רש"ש על גיטין נ״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על גיטין נ״ה ע״ב רש"ש על גיטין נ״ז ע״ב »

1 גיטין פתח ↗

מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס עַתִּירְתָּא דִּירוּשָׁלַיִם הַוְיָא. שַׁדַּרְתֵּהּ לִשְׁלוּחַה,ּ וַאֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי סְמִידָא. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא אֲמַר לַהּ: סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוָּרְתָּא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: חִיוָּרְתָּא לֵיכָּא, גּוּשְׁקְרָא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: גּוּשְׁקְרָא לֵיכָּא, קִימְחָא דִשְׂעָרֵי אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן.

2 גיטין פתח ↗

כִּי מְטָא לְהָתָם, אֲמַר: שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ: מִיחַיְּיבַתְּ תְּרֵי קְטָלָא קָטְלִי, חֲדָא דְּלָאו מַלְכָּא אֲנָא וְקָא קָרֵית לִי מַלְכָּא, וְתוּ אִי מַלְכָּא אֲנָא עַד הָאִידָּנָא אַמַּאי לָא אָתֵית לְגַבַּאי. אֲמַר לֵיהּ: דְּקָאָמְרַתְּ לָאו מַלְכָּא אֲנָא,

3 רש"י פתח ↗

נקדה - נקבה לשון מקדרין בהרים עירובין דף נח. נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית דף כ.:

4 רש"י פתח ↗

קלינהו להנך אמברי - לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:

5 גיטין פתח ↗

אַבָּא חָנָן אוֹמֵר: ״מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ״ – מִי כָמוֹךָ חָסִין וְקָשֶׁה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ נִיאוּצוֹ וְגִידּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וְשׁוֹתֵק. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״מִי כָּמֹכָה בָּאֵלִים ה׳״ – מִי כָּמוֹכָה בָּאִלְּמִים.

6 גיטין פתח ↗

מָה עָשָׂה? נָטַל אֶת הַפָּרוֹכֶת וַעֲשָׂאוֹ כְּמִין גַּרְגּוּתְנִי, וְהֵבִיא כׇּל כֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְהִנִּיחָן בָּהֶן, וְהוֹשִׁיבָן בִּסְפִינָה לֵילֵךְ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּעִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ״ – אַל תִּיקְרֵי ״קְבוּרִים״ אֶלָּא ״קְבוּצִים״; אַל תִּיקְרֵי ״וְיִשְׁתַּכְּחוּ״ אֶלָּא ״וְיִשְׁתַּבְּחוּ״.

7 גיטין פתח ↗

1 גמרא מרתא בת בייתוס כו' שדרתיה לשלוחה. כצ"ל:

2 שם שלמא עלך מלכא שלמא כו'. דכופלין שלום למלך כדלקמן בס"פ וכן בשמואל ב טז יחי המלך יחי המלך:

3 רש"י ד"ה נקדה. לשון מקדדין בהרים. כצ"ל בב' דלתי"ן וכגי' הערוך בערך קד. וכאן הקריאה נקדה והד' דגושה כדין הכפולים:

4 רש"י ד"ה קלינהו להנך אמברי. לאוצרות התבואה והעצים. בגמרא לא קאמר אלא דחיטי ושערי. ובאמת סגי בזה להשיאם למלחמה כי אם אין תבואה מה יועילו להם העצים:

5 גמרא מי כמוכה באלמים. נראה שהוא מלשון אלם ותקיף:

6 שם נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני כו'. נראה דהו' האחרונה דועשאו אינו לכינוי נסתר. אלא לסימן רבים נסתרים והא' בא תמורת הה' השורש כמו ועמי תלואים הושע יא ור"ל שעבדיו עשו מדברים אחרים כמין גרגותני כו'. והפרוכת נטל כדי להשתבח בהדם שבצבץ ממנו:

7 שם אל תיקרי קבורים אלא קבוצים. עי' רש"א בח"א. וכה"ג עי' במנ"ש פ' שלח בפסוק כי חזק הוא ממנו שדרשו חז"ל אל תקרי ממנו אלא ממנו. ועמש"כ בשבועות טז בתד"ה תני:

« רש"ש על גיטין נ״ה ע״ב רש"ש על גיטין נ״ז ע״ב »