מפרשים:
1 אע"פ שכל חייבי כריתות אין קדושין תופשין בהם כלל הנדה מיהא יצאה מן הכלל להיות קדושין תופשין בה אע"פ שזדונה כרת כך למדנו מפי השמועה ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה:
2 כל שקנא לאשתו בעדים ונסתרה בעדים אסורה לו לעולם ומדברי סופרים ואע"פ שכל שזינתה נאסרה ולוקה בעלה עליה והרי בכלל לאו אחרי אשר הוטמאה מכל מקום קנוי וסתירה לא זינתה בודאי ומכל מקום אם בעל מכין אותו מכת מרדות ומעתה אי אתה צריך ללמוד בה שאין הולד ממזר ולא הוצרכה לאמרה אלא לר' עקיבא שהוא אומר שהיא בלאו גמור מכח לאו זה ושיש ממזר מחייבי לאוין ואין הלכה כמותו לא בזו ולא בזו:
3 אע"פ שביארנו בחייבי לאוין שקדושין תופשין בהם יש בהן אחד שלא נתברר לחכמים והיא שומרת יבם שנתקדשה לאחר ועקר הספק ממה שכתוב בו לא תהיה אשת המת החוצה שמא לא בא אלא ללאו גרידא והרי היא כשאר הלאוין להיות קדושין תופסין בה או שמא כיון לומר לא תהיה בה הויה ומתוך כך מקדשת מספק ומכל מקום אין הולד בדין ממזרות כלל וחייבי עשה אינך צריך ללמוד בהם שאין הולד ממזר שהרי האומר בחייבי לאוין כן מודה הוא בחייבי עשה ואלו הן חייבי עשה מצרי ואדומי תוך שלשה דורות שהוא לאו הבא מכלל עשה וכן בעולה לכהן גדול:
4 זה שנאמר בסוגיא זו אמר קרא כי יסיר וכו' לענין ביאור מיהא עיקר הפירוש הוא שכתוב בתורה בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך ועל כל פנים זה שאמר כי יסיר חוזר לסמוך לו ר"ל בתו לא תקח לבנך ואם כן היה לו לומר כי תסיר אלא על אבי הגויה הוא אומר שיסיר את חתנו והוא בנך מאחרי הא לא חשש לבן הנולד ר"ל שיסיר בן בנך מאחר שאותו בן אינו קרוי בנך ובא רבינא לומר מאחר שלא טרחת לדרוש כי יסיר אבתו לא תקח לבנך אלא מתורת סמיכות כל שכן שהוא חוזר על בתך לא תתן לבנו שאבי הבן יסיר את בנך מאחרי וודאי על בן בנו הוא אומר וקורא לו בנך אלמא בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך שגוי ועבד הבא על בת ישראל כשר וכן פירשוה קצת חכמי צרפת אלא שגדולי הרבנים פירשוה בענין אחר:
5 זה שפסקנו בגוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר פירושו כשר לגמרי אף לכהנה שהרי לא אמרו הולד פגום אלא כשר ויש מן הגאונים מפקפקים לפסלו לכהנה כמו שיתבאר בהלכותיהם של גדולי הפוסקים בפרק החולץ ואין הדברים נראין: