רש"ש על בבא מציעא ק״ט א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא מציעא ק״ח ע״ב רש"ש על בבא מציעא ק״ט ע״ב »

1 בבא מציעא פתח ↗

יַרְקָא וְסִילְקָא – נַעֲקוֹר וְנִשְׁקוֹל! בִּדְלָא מְטָא יוֹמָא דְשׁוּקָא.

3 פסחים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהָיָה יָדָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶן יָפוֹת, רַשָּׁאִין לוֹמַר: טוֹל חֶלְקְךָ וָצֵא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה וְעָשׂוּ סִיבּוֹלֶת, רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ: טוֹל חֶלְקְךָ וָצֵא. שְׁמַע מִינַּהּ.

4 רש"י פתח ↗

דיקלא ואלים - קיבל הימנו אילן לפירותיו כך וכך שנים ונתעבה והגבירו עיקרו ה"נ וכו':

5 רש"י פתח ↗

א"ל - מדקאמרת כורכמא רישקא רבאי שהוא דבר הנקצר בכל שנה ולא אמרת אנא תאלי הייתי נוטע בה למישקל שבחייהו גלית אדעתך דלא נחתת להא ארעא אדעתא למיעבד בה מידי דבר קיימא למישם ליה שבחיה ומפיק אלא מידי דתיעקריה ותישקליה ותיזיל כי מסתלקת שקול כורכמך רישקך אותו כורכמא רישקא דהיינו תאלי שקיימו בה עקור אותו ולך וכשתבא לעקור אינו אלא עצים וזה יתן לך דמי עצים:

6 רש"י פתח ↗

אפסיד - מאי דאשבח כבר מיהו אכתי הוה שבחא ומיסתלקנא דקאמר בלא שבחא קאמר:

8 תוספות על בבא מציעא פתח ↗

אין לך אלא דמי עצים בלבד - ואע"ג דבסוף פרק השואל לעיל בבא מציעא דף קא. ושם אמר דמצי למימר זיתי אני נוטל אי לאו משום ישוב א"י הכא לא מצי אמר ליה דמיירי דהני תאלי לא היו ראוים לנוטעם במקום אחר ואם היה נוטלם היו מתים ולא היו שוים אלא לעצים א"נ מדלא א"ל תאלי הוה נטענא אלא כורכמא דרישקא שמשעוקרין אותן אין נוטעין אותן במקום אחר גלית אדעתיך שלא היית חושש בדבר שראוי לנוטען ולכך אין לך אלא דמי עצים וכגון שהתאלי לא היו מכחישין אותו יותר מאספסתא וכורכמא דרישקא שאם לא כן לא יכול לומר תאלי הוה נטענא שהרי לאספסתא קבלה:

1 גמרא בדלא מטא יומא דשוקא. הא דלא מוקי בדלא נגמרו נ"ל משום דכיון דצריכי עוד לקרקע הוה חלק המקבל בזה כמו שטף נהר זיתיו דלעיל ק ב במשנה וע"ש בגמרא ולשון הרמב"ם בפ"ח מהל' שכירות הל"י והטוש"ע רסי' שכ"ז צ"ע:

2 גמ' שם א"ל מאי פסדתיך. ברי"ף הגי' מאי פסידך:

3 גמ' שם עד האידנא חד השתא חמשה. נראה דר"ל דאינני חפץ שיהיה הרבה דעות ע"ד שאמרו בפסחים פט ב ע"ש ועד האידנא השני הוא משום קדרה דבי שותפי לא חמימא כו' דאיתא בעירובין ג ועי' גי' הרא"ש:

4 רש"י ד"ה דיקלא ואלים. והגביר עיקרו כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה א"ל. מדקאמרת כו' שהוא דבר הנקצר בכל שנה. התוס' בב"ב לח כתבו שדרך להשהותו ג' שנים בקרקע:

6 רש"י ד"ה אפסיד. אכתי הוה שבחא. הס"ד ואח"כ מתחיל דב"ח

7 מסתלק בלא שבחא דמיסתלקנא דקאמר כו'. כצ"ל:

8 תד"ה אין בסופו. וכגון שתאלי לא היו מכחישין כו'. לכאורה זה שלא כדעת רש"י לעיל קו ב בד"ה לא יזרענה חטים:

1 משנה תורה, הלכות שכירות פתח ↗

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת אֵין לַמְקַבֵּל כְּלוּם בְּקוֹרַת הַשִּׁקְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וְלֹא בְּשֶׁבַח הָאִילָנוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲלֵיהֶן בַּשָּׂדֶה. אֲבָל מְחַשְּׁבִין לוֹ מְקוֹם הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ הָיָה בָּהֶן אוֹתוֹ זֶרַע שֶׁזָּרַע בְּכָל הַשָּׂדֶה. וְהוּא שֶׁצָּמְחוּ הָאִילָנוֹת בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִזְרִיעָה אֲבָל אִם יָצְאוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִזְרִיעָה אֵין מְחַשְּׁבִין לוֹ כְּלוּם. וְאִם קִבְּלָהּ שֶׁבַע שָׁנִים אוֹ יֶתֶר יֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת הַשִּׁקְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הַשָּׂדֶה וְהָיוּ שָׁם זְרָעִים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְהִמָּכֵר אוֹ שֶׁנִּגְמְרוּ וְלֹא הִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק לְמָכְרָן שָׁמִין אוֹתָן וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַקַּרְקַע. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין הַמְקַבֵּל וּבַעַל הַקַּרְקַע בַּתְּבוּאָה כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן כָּךְ חוֹלְקִין בַּזְּמוֹרוֹת. אֲבָל הַקָּנִים הַמַּעֲמִידִים תַּחַת הַגְּפָנִים אִם קָנוּ אוֹתָן בְּשֻׁתָּפוּת הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין בָּהֶן וְאִם הֵן מִשֶּׁל אֶחָד מֵהֶן זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתָן הֲרֵי הֵן שֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

3 עירובין פתח ↗

אָמַר רָבָא מִפַּרְזַקְיָא: סוּכָּה דִּלְיָחִיד הִיא רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְּכַר, מָבוֹי דִּלְרַבִּים הִיא סָמְכִי אַהֲדָדֵי וְלָא מִדַּכְרִי, דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: קִדְרָא דְבֵי שׁוּתָּפֵי, לָא חַמִּימָא וְלָא קָרִירָא.

5 תוספות על בבא בתרא פתח ↗

ואי כורכמא דרישקא לכך נקט כורכמא דרישקא שמתקיים בקרקע ג' שנים דהיינו שני. חזקה ודרך להשהותו בקרקע כמו שיכול להתקיים:

8 רש"י על בבא מציעא פתח ↗

לא יזרענה חטין - שהחטין מכחישות את הקרקע יותר מן השעורין והא לא מיתוקמא אלא בחכרנות דאי בקבלנות הא אמרינן תיכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה והרי הוא נהנה בשינוי של זה:

« רש"ש על בבא מציעא ק״ח ע״ב רש"ש על בבא מציעא ק״ט ע״ב »