נימוקי יוסף על יבמות ל״ה

« נימוקי יוסף על יבמות ל״ד ע״ב נימוקי יוסף על יבמות ל״ו ע״א »

1 רי"ף פתח ↗

ולא חיישינן לב"ד טועין מ"ט דבי דינא בתר בי דינא הוא דלא דייקי אבל בתר עדים דייקי וכבר כתבנוהו בפרק יש נוחלין והלכה כרבא:

1 הגהות הב"ח פתח ↗

נ"ב זה:

2 הגהות הב"ח פתח ↗

נ"ב ולא הבנתי דבריו סוף סוף כיון דרבא סבר דכותבין אפילו אין מכירין דלא חיישינן לב"ד טועין שטעו בהלכה זו לומר דחולצין אפילו אין מכירין א"כ ממילא נמי אפי' נאמר דחולצין אפי' אין מכירין וכותבין אפילו אין מכירין ליכא חורבא דאף כשתראה גט זה לב"ד אחר לא ישיאוה כיון דלא כתוב ביה ואשתמודעינהו שאין ב"ד טועין לומר שאין חולצין אלא א"כ מכירין. והנרא' בעיני לפרש דדוקא כשאין חולצין אא"כ מכירין התם הוא דלא חיישינן שטעו לחלוץ כשאין מכירין אבל אם חולצין אפי' אין מכירין איכא למיחש בטעות ב"ד אחר לומר דב"ד ראשון חלצו לה כשהכירוה דלכתחלה ודאי עדיף טפי להכיר אותם והכי הוה נמי סתמא דמילתא דעל הרוב מכירים אותם והלכך יש לחוש לב"ד טועין הכא טפי ודו"ק:

3 רי"ף פתח ↗

מתני' דף קו: מצות חליצה בא הוא ויבמתו לב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר דברים כ״ה:ח׳ וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה ובלשון הקדש היו אומרים ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק שנראה לדיינים דברים כ״ה:ט׳ וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין אותו וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עכו וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:

4 סנהדרין פתח ↗

קְלָתֵיהּ! כֵּיוָן דְּאִיתַּחְזַק בְּבֵי דִינָא, ״אִיבַּעְיָא קְלָתֵיהּ״ לָא אָמְרִינַן. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: סִימְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵין עָלָיו עֵדִים, וְיָצָא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁיָּצָא אַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת – כָּשֵׁר. אַלְמָא שָׁלִישׁ מְהֵימַן! תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, תְּיוּבְתָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״יִסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״ – אֲתָאן לְרַבָּנַן, וַהֲדַר אָמְרַתְּ ״קִרְבוּ אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי״ – אֲתָאן לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְכִי תֵּימָא: כּוּלַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ? מַאי ״עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״? עַד שֶׁיֹּאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵינוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה? אֶלָּא, כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ: ״הָבֵא עֵדִים״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי עֵדִים״. ״הָבֵא רְאָיָה״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי רְאָיָה״. אֲבָל בָּאוּ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת בְּיַד אַחֵר – הֲרֵי זֶה מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי, מִי שֶׁנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, יוֹצִיא מָנֶה עַל מָנֶה? אֶלָּא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵים שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר: ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. וְאִם הוּצְרַךְ דָּבָר לִשְׁאוֹל – כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין. וְאִם אָמַר: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ לִי מֵאֵיזֶה טַעַם דַּנְתּוּנִי״ – כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. וְהַיְּבָמָה, הוֹלֶכֶת אַחַר הַיָּבָם לְהַתִּירָהּ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֲפִילּוּ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָא? ״וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ״, וְלֹא זִקְנֵי עִירָהּ. אָמַר אַמֵּימָר: הִילְכְתָא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאָמַר לֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה, אֲבָל מַלְוֶה – ״עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה״. שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא: לִדְזִיו לֵיהּ כְּבַר בִּתְיָה, שְׁלָם. עוּקְבָן הַבַּבְלִי קְבַל קֳדָמַנָא: יִרְמְיָה אָחִי הֶעֱבִיר עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ. אִמְרוּ לוֹ: הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא. הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״אִמְרוּ לוֹ״, אַלְמָא דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. ״הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא״, אַלְמָא שַׁדְּרוּהּ הָכָא. אֶלָּא, הָכִי קָאָמְרִי: אֱמַרוּ לֵיהּ, דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. אִי צָיֵית – צָיֵית, וְאִי לָא – הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: דִּינֵי קְנָסוֹת הֲוָה, וּבְבָבֶל לָא דָּיְינִי דִּינֵי קְנָסוֹת. וְהָא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ הָכִי – כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְמָר עוּקְבָא. הֲדַרַן עֲלָךְ זֶה בּוֹרֵר.

6 רי"ף פתח ↗

7 רי"ף פתח ↗

9 רי"ף פתח ↗

אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דמצוה הכי ואי אפיך לית לן בה

10 רי"ף פתח ↗

11 רי"ף פתח ↗

אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרייה לדידה לא לחודיה אבה יבמי לחודיה דמשמע אבה יבמי אלא לא אבה יבמי בבת אחת ולא ליקרייה לדידיה לא לחודיה חפצתי לקחתה לחודיה דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה בבת אחת רבא אמר אסוקי מילתא לית לן בה רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר אסוקי מילתא לית לן בה אמר ליה מודה רבא בלא אבא יבמי דאסוקי מילתא הוא כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הכא נמי אם ראוי למיקרייה בבת אחת לא מעבבא קריאתה ואי לא מעכבא:

12 רי"ף פתח ↗

13 רי"ף פתח ↗

15 רי"ף פתח ↗

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצה צריך למכתב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי ועד יבמי ואקרינוהי לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל מר זוטרא משרטט וכתיב לכולה פרשה מתקיף לה מר בר רב אשי היכי כתיב כולה פרשה והא לא ניתן ליכתב והלכתא כמר זוטרא:

16 גיטין פתח ↗

״וְעִנִּתִךְ״ – אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, יַעֲשֶׂה צְדָקָה. ״לֹא אַעֲנֵּךְ עוֹד״ – תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִרְקָם לַמִּזְרָח כּוּ׳: לְמֵימְרָא דְּעַכּוֹ לִצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָיְימָא?! וּרְמִינְהוּ: הָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב; מִימִינוֹ – לְמִזְרַח הַדֶּרֶךְ – טְמֵאָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים, וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וּמִן הַשְּׁבִיעִית, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת. מִשְּׂמֹאלוֹ – לְמַעֲרַב הַדֶּרֶךְ – טְהוֹרָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים, וְחַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא פְּטוּרָה. עַד הֵיכָן? עַד כְּזִיב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: עַד לַבְלָבוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: רְצוּעָה נָפְקָא. וְיָהֵיב תַּנָּא סִימָנָא הָכִי?! אִין; קְרָא נָמֵי יָהֵיב סִימָנָא, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה׳ בְּשִׁילוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל, מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה, וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה״, וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְמִזְרָחָהּ שֶׁל מְסִלָּה. תָּנָא חֲדָא: הַמֵּבִיא גֵּט בִּסְפִינָה – כְּמֵבִיא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְתַנְיָא אִידַּךְ – כְּמֵבִיא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבָּנַן. דִּתְנַן: עֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ הַבָּא בִּסְפִינָה לָאָרֶץ – חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת, אֲבָל אֵין הַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת – פָּטוּר. אַבָּיֵי אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת, כָּאן בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת. אָמַר רַבִּי זֵירָא: עָצִיץ נָקוּב הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת, בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן. אָמַר רָבָא: דִּילְמָא לָא הִיא – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם אֶלָּא בִּסְפִינָה,

17 גיטין פתח ↗

וּפָרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן, וּפָרָשַׁת נֵרוֹת, וּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדוּמָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תּוֹרָה – רוֹב בִּכְתָב וּמִיעוּט עַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רוֹב עַל פֶּה וּמִיעוּט בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי״! הָהוּא, אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ: אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי?! הֲלֹא ״כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ״! וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״! הַהוּא – מִשּׁוּם דְּתַקִּיפִי לְמִיגְמְרִינְהוּ. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי, מְתוּרְגְּמָנֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, כְּתִיב: ״כְּתוֹב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, וּכְתִיב: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ – הָא כֵּיצַד? דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאוֹמְרָן עַל פֶּה, דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאוֹמְרָן בִּכְתָב, דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. תָּנָא: ״אֵלֶּה״ – אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, וְאִי אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל״. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם כָּבוֹד, וְהָא הָהוּא שִׁיפּוּרָא, דַּהֲוָה מֵעִיקָּרָא בֵּי רַב יְהוּדָה, וּלְבַסּוֹף בֵּי רַבָּה, וּלְבַסּוֹף בֵּי רַב יוֹסֵף, וּלְבַסּוֹף בֵּי אַבָּיֵי, וּלְבַסּוֹף בֵּי רָבָא! אֶלָּא מִשּׁוּם חֲשָׁדָא. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה וְכוּ׳: אִיתְּמַר: בְּנֵי נַהֲרָא; רַב אָמַר: תַּתָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא, וּשְׁמוּאֵל אֲמַר: עִילָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא. בִּדְמֵיזַל – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְלִיגִי – בְּמִיסְכַּר וְאַשְׁקוֹיֵי; שְׁמוּאֵל אָמַר: עִילָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא, דְּאָמְרִי: אֲנַן מְקָרְבִינַן טְפֵי. וְרַב אָמַר: תַּתָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא, דְּאָמְרִי: נַהֲרָא כִּפְשָׁטֵיהּ לֵיזִיל. תְּנַן: בּוֹר הַקָּרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם! תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְּרַב: בְּאַמָּה הַמִּתְהַלֶּכֶת עַל פִּי בוֹרוֹ. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אָמְרִי לֵיהּ: סְכַר מִיסְכָּר, וְאַשְׁקִי בְּהִינְדָּזָא; קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא: הַשְׁתָּא דְּלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, כֹּל דְּאַלִּים גָּבַר. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: לוֹתְבַן מָר בְּעִידָּנָא! אֲמַר לֵיהּ: אִית לִי עִידָּנָא לְדִידִי. וְלוֹתְבַן מָר בְּלֵילְיָא! אֲמַר לֵיהּ: אִית לִי מַיָּא לְאַשְׁקוֹיֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַשְׁקֵינָא לֵיהּ לְמָר מַיָּא בִּימָמָא, וְלוֹתְבַן מָר בְּלֵילְיָא! אֲמַר לֵיהּ: לְחַיֵּי. אֲזַל לְעִילָּאֵי, אֲמַר לְהוּ: תַּתָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא. אֲזַל לְתַתָּאֵי, אֲמַר לְהוּ: עִילָּאֵי שָׁתוּ מַיָּא בְּרֵישָׁא. אַדְּהָכִי סְכַר מִיסְכָּר וְאַשְׁקִי. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: כְּבֵי תְרֵי עֲבַדְתְּ לִי! וְלָא טַעְמִינְהוּ אַבָּיֵי לְפֵירֵי דְּהַהִיא שַׁתָּא. הָנְהוּ בְּנֵי בֵּי חַרְמָךְ, דַּאֲזוּל כְּרוֹ בְּרֵישָׁא דְשַׁנְווֹתָא, וְאַהְדְּרוּהּ וְשַׁדְיוּהּ בְּשִׁילְהֵי נַהֲרָא. אֲתוֹ עִילָּאֵי לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַרוּ לֵיהּ: קָא מַתְקֵיל לְנַהֲרִין! אֲמַר לְהוּ: כְּרוֹ בַּהֲדַיְיהוּ טְפֵי פּוּרְתָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: קָא יָבְשִׁי פֵּירִין. אֲמַר לְהוּ: זִילוּ סַלִּיקוּ נַפְשַׁיְיכוּ מֵהָתָם. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, יֵשׁ בָּהֶן וְכוּ׳: בְּאוּזְלֵי וְאוֹהָרֵי

19 רי"ף פתח ↗

אמר אביי רוק שקלטתו הרוח ולא כלום הילכך הוא ארוך והיא גוצה וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל אמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כד נפיק מפומה דיבמה דכתיב דברים כה לעיני הזקנים וירקה אמר רבא אכלה

20 רי"ף פתח ↗

22 רי"ף פתח ↗

תומא ורקקה או אכלה גרגישתא ורקקה ולא כלום הוא מ"ט וירקה מעצמה בעינן וליכא:

25 תלמוד ירושלמי שקלים פתח ↗

משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים שֶׁכֵּן מָסוֹרֶת בְּיָדָן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְרָאָה הָרִיצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז: הלכה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת כול׳. תַּנֵּי. הַשּׁוֹפָרוֹת הַלָּלוּ עֲקוּמוֹת הָיוּ. צָרוֹת מִלְּמַעֲלָן וּרְחָבוֹת מִלְמַטָּן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָאָרוֹן גָּלָה עִמָּהֶן לְבָבֶל. מָה טַעַם. לֹא יִוָותֵר דָּבָר אָמַר יְי. אֵין דָּבָר אֶלָּא שֶׁהַדִּיבְּרוֹת לְתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְי. אֵי זֶהוּ חֶמְדַּת בֵּית יְי. זֶה הָאָרוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה. כְּתִיב וַיֵּ‍רָאוּ וְאַתְּ אָמַר וְלֹא יֵרָאוּ. אֶלָּא נִרְאִין וְלֹא נִרְאִין. בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִין כִּשְׁנֵי דַדֵּי הָאִשָּׁה. וְרַבָּנִן אָמְרִין. בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶחָד בַּעַל מוּם שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמַפְצִיעַ עֵצִים בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וְרָאָה אֶת הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. בּוֹא וּרְאֵה אֶת הָרִצְפָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. לֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמְתוֹ. וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִקִּישׁ עָלֶיהָ בְקוּרְנָס וְיָצָאת אֵשׁ וּשְׂרָפָתוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ. וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה מוּנַח בְּאֹהֵל מוֹעֵד. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית יְי וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. זֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן וּפְעָמִים הוּא מַתְרֶה עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אָרוֹן אֶחָד הָיָה וּפַעַם אַחַת יָצָא בִימֵי עֵלִי וְנִשְׁבָּה. קִרְיָיה מְסַיֵיעַ לְהוֹן לְרַבָּנִן. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה. מִילָּה דְלָא חֲמוּן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְיָיה מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מָה עָבְדוּן לֵיהּ רַבָּנִן. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסּוּכּוֹת. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מָה עָבְדוּן לֵיהּ רַבָּנִן. סְכָךְ שֶׁהוּא כְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵית הַבְּחִירָה. מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶּת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְאַהֲרוֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִי גְנָזוֹ. יֹאשִׁיָּהוּ גְנָזוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ יְי אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. עָמַד וּגְנָזוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. אָמַר לָהֶן. אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֶל עוֹד אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת יְי אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. פִּיטּוּם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ וגו׳ וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וגו׳. שֶׁהֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מָנִים. שֶׁמֶן זַיִת הִין. שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג שֶׁבּוֹ שׁוֹלְקִין אֶת הָעִיקָּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹלְקָן הָיָה בַמַּיִם וְנוֹתֵן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּיהֶן. מִשֶּׁהָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ הָיָה מַעֲבִירוֹ כַּדֶרֶךְ שֶׁהַפַּטָּמִין עושין. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ וגו׳. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִילְעַאי. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשׂוּ בוֹ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן זַיִת הִין. אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הֶעֵצִים הָעִיקָּרִים לֹא הָיָה בוֹ סָפַק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין וְהַיּוֹרָה בוֹלַעַת. וּמִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו. הַשֻּׁלְחָן וְכָל כֵּלָיו. הַמְּנוֹרָה וְכָל כֵּלֶיהָ. וּמִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ אַהֲרֹן כֹהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵינוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. מַאי טַעֲמָא. קוּם מָשְׁחֵיהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין בְּנוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טְעוֹנִין מְשִׁיחָה. וְכולּוֹ קַיָים לְעָתִיד לָבוֹא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַיָין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּחוֹן. וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מַחֲלוֹקָתוֹ שֶׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. יוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. יֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. אֶלָּא יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוּיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְלֹא יִאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. הָדָא אָמְרָה. בְּאַפֵּירְסָמוֹן מְשָׁחוֹ. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפָּךְ. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַיֶימֶת. אֵין מוֹשְׁחִין כֹּהֲנִים מְלָכִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹנְדְרַיָיא. עַל שֵׁם לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. וְהָא כְתִיב הַבְּכוֹר יוֹחָנָן. בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְהָכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם. שְׁלִישִׁי לְתוֹלְדוֹת רְבִיעִי לַמַּלְכוּת. צִדְקִיָּהוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו מִידַּת הַדִּין. שַׁלּוּם שֶׁבְּיָמָיו שָׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לָא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵיהּ וְלָא צִדְקִיָּהוּ הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מְָאן תַּנָּא. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי מֵאִיר הִיא. דִּתְנָן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל הָאַמּוֹת הוּא כְבִנְיָינוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה. שֶׁל כֵּלִים חֲמִשָּׁה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אוֹרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן חַמִּשָּׁה עָשָׂר טֶפַח. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא אֲשִׁיתָא וְאַמְתָּא אֲשִׁיתָא וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בּוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכּוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ שְׁלֹשָׁה שִׁשָּׁה. וְתֵן אוֹרְכָן שֶׁל לוּחוֹת לְרוֹחְבוֹ לְאָרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תְּנֵם לְאִיסְטְּוָוה תֵּן מֵהֶם חֲצִי טֶפַח לְכָל כּוֹתֶל נִשְׁתַּיֵיר שְׁנֵי טְפָחִים לְסֵפֶר תּוֹרָה. רָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן תִשְׁעָה טְפָחִים. דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא אֲשִׁיתָא וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בּוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אַחַת וְאַחַת אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה שִׁשָּׁה. תֵּן אָרְכָּן שֶׁלְלוּחוֹת לְרוֹחְבוֹ שֶׁלְאָרוֹן נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט. וּמְקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶֶר תוֹרָה טְפָחַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מָאן תַּנָּא. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁלְכֵּלִים חֲמִשָּׁה. וְהָהֵן אָרוֹן כֶּלִי הוּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה אָרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן עָשׂוּי. שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וְאַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵיי וּפְלִיג. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם חֲצִי טֶפַח. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. רָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵיי וּפְלִיג. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשִׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן אָרְכָן שֶׁלְלוּחוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט. כֵּיצַד עָשָׂה בְצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת עֲשָׂאוֹ שְׁתַּיִם שֶׁלְזָהָב וְאַחַת שֶׁלְעֵץ. נָתַן שֶׁלְעֵץ בְּשֶׁלְזָהָב וְשֶׁלְזָהָב בְּשֶׁלְעֵץ וְשֶׁל עֵץ בְּשֶׁלְזָהָב. וְצִיפָּהוּ. דִּכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. לְהָבִיא שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. תֵּיבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְצִיפָּהוּ. דִּכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס לְהָבִיא בֵין נֶסֶר לְנֶסֶר. כֵּיצד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִן אָמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אָמַר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים. טֶטְרַגוֹנָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה מַטֵּי הָדֵין קִרְיָיא הֲוָה אֲמַר. יָפֶה לִימְּדֵנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים כָּךְ בֵּין כָּל דִּיבֵּר וְדִיבֵּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁיָית קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְיָא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְיָא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְשַׂמְתֶּם אוֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְי וגו׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דוּ אָמַר. אֵיכָן הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן. כְּמִין גְּלוֹסֳּקוֹס עָשָׂה לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן לְתוֹכוֹ. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. וְנָתַתָּה אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה וגו׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחַר בַּתּוֹרָה. אֶלָּא וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּה אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְמֹשֶׁה נְתָנָהּ לוֹ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָה בְאֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ מוּבְלֶלֶת בְאֵשׁ חֲצוּבָה מֵאֵשׁ וּנְתוּנָה מֵאֵשׁ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִימִינוֹ אֵשְׁ דָּת לָמוֹ. משנה: הֵיכָן הָיוּ הַהִשְׁתַּחֲוִיּוֹת הָאֵילּוּ. אַרְבַּע בַּצָּפוֹן וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב שַׁעַר הָעֶלְיוֹן שַׁעַר הַדֶּלֶק שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת שַׁעַר הַמָּיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ חַמַּיִם בֶּחָג. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. לְעוּמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִין בַּמַּעֲרָב שַׁעַר יְכָנְיָה שַׁעַר הַקָּרְבָּן שַׁעַר הַנָּשִׁים שַׁעַר הַשִּׁיר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח שַׁעַר נִיקָנוֹר וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב וְלֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם: הלכה: מַתְנִיתָה דְּאַבָּא יוֹסֵה בֶן חָנִין. דְּאַבָּא יוֹסֵה בֶן חָנִין אָמַר. כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. בְּרַם כְּרַבָּנִן שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה. עַל דָּעְתּוֹן דְּרָבָּנִן אֵיכָן הָיוּ הִשְׁתַּחֲוִיּוֹת הַלָלוּ. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְרָצוֹת הָיוּ בוֹ שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָון. חָזְרוּ וּגְדָרוּם וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. כְּתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַם וגו׳. תַּנֵּי. בֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עַד הַפָּרָכוֹת כְּקַרְנֵי סִילַיי וּבִילַיי. מִן הַפָּרָכוֹת עַד מִזְבַּח הַזָּהָב כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וְעַד הָעֲזָרוֹת כְּחוּט שֶׁל שְׁיתִי. מִן הָעֲזָרוֹת וְעַד מִפְתַּן הַבַּיִת כְּחוּט שֶׁל עֶרֶב. מִיכָּן וָהֵילַךְ כְּמִפִּי הַפַּךְ. וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית. כְּתִיב בְּצֵאת הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִירֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. עַד קַרְסוּלֵהּ. וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִים. עַד בִּרְכַּיָיא. וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי מֵי מָתְנָיִם. עַד מָתְנַיָיא. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר. אֲפִילוּ לִיבֻּרְנִין גְּדוֹלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבוֹר בּוֹ. מַה טַעֲמָא וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. מִפְּנֵי מַה כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ. מָהוּ מֵי שָׂחוּ. מִלְּשׁוֹט. אָמַר רִבִּי חוּנָה. בְּאַתְרִין צְוָוחִין לְשַׁיְיטָא סְחוּנָא. וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשּׂוֹחֶה לִשְׂחוֹת מָהוּ לִשְׂחוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מַיִין דְּמִתְמַלְּלִין בְּעָלְמָא. כְּתִיב בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם לְחַטַּאת וּלְנִידָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁרִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי תַעֲרוּבוֹת הֵם. כְּשֵׁירִים לְנִידָּה וּפְסוּלִים לְמֵי חַטָּאת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁירִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי קַטֵּיפְרֵיסוֹת הֵן. פְּסוּלִין לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה זֶה יַם שֶׁלְסַמְכו. וְיָרְדוּ אֶל הָעֲרָבָה זֶה יַם שֶׁלְטִיבֵּרִיָּא. וּבָאוּ הַיָּמָּה זֶה יַם הַמֶּלַח. אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מּוֹצָאִים. כְּנֶגֵד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁיָּצָא. אֶחָד בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְאֶחָד בְּדוֹר פְּלָגָה. רִבִּי לָעְזְר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה יָצְא עַד קַלַבְּרִיאָה וּבַשְׁנִיָיה יָצָא עַד קֵפֵי בֶּרְבֶּרִיָה. רִִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה יָצְא עַד קֵפֵי בֶּרְבֶּרִיָא בַשְׁנִיָיה יָצָא עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ. עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תוֹסִיף. עַד עַכּוֹ תָבוֹא וְלֹא תוֹסִיף. וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. עַד יָפוֹ אָשִׁית גְּאוֹן גַּלֶּיךָ. נִיחָא יָמָּא רַבָּא יַמָּא דְמִילְחָא. בִּשְׁבִיל לְמִיתְקָן. יַמָּה דְטִיבֵּרִיָּא יַמָּה דְסַמְכוֹ. לְרַבּוֹת דְּגָתָם. לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם. לְמִינֵי מִינִים תִּהְיֶה דְגָתָם. תַּנֵּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לְצַיְידָן וְהֵבִיאוּ לְפָנַיי יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי דָגִים בְּתַמְחוּי אֶחָד. וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם. בְּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִיתָּנוּ. כְּתִיב וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם וְאַתְּ אָמַרְתָּ. וְלֹא יֵרָפְאוּ הַמַּיִם. מָקוֹם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ וְלֹא יֵרָפְאוּ. כְּתִיב וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבֹּל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה תְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים. מַה טַעֲמֵיהּ. לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְאִילָן עוֹשֶׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְקָרֵב מִמֶּנָּה הָעוֹמֵר. מַה טַעֲמֵיהּ. וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיי אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר. וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. תַּרְפֵּיהּ מְצַץ עָלֵיהּ וֹתָרַף מְזוֹנֵהּ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְמָעֲלָן. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְמַטָּן. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה אִילְּמִים. אַתְּ מוֹצֵא. בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְכָאן בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְדִיפְנֵי שֶׁלְאַנְטִוֹכִיָּה וְיָצָאָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה לוֹ. הִגִּיעַ זְמַן הַבַּיִת הַזֶּה לִיחָרֵב. אָמַר לָהֶן. אוֹתוֹ שֶׁהִמְלַכְתִּי אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם תְּנוּהוּ לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי. בָּאוּ וְאָמְרוּ לִיהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה. נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶן כָּךְ נָטַל מַפְתֵּיחוֹת שֶׁלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. עָלָה לְגַגּוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר לָפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְעוֹלָם. לִכְשֶׁעָבַר הָיִינוּ נֶאֱמָנִין לָךְ וְהָיוּ מַפְתֵּיחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָנוּ. עַכְשָׁיו שֶׁאֵין אָנוּ נֶאֱמָנִין הֲרֵי מַפְתֵּחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָךְ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זְרָקָן וְעוֹד לֹא יָרְדוּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. רָאָה כְמִין יָד נוֹטַלְּתַן מִיָּדוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּל חוֹרֵי יְהוּדָה כֵן עָלוּ לְרֹאשׁ גַּגּוֹתֵיהֶן וְנָפְלוּ וָמֵתוּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּׂא גֵּיא חִיזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵיפוֹא כִּי עָלִית כּוּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה וגו׳. משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ שְׁמוֹנֶה שֶׁל שַׁיִישׁ בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִים. וּשְׁנַיִם בְּמַעֲרַב הַכֶּבֶשׁ אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִין אֶת הָאֵיבָרִין וְעַל שֶׁל כֶּסֶף כְּלֵי שָׁרֵת. וּשְׁנַיִם בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. אֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד: הלכה: תַּנֵּי. עַל שֶׁלְכֶּסֶף. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן שֶׁלְכֶּסֶף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ. לֹא כֵן תַּנֵּי. זֶה אֶחָד מִן הַנִּיסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ חוֹם כָּךְ הָיוּ מוֹצִאִין אוֹתוֹ חוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר לָשׁוּם לֶחֶם חוֹם כְּיוֹם הִלָּקְחוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֶׂה נִיסִּים. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם מָהוּ לְהַנִּיחוֹ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. אֲמַר לוֹן. כְּתִיב וְנָתַתָּה עַל הַשּׁוּלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַיי תָּמִיד. לֶחֶם פָּנִים אֲפִילוּ פָסוּל. עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. וַיַּעַשׂ שׁוּלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אִין תֵּימַר. חֲמִשָּׁה בַדָּרוֹם וַחֲמִשָּׁה בַצָּפוֹן. וַהֲלֹא אֵין הַשּׁוּלְחָן כָּשֵׁר אֶלָּא בַצָּפוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חֲמִשָּׁה מִיָּמִין שֻׁלְחֲנוּ שֶׁלְמֹשֶׁה וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמאֹלוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְסַדֵּר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מְסַדֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים. תַּנֵּי. מִזְרַח וּמַעֲרָב הָיוּ נְתוּנִין. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. צָפוֹן וְדָרוֹם הָיוּ נְתוּנִין. מָאן דְּאָמַר. מִזְרַח וּמַעֲרָב. נִיחָא. כּוּלְּהֹן רְאוּיִין לְשֵׁירוּת. מָאן דְּאָמַר. צָפוֹן וְדָרוֹם. נִמְצָא שׁוּלְחָן בַדָּרוֹם וּמְנוֹרָה בַצָּפוֹן. וְהָא תַנֵּי. הַשֻּׁלְחָן הָיָה נָתוּן מֵחֲצִי הַבַּיִת וְלִפְנִים מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל כִּשְׁתֵּי אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן וּמְנוֹרָה כְנֶגְדּוֹ בְדָרוֹם. מִזְבַּח הַזָּהָב הָיָה נָתוּן בְאֶמְצַע הַבַּיִת חוֹלֵק אֶת הַבַּיִת מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. וְכוּלְּהֹם הָיוּ נְתוּנִין מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים. עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ אֶת מְנוֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטוֹ. אּין תֵּימַר. חָמֵשׁ בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ בַּדָּרוֹם. וַהֲלֹא אֵין הַמְּנוֹרָה כְשֵׁירָה אֶלָּא בַדָּרוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֵרַךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חָמֵשׁ מִיָּמִין מְנוֹרָתוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָמֵשׁ מִשְּׂמאֹלָהּ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבְעִיר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מַבְעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָג‍וּר. וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב. הֵן כִּילוּ זְהָבוֹ שֶׁלְשְׁלֹמֹה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַסִּי. הָיָה שְׁלֹמֹה נוֹטֵל אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב וּמַכְנִיסָן לָאוֹר לַכּוּר וּמוֹצִיאָן עַד שֶׁהוּא מַעֲמִידָן עַל אֶחָד. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אוֹתָהּ וגו׳. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד דְּלֹא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הֲוָה חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַיָים עַל בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם. משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכָתוּב עֲלֵיהֶן תִּקְלִין חַדְתִּין וְתִקְלִין עַתִּיקִין קִינִּין וְגוֹזְלֵי עוֹלָה עֵצִים לְבוֹנָה זָהָב לַכַּפֹּרֶת. שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. תִּקְלִין חַדְתִּין שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְעַתִּיקִין מִי שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶשְׁתָּקַד שׁוֹקֵל לְשָׁנָה הַבָּאָה. קִינִּין הֵן תּוֹרִין. וְגוֹזְלֵי עוֹלָה הֵן בְּנֵי יוֹנָה. כּוּלָּן עוֹלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים קִינִּין אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. גּוֹזְלֵי עוֹלָה כּוּלָּן עוֹלוֹת: הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עֵצִים לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גִּיזְירִין. לְבוֹנָה לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. זָהָב לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב. שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. נְדָבָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לוֹקְחִין בָּהּ עוֹלוֹת הַבָּשָׂר לַשֵּׁם וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל אָשָׁם הוּא אָֹשׂם אָשַׁם לַיְיָ. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא בָּא מִשֵּׁם חֵטְא וּמִשֵּׁם אַשְׁמָה יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת הַבָּשָׂר לַשֵּׁם וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים. נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין קַיָימִין אָשָׁם לַיי וְאָשָׁם לַכֹּהֵן. וְאוֹמֵר כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית יי לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ: הלכה: תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. וְלֹא הָיָה שׁוֹפָר שֶׁלְקִינִּים בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבֶת. שֶׁמָּא תָמוּת אַחַת מֵהֶן וְנִמְצְאוּ דְמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֶן. וְהָתַנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה. הֲרֵי עָלַי קַן. מֵבִיאָה דְמֵי קַן וְנוֹתְנָתוֹ בַשּׁוֹפָר וְאוֹכֶלֶת בַקֳּדָשִׁים וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא נִתְעַצֵּל כֹּהֵן. וְאֵין הַכֹּהֵן חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא דְמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֶן. כִּי קָאָמְרִינָן. בְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בַעֲלֵיהֶן וַדַּאִי. וְאִי אָמְרִינָן. נִבְרוֹר ד׳ זוּזֵי וְנַשְׁדֵּי בִּנְהָרָא וְאִידָּךְ לִישְׁתְּרוּ. הָא אָמְרִינָן בָעָלְמָא. רִבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. אָמַר הֲרֵי עָלַי עֵץ. מְבִיא גֵּיזָר אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. שֶׁזֶּה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כָּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְיזִירֵי עֵצִים. לְרַבּוֹת אֶת הָעֵצִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עוֹבְיָין כַּמָּה חוֹקוֹת בָּאַמָּה שׁוֹחֲקוֹת. וְאָרְכָּן אַמָּה גַמּוּדָה כְּאַמָּה גְּרוֹמָה. רִבִּי חוֹנִי בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. כְּמִין טוֹרְטָנִי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה אֶלָּא אַמָּה עַל אַמָּה לְפִיכָךְ לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא אַמָּה גַמּוּדָה גְּרוֹמָה. וְתַנֵּי כֵן. אַמָּה הַיְּסוֹד אַמָּה סוֹבֵב אַמָּה כַּרְכּוֹב וְאַמָּה קְרָנוֹת וְאַמָּה מַעֲרָכָה. לְבוֹנָה לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. נֶאֱמַר כָּאן אַזְכָּרָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן מְלֹא קוֹמֶץ אַף כָּאן מְלֹא קוֹמֶץ. אִי מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצֵים אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצֵים. אָמַר רִבִּי לָא. כְּלוּם לָמְדוּ לְקוֹמֶץ אֶלָּא מִלֶּחֶם הַפָּנִים. מַה לְהַלָּן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל אַף כָּאן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אִילָא אָמְרָה. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה מֵבִיאָהּ בְקוּמְצוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְּקוֹמֶץ הַבְּעָלִים. זָהָב לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וְהוּא שֶׁהִזְכִּיר צוּרָה. אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר צוּרָה מֵבִיא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה. שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָתֵּי אָבוֹת. בַּר פְּדָיָה אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ בְּהֵמוֹת. פָּר וְעֶגֶל וְשָׂעִיר אֵיִל וּגְדִי וּטְלֵה. שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ קָרְבָּנוֹת. קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יּוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וָאֲשָּׁמוֹת הַמְּנָחוֹת וָעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַל יְדֵי שֶׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה רִיבוּ לָהּ שׁוֹפָרוֹת הַרְבֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע וגו׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. שְׁתֵּי נְדָבוֹת עָשָׂה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נְדָבָה אַחַת. וְהָא כְתִיב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית יְי חוּצָה. אָמַר רַב חונָה. מִפְּנֵי הָטְּמֵאִים. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל שֵׁם אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְי סִפּוֹת כֶּסֶף. מִין סִפּוֹת כֶּסֶף לֹא יֵעָשֶׂה בֵית יי.

26 רי"ף פתח ↗

דף קז. בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובה"א ארוסות ונשואות בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד אמרו ב"ה לב"ש ממאנת והיא קטנה אפילו ד' או ה' פעמים אמרו להן ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:

27 רי"ף פתח ↗

28 רי"ף פתח ↗

29 רי"ף פתח ↗

30 רי"ף פתח ↗

גמ' אמר ר' הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו לומר דאע"ג דממאנת למאמרו ולא בעיא גיטא צריכה חליצה לזיקתו מ"ט מאמר וביאה דף קז: דאיהו עבד בה מציא עקרה זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרה עולא אמר ממאנת אף לזיקתו ולא בעיא חליצה מ"ט נשואין קמאין קא עקרה והלכת' כותיה איתיביה רבא לעולא כל היכולה למאן

31 רי"ף פתח ↗

1 חיישינן לב"ד טועין. אם כתבו לה עדים ראינו שחלצה מפלוני ואפילו לא כתבו ביה ואשתמודענוהי חיישינן שמא תראה גט זה לב"ד אחר ויסמכו עליו ולא יבדקו אם פלוני זה הכתוב בגט יבמה הוא וישיאוה ויהיו טועים בהלכה שאין יודעים שחולצין וממאנין אע"פ שאין מכירין דסבורים שלא יהיו העדים גומרים את הדבר לכתוב לה גט אלא א"כ היו מכירין דבשלמא בעדות שיעידו על פה שראו אותה שחלצה או מיאנה לא יטעו ב"ד האחרון כי מידע ידעי שב"ד הראשון חולצין או ממאנין בלא הכרה אבל כשרואין בידה גט חליצה מימר אמרי שלא היו העדים גומרים את הדבר לעשות גט אלמלי שהכירו:

2 לפיכך. הואיל ואין חולצין אלא א"כ מכירין כותבין גט חליצה עדים שראו שחלצה יכולין לכתוב לה ואף על פי שאין מכירין לא חיישינן שמא טעו ב"ד בהלכה זו לומר חולצין אף על פי שאין מכירין ושחלצו לה ממי שאינו יבמה. והלכתא כרבא דאמר אין חולצין אלא א"כ מכירין וקשה דהכא קאמר רבא דאין חוששין לב"ד טועין ואילו בפרק ייש נוחלין דף קלח: ילפינן מדרבא דחיישינן לב"ד טועין י"ל דתרוייהו איתנהו דהכא קאי אלפיכך כותבין לומר שהעדים כותבין אף על פי שלא נתברר להם כיצד עשו הדיינים לפי שאין חוששין לב"ד טועין והתם קאי אאין חולצין אלא א"כ מכירין משום דקסבר רבא דבי דינא בתר בי דינא לא דייקי ושמא יבאו ב"ד אחרון לטעות אחר הראשונים ולומר דלא חלצו אא"כ הכירו ויסמכו עליהם ויתירוה ולפיכך אין חולצין אא"כ מכירין וא"ת למה אין חולצין וכותבין ומתירין אף על פי שאין מכירין והתנן פרק האומר דף סג: קדשתי את בתי ואינו יודע למי קדשתיה ובא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן ואמרינן עלה בגמ' נאמן ליתן גט דאין אדם חוטא ולא לו י"ל דהתם ליכא למיחש למידי דהא אימת דאתי אחרינא ומערער ואתו עדים שהוא קדשה אחרון נאמן וכיון שכן אף היא אין מקלקלת את עצמה דחוששת שמא יבא בעל ויערער אבל הכא אין היבם יכול לקלקלה דכשיבא ויאמר אני הוא מימר אמרי הוא בעצמו הנחלץ או אח אחר היה לו שחלץ הילכך חוששין שמא כוון אחד מן העדים כדי לפטרה ושישאנה במקום אחר לפיכך אין חולצין אלא א"כ מכירין וא"ת בקדושין נמי ניחוש שמא יהא שמו כשם מי שקדש כבר וי"ל הרי אמרו שני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה וגם אין לחוש שמא יעלה המגרש שמו כשם המקדש דכל שלא הוחזק שמו בעיר ל' יום אין כותבין וכל שהוחזק לא חיישינן לרמאות והא דאמרינן אין ממאנים אלא א"כ מכירין היינו שיכירו האשה ואין צורך שיכירו הבעל שהרי יכולה למאן בבעל בכל מקום שהוא אבל אם לא יכירו האשה אפשר דמקלקלי בקטנה זו לקטנה אחרת לומר שמיאנה תחת בעלה ואם מתה בעודה קטנה יוציאו הקרובים גט מיאון זה כדי שירשוה הם:

3 מתני' עצה ההוגנת לו. שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קללה בתוך ביתך:

4 ומהאי קרא דזקני עירו אמרי' בסנהד' פ"ג דף לא: שהיבמה הולכת אחר היבם להתירה:

5 גמ' א"ר אמי אפי' מטבריא לצפורי ואף על פי שב"ד של טבריא היה יותר חשוב ואילו בעלמא אמרינן צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה שנאמר וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה:

6 מתני' ובלשון הקדש היו אומרים. במסכת סוטה נפקא לן בפרק ואלו נאמרין דף צג.:

7 בתלמידים. היושבים לפני רבן בעת החליצה:

8 גמ' קוראה. מאן יבמי:

9 וקורא. לא חפצתי:

10 קוראה. ככה יעשה:

11 דמקרי גט חליצה. המקרא את האשה בשעת חליצתה:

12 לא לחודיה. לפי שמפסיק בין לא לאבה:

13 מודה רבא בלא אבה. הוא הדין בלא חפצתי מטעמיה דר' זירא והא דנקט בלא אבה משום שאין דרכן של נשים לידע לקרות וכולן אינן ראויות לבילה חשיבי עד שילמדום אבל סתמא של אנשים יודעין הם וראויין לבילה מיקרו:

14 מן מאן מפני שאין הגט משורטט לא בעי למכתב כולי פסוקי דקי"ל דאין כותבין ד' תיבות בלא שרטוט:

15 משרטט. גט חליצה וכתיב כולה פרשתא:

16 אקרינוה לדידה מאן יבמי להקים לאחיו וגו' וכן כולן דקי"ל שלש תיבות דמקרא כותבין בלא שרטוט ד' אין כותבין בפ"ק דגיטין דף ז::

17 והא לא ניתנה ליכתב פרשה בפני עצמה במס' גיטין פרק הניזקין דף ס: דקתני אין כותבין מגילה לתינוק להתלמוד בה:

18 והלכתא כמר זוטרא דכותבין דלא דמי לכותב מגילה לתינוק להתלמד בה דהתם אדעתא דפרשתא כתיב לה דתיהוי כמגילה קטנה וקים לן תורה חתומה ניתנה אבל האי ספירת דברים הוא ולא בקדושתיה ובמקום מצוה שרי:

19 וקלטתו הרוח. לרוק והעבירו שלא בא לפני היבם:

20 איכא בפניו. כיון שיצא מפיה איכא בפניו:

21 לבהדי אפיה. שיצא למול פניו קודם שיקלטהו הרוח:

22 תומא. שום. גרגישתא:

23 ארזיל"א במעבה האדמה מלכים א ז מתרגמינן גרגישתא דארעא. והא דאמרינן דבעינן שיהא הרוק בפניו מדכתיב וירקה בפניו מסתברא דלא קאמר אלא שיהא כנגד פניו בין רואה בין שאינו רואה ואפילו סומא חולץ לכתחלה ודוקא לבית דין הוא דבעינן שיראו הרוק מדכתיב לעיני הזקנים והא דתניא בברייתא החולצת מן הסומא חליצתה כשרה בדיעבד משום סיפא דקתני פסולה נקט הכי אלא שהרמב"ם ז"ל כתב דאין סומא חולץ לכתחלה:

24 הדרן עלך מצות חליצה

25 פרק שלשה עשר

26 בית שמאי אומרים אין ממאנין. יתומות שהשיאום אמה ואחיה. אלא מן האירוסין:

27 בבעל. אבל אם מת ולא מאנה בו ונפלה לפני יבם אינה יוצאה במיאון אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ:

28 אין בנות וכו'. ואפי' מן האירוסין לא תמאן ותארס לאחר ותמאן אלא ממאנת בזה ותמתין מליארס לאחר עד שתגדיל ויהיו קדושין גמורין ולא תצא עוד משני במיאון:

29 ותמאן. בראשון ותנשא ובגמ' פריך הא מיאנה ביה חדא זימנא:

30 גמ' ממאנת למאמרו. לב"ה דאמרי ממאנת ביבם למאמרו ממאנת שאם עשה בה מאמר ממאנת ועוקרתו שלא תהא צריכה גט למאמרו אבל חליצה שהיא בשביל זיקה לא עקרה:

31 זיקה דרחמנא רמיא עליה. דסבר רבי אושעיא דכיון דלא מאנה בראשון בחייו כבר קיימה לנשואין ואינה יכולה לעקרם לאחר מיתתו כלל וכיון שכן זיקת יבם בעל כרחה רמיא עלה כמו ביבמה דעלמא דהשתא לא מציא למאן בבעל ואין לה רשות לעקור נשואין לאחר מותו זו דעת ר' אושעיא וליתא. אבל עולא אמר ממאנת אף לזיקתו דקסבר יש מיאון ואפי' לאחר מיתה ויכולה לומר רציתי בבעל הראשון אבל לא נתרציתי לו שיזקיקני ליבם ואפי' כשממאנת ביבם סתם הוי מיאון מהאי טעמא והלכתא כעולא כן פסק הריא"ף ז"ל:

32 שיכולה למאן. בפ"ק בתו קטנה הנשואה לאחיו ולא קבל אביה קדושי' כגון שהשיאה אביה לאחר תחלה ונתגרשה והיא יתומה בחיי האב ויכולה למאן ולא מיאנה בו ומת:

1 נוסחאות כתב יד פתח ↗

היה:

2 חידושי אנשי שם פתח ↗

מהר"ן שפירא לא ידעתי למה כתב שישאנה במקום אחר הא אפילו במקום הזה מותר לישאנ' כמבואר לעיל פרק ב' דשני עדים אינן מצויין לחטוא בשביל א' ואפשר דלרווחא דמלתא קאמר דמאחר שמשקרין מסתמא ישיאנה במקום אחר שלא ידעו שהעיד הוא וק"ל:

28 הגהות הב"ח פתח ↗

ותחזור ותמאן כצ"ל:

« נימוקי יוסף על יבמות ל״ד ע״ב נימוקי יוסף על יבמות ל״ו ע״א »