מאירי על קידושין כ״ג ב

« מאירי על קידושין כ״ג ע״א מאירי על קידושין כ״ד ע״א »

1 קידושין פתח ↗

וְלָא הִיא, יִשְׂרָאֵל לָא שָׁיְכִי בְּתוֹרַת קׇרְבָּנוֹת כְּלָל, עֶבֶד שָׁיֵיךְ בְּגִיטִּין. דְּתַנְיָא: נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁהָעֶבֶד מְקַבֵּל גִּיטּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁלּוֹ.

2 קידושין פתח ↗

וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָנֵי כָּהֲנֵי שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא נִינְהוּ. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁלוּחֵי דִידַן נִינְהוּ, מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא מָצֵינַן עָבְדִינַן וְאִינְהוּ מָצֵי עָבְדִי?

1 מאחר שביארנו שהעבד יכול לקבל גיטו מיד רבו אף הוא עושה שליח לקבל גיטו מיד רבו שכל מה שאדם יכול לעשותו אדם יכול למנות בו שליח אבל אם יש לו שני עבדים אין האחד נעשה שליח קבלה לקבל גיטו של חברו שהרי לא יצא מרשות האדון עדין אבל נעשה העבד שליח קבלה לקבל גיטו של חברו מיד רבו של חברו:

2 המודר הנאה מכהן יכול להקריב לו קרבנותיו שהכהן אינו בעבודתו שליח שלנו שהרי מה שאין אנו יכולין לעשותו אין אנו יכולין למנות בו שליח אלא שלוחו של הב"ה הוא והוא שאמרו הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו:

« מאירי על קידושין כ״ג ע״א מאירי על קידושין כ״ד ע״א »