1הבת משתים עשרה שנה ויום אחד עם הבאת שתי שערות עד שישלמו ששה חדשים היא נערה ואפילו הביאה סימני בגרות בתוך זמן זה אינה קרויה בוגרת ומששה חדשים ואילך נקראת בוגרת אפילו לא הביאה סימני בגרות אבל אותו היום שהששה חדשים כלים בו הדבר תלוי בסימני בגרות שאם לא הביאה סימני בגרות הרי הוא כזמן שלאחריו ר"ל זמן שעבר והיא נערה ואם הביאה סימני בגרות הרי כזמן שלפני והוא ר"ל זמן הבא והיא בוגרת וסימני בגרות מפורשים במסכת נדה כמו שאמרו שם ר' יוסי אומר משיעלה הקומט תחת הדד ר' עקיבא אומר משיטו הדדים בן עזאי אומר משתשחיר הפטמת ר' יוסי אומר משיניח ידו על העוקץ ושוקע ושוהה לחזור ועוד סימנים אחרים מפורשים שם והלכה כדברי כלן להחמיר כמו שהתבאר שם מעתה קדשה אביה שהוא סבור עליה שהיא נערה והלכה היא וקדשה עצמה מצד אחר אם בתוך ששה חדשים היא אין קדושיה כלום ואפילו הביאה סימני בגרות ומה שאמרו כאן השתא הוא דבגרה שמשמען של דברים שאלו נודע שבגרה בתוך ששה היו קדושיה קדושין אינו כן אלא כך פירושו אף על פי שבשעה שנודעו קדושיה עברו ששה מכל מקום עכשו הוא שהיא בוגרת ולא בתוך ששה ואם כבר עברו ששה חדשים אין קדושי אביה כלום שמאחר שהיא בת שתים עשרה שנה ויום אחד והביאה שתי שערות ועברו ששה אחר כן גדולה היא ואפילו לא הביאה סימני בגרות אבל אם אירע דבר זה ביום שכלו ששה חדשים שהדבר תלוי בסימני בגרות וקדשה אביה בבוקר וקדשה היא עצמה בערב ובדקנוה ומצאנוה בוגרת אומרין כשם שהיא בוגרת עכשו כך היתה בוגרת בבקר ואין חוששין לקדושי אביה כלל ואפילו בשאין מכחישתו ר"ל שאף היא אינה יודעת בודאי אם היתה בוגרת בבקר אם לאו וכל שכן כשמכחישתו ר"ל שאומרת בבריא שאף בבקר היתה בוגרת כך היא שיטתנו וכן כתבוה רבותי אבל לגדולי הדורות ראיתי שפוסקין שכל שבתוך ששה והביאה סימני בגרות חוששין לקדושי שניהם שמתוך שהיא בחזקת נערה ולא בחזקת בוגרת אומרים השתא הוא דבגרה אלמא שהם סוברים שאלו נודע בודאי שהביאה סימני בגרות אף בתוך ששה בוגרת היא ובאמת שיטת הסוגיא מוכחת כן במה שאמר אלימא בתוך ששה בזו אמר רב הרי בוגרת לפנינו ודאי השתא הוא דבגרה ומכל מקום לענין פסק מיהא הדברים זרים:2מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות וכבר ביארנוה למעלה בפרק שלישי:3הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואחר כך נמצאת חומץ כל שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק וכבר ביארנוה בארכה בבתרא פרק פירות ובאחרון של פסחים:4מי שנתן כל נכסיו בלא שיור בסתם ר"ל שלא הוזכר בה שתהא מתנת בריא וכן לא הוזכר בה שהוא מצוה מחמת מיתה הוא אומר שכיב מרע היה ובטלה מתנתו אחר שעמד והם אומרים שמתנת בריא היה ואינו יכול לחזור אע"פ שעכשו מיהא בריא הוא עליהם להביא ראיה שבריא היה שהמוציא מחבירו עליו הראיה ואפילו החזיקו בנכסיו מכל מקום ארעא בחזקת מרה קיימא עד שיתברר שנשתנה ויצא מרשות לרשות ומכל מקום במטלטלין אם באו לידי המקבלים נשבעין היסת שבריא היה הואיל ויכולים לטעון שלקוחים הם בידם וכבר ביארנוה במקומה בתשיעי של בתרא:5המשנה הששית והכונה בה לבאר בענין החלק החמשי גם כן והוא שאמר מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים ואינו מביא על האשה אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה מתה ואלו בניה מביא ראיה על האשה ועל הבנים מי שיצא ר"ל כהן שיצא למדינת הים הוא ואשתו וחזר ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצתה עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה נאמן ואינו צריך להביא ראיה על האשה שהיא מן המשיאין לכהנה שבודאי כבר נבדקה כאן בשעת נשואין ולא על הבנים ופירשוה בגמרא בכרוכין אחריה ר"ל שנדבקים אצלה וגדלו עמה בחזקת בנים ואחר שכן אנו מחזיקים אותה בבנים שלהם ואין צריך לבדוק אחר יוחסיהן בעדים בין להאכילן בתרומה בין להשיא בנותיהם לכהנה ובתלמוד המערב אמרו איש ואשה עשו אותם כשני עדים חזקה אין האשה שותקת על בני חברתה הא מכל מקום אם אין שם אלא האיש לבד צריך ראיה על הבנים ואין הלכה כר' שאמר בכתבות הרי שבא ואמר בני הוא זה נאמן להאכילו בתרומה ולא להשיאו אשה אלא אף לתרומה אינו נאמן אלא במסיח לפי תמו וגדולי המחברים כתבו שנאמן וסוגיא זו מוכחת שלא כדבריהם שהרי אמרו ור' יוחנן אומר אף ליוחסין אלמא שאף לתרומה צריך ראיה ובגדולים מכל מקום הואיל ואינם כרוכים אחריה צריך להביא ראיה שממנה נולדו ומה שאמרו בבתרא פרק נחלה אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן פירושו לירשו לפטור את אשתו מן היבום אבל ליוחסין לא אמר אשה שיצאה עמי למדינת הים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים שממנה נולדו ובזו מכשירין אותן ואין צריך להביא ראיה על האשה שמן המשיאין לכהנה היתה שכבר נבדקה בהן יצא למדינת הים בלא אשה וחזר באשה ובנים ואמר אשה זו שנשאתי במדינת הים ואלו בניה מביא ראיה על האשה שהיא מן המשיאין לכהנה ואינו מביא ראיה על הבנים שממנה נולדו שמאחר שכרוכין אחריה ודאי שלה הם ואם לא באה אשתו עמו והוא אומר מתה ואלו בנים שנולדו לי ממנה צריך להביא ראיה על האשה שמן המשיאין לכהנה היתה ועל הבנים שממנה נולדו:6זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:7מי שיצא למדינת הים וחזר ובא ואמר שתי נשים נשאתי ומתה האחת ואלו בניה של זו צריך להביא ראיה על האשה שהיא מיוחסת ואף אחר ראיה של אשה צריך להביא ראיה על הבנים שממנה נולדו ואפילו היו קטנים וכרוכים אחריה שמא בני האחרת היו וגדלתן ויש מפרשין דבר זה אף בששתיהן קיימות שכל ששתיהן בבית אחד איפשר שמתוך שזו מטוכססת בגדול בנים יותר מחברתה ויודעת לקרב את הנערים ולמשוך את לבם הם כרוכים אחריה יותר מאמם ועיקר הדברים כדעת ראשון:
