רש"ש על בבא מציעא ח׳

1 גמרא ושותפין שגנבו חייבין כו' משום דאמרינן מיגו כו'. יש לעיין דלפ"ז מאי מקשה הגמרא בב"ק נא בור של ב' שותפין המ"ל אי דשוו שליח כו' אשלד"ע הא מ"ל דכרה בעדו ובעד חבירו דהתם ג"כ חיובי' משום דאוקמי' רחמנא ברשותו כדאמר שם כט ב דבור בר"ה עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו:

2 רש"י ד"ה הא קאמר כולה שלי. והלא כ"א טוען כו'. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה דרכוב קני. שאינה זזה ממקומה. בב"י סי' קצ"ז ס"ה כתב בדעת הרמב"ם דעכ"פ בעינן שתלך קצת ע"ש וכן לפי' התוס' לקמן משמע דרכוב ל"ק אלא משום דאזלא מחמתי' מעט רק לאביי דמקשה היכי פשיט כו' רכוב תפוס במוסירה יש לדון קצת ע"ש במפרשים ואולי ט"ס ברש"י וצ"ל שאינו זזה במפיק ה' וכו':

4 תד"ה רכוב לחודיה. עיין כה"ד. ומשמע דהשתא איפשיט ליה דשמואל אמר ברכוב לחודיה דל"ק וקשה דלמא לעולם אמר במקום מנהיג וברכוב דמנהיג ברגליו ואמר דרכוב קני וי"ל משום דכיון דשניהם בלחודייהו הוו קנין סברא הוא כדהוו ביחד דשניהם קנו ולא איסתפיק ליה מעיקרא דדלמא אמר ברכוב במקום מנהיג אלא משום דעדיין לא פסיקא ליה דרכוב לחודיה ל"ק א"כ ע"כ אמר במקום מנהיג אבל השתא דאיפשטא ליה דרכוב ל"ק אמרינן דזהו שאמר שמואל ולזה נראה דכוון התוי"ט במש"כ בד"ה הי' דהא למסקנא כו' ע"ש ובזה מיושב הצע"ג שבתור"ע אות ו' דדלמא הא דשניהם מודים אתא לאשמעינן דרכוב במקום מנהיג שניהם קנאו דזה מילתא דפשיטא הוא מסברא: