רש"ש על גיטין כ״ו א

1 תד"ה התם. מדאיירי אביי בתרי'. עמש"כ בדבריהם במנחות קו בס"ד:

2 רש"י ד"ה אף מקום. שגם זה עיקרו של גט. משמע דשמו ושמה פשוט דהם עיקרו. וכן בסוף דבור הסמוך כ' וכי כתיב כו' אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן. והתוס' לעיל כ בד"ה הא שכתבו דלר"מ פסול לא אתו לאפוקי דלר"א כשר אלא משום דלר"מ פסיקא להו מפני דלא הוה מוכיח מתוכו:

3 תד"ה ר"א. מדקתני שנאמר וכתב כו'. כצ"ל ומלת משום למחוק:

4 תד"ה וצריך. ובפ"ט נמי תנן גופו ש"ג כו'. כצ"ל כי היא משנה שם:

5 תד"ה אבל. מ"מ מסתבר דאתיא כחד תנא. לכאורה קשה דהא בב"מ מא משמע דמוקי ריו"ח מתניתין דשם רישא רי"ש וסיפא ר"ע ועי' בשבת פו:

6 בסה"ד ועוד דבתרתי קמייתא כו'. נ"ל למחוק מלת ועוד: