רש"ש על בבא מציעא ז׳

1 גמרא ופשטה מהא דאמר רב נחמן כל ממון כו'. ברי"ף הגי' רב וכ"מ בתוס' ב"ק ע ד"ה אמטלטלין:

2 רש"י ד"ה שלך הוא ופרעתיו. והחזרת לי וממני נפל. קשה דא"כ ליפלוג ר' יוסי נמי בהא כיון דל"ח לפרעון ולולי פירושו הנל"פ דטוען דעתה פרעו ואולי יכוין דנאמן במיגו שעתה פרעו וכמו במודה בשטר שכתבו לרבי עיין ב"ב ס"ד ה ובתוספות שם:

3 גמרא וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך. בב"ק ובב"ב אמרינן אין לצור ולצור וכן לקמן יג אמרינן בניחותא לצור כו' אלא דמקשה משום דגם תורף בלא טופס פסול כמ"ש התוס' א"כ לא חזו תרוייהו אלא לצור ומאי נ"מ בהא דז"נ טופס וזה תורף:

4 גמ' שם יהיב ליה האיך דביני ביני. הנ"ל דל"ד כל הבינים אלא כגון אם בהזמן שוה מאה ובלתו אינו שוה אלא שמונים ז"נ 9/5 מהמאה וז"נ 9/4 וזהו ע"ד רבי בכתובות צג לפי' ר"ח שבתוס' שם דהלכתא כוותיה אבל בפשטי' משמע שהא' נוטל מקודם הביני וביני משלם ואח"כ חולקין הנשאר בשוה ובמשל שזכרנו יטול הא' ששים והב' ארבעים וכ"מ מסתימת הפוסקים ולכאורה זהו ע"ד ר"נ שם דלית ה"כ ויש לחלק: