רש"ש על בבא מציעא ס״ז

1 גמרא כל את ונוולא אחי סמכה דעתיה. כ"ה הגי' ברי"ף ורא"ש:

2 גמ' שם א"ל אביי לרבה משכנתא כו'. ברי"ף הגי' לרבא וברא"ש הגי' לעיל ג"כ וכן אמר רבה ועי' לעיל סא ב בתד"ה רבא:

3 גמ' שם ובדיתמי כו' ומחשבין כו'. מחשבין לא איצטריך דכש"כ הוא ממפקינן אלא אשיגרת לישן דרישא הוא:

4 רש"י ד"ה אי הוה לי זוזי. שתקבל מעותי. ובנ"י הגירסא מעותיך ולפי הגי' שלנו בגמרא משמע דהכי קא"ל מהדרת לה הארעא ניהלי אלי ולרש"י הי' גי' אחרת ועי' גי' הרי"ף:

5 גמרא מידי דהוה אשדה אחוזה כו'. אי מיירי באחר הפודה דאי במקדיש כיון דנשארת בידו לעולם הוה מכירה מוחלטת הלא דמי למשכנתא דסורא דביובל תצא מידו ועוד דהוה כאתרא דלא מסלקי שהרי אין הגזבר ולא הבעלים יכולין לסלקו עד היובל ועוד הא אין רבית להקדש לעיל נז ב וצ"ל דלא מייתי אלא לראיה שכן הוא דרך זבינא וכ"מ לשון רש"י אך לשון הנ"י ק"ק שכ' ואפי' מדרבנן משמע דליכא איסורא כלל דכל מאי דשרא רחמנא להדיא כו' ודע שדבריו אלה מכוונים ממש לדברי הט"ז יו"ד רסי' קי"ז וכה"ג כ' גם התוס' לעיל סד ב בד"ה ולא ישכור ועיין לקמן ע ב בתד"ה תשיך:

6 רש"י ד"ה אין בע"ח. והתורה אמרה יבא שליח ב"ד ויכנס לביתו כו'. ע"ש דשמואל לא אמר הכי: