן להו דלא מרעי נפשייהו וברור הדבר שמסר לו השטר הוה כהודאת בע"ד. ואולי בדיניהם אין מוסר הנותן השטר להמקבל אלא שאומר לפניהם שהוא נותן לו במתנה ושיכולים לכתוב שטר ע"ז ולמוסרו לו להמקבל והואיל דאין שליחות לעובדי כוכבים במאי נקנה: