רש"ש על בבא מציעא כ״ז

1 גמרא אמר אביי משמעות דורשין א"ב כו' רבא אמר כו'. עי' בגה"ש ובמו"ק ז ב וסנהדרין עו ב איתא כן באביי ורבא גופייהו:

2 רש"י ד"ה אפקורי. למי שטרח בו. הן הפקר לא מיקרי עד שיופקר לכל כדלקמן ל ב ומדוע לא פי' כפשוטו ואולי לשון הפקר דכאן אשיגרת לישן הוא והכוונה מתנה או מחילה כלשון התוס' לקמן סח ב וע"ש ותראה מה דחקו לפרש כן או כיון דמפקיר לכל מי שיטרח ה"ל כהפקר לכל:

3 גמרא והכא בסימנין עשוין להשתנות לאח"מ כו'. כצ"ל ולמחוק הה' וכמו שהוא בפרש"י:

4 רש"י ד"ה סימנין דרבנן. וגבי א"א דאיסור דאורייתא כו'. יש לדקדק קצת מדבריו דהיכא דליכא איסור דאורייתא כגון נטבע במים שאל"ס סמכינן אסימנין לכ"ע וכבר דברו בזה האחרונים:

5 תד"ה כיס. וי"ל כל דבר שיש בו משום רפואה כו'. תירוצם תמוה דמאי שייך רפואה בכיס ולעד"נ דמשמע בפ' ג"ה צה ב דסימן לחוד ונחוש לחוד דמשום סימנא מותר דקאמר שם בית כו' אע"פ שאין נחוש יש סימן ע"ש ובפרש"י והכא הלא קאמר דמסמני ולא כגי' דביבמות דמנחשי וזה דומה למש"כ בשו"ע יו"ד סי' קע"ט ס"ב ובהגהת רמ"א שם: